האסון בהילולת רבי שמעון בר יוחאי (2021) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 16:
 
==רקע==
[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] נערכת ב[[ל"ג בעומר]] במתחם [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון (מושב)|מירון]] מזה מאות שנים. לאחר הקמת מדינת [[ישראל]] ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המונים שמספרומספר המשתתפים בו עומדמגיע על מאותלמאות אלפים. נכון ל[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה־21]]. מוקד האירוע הואמלבד הדלקהההדלקה מרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם., החל מ[[שנות ה־90 של המאה ה־20]] נוספו הדלקות רבות במתחמים שונים באזור על ידי רבנים ו[[אדמו"ר]]ים, הנערכות בהמשך הלילה ובמהלך היום שלאחריו, במעמד קהל רב.
{{ערך מורחב|קבר רבי שמעון בר יוחאי#ניהול ובעלות}}
[[הילולת רבי שמעון בר יוחאי]] נערכת ב[[ל"ג בעומר]] במתחם [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] ב[[מירון (מושב)|מירון]] מזה מאות שנים. לאחר הקמת מדינת [[ישראל]] ועם השיפור באמצעי התחבורה, הפך האירוע לאירוע המונים שמספר המשתתפים בו עומד על מאות אלפים. נכון ל[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה־21]]. מוקד האירוע הוא הדלקה מרכזית הנערכת בתחילת ליל ל"ג בעומר במתחם. החל מ[[שנות ה־90 של המאה ה־20]] נוספו הדלקות רבות במתחמים שונים באזור על ידי רבנים ו[[אדמו"ר]]ים, הנערכות בהמשך הלילה ובמהלך היום שלאחריו, במעמד קהל רב.
 
מתחם האירוע שוכן באזור הררי שאליו מובילים [[כביש]]י גישה צרים. המתחם עצמו כולל מבנים ישנים שבסיסם החל להיבנות בראשית [[המאה ה-19]] ורוב הרחבותיו נוספו בראשית המאה ה-21, בכדיכדי לקלוט את ההמונים המגיעים לאירוע. מרכז המתחם נמצא בבעלות מספר [[הקדש]]ות, והשטח הציבורי שסביבו נמצא בתחום שיפוטה של [[מועצה אזורית מרום הגליל]].
 
קיום אירוע המוני במתחם גרר ביקורות ואזהרות רבות במהלך השנים. בשנת [[2008]] ובשנת [[2011]] התריע דו"ח [[מבקר המדינה]] על ליקויליקוים במערך דרכי המילוט במתחם, שעלולשאינם עולים בקנה אחד עם התקן הישראלי לבטיחות באירועים המוניים{{הערה|[https://www.osh.org.il/site/newsletter_malav/teken_5688_maharik.pdf תקן ישראלי – ת"י 5688: בטיחות באירועים המוניים], באתר [[המוסד לבטיחות וגיהות]]}} ועלולים להערים קשיים לחילוץ נפגעים בעת [[אירוע רב-נפגעים]]{{הערה|דיווח של [[עמית סגל]] בערוץ ה[[טלגרם]], מתוך [http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_178/4fa96502-4c18-4163-ba1e-5f76771807e9/6049.pdf אתר המבקר].}}{{הערה|[https://youtu.be/0ucVsOrfrLo?t=2188 ראיון עם יוסי הירש ממחברי דו"ח מבקר המדינה]}}, שאינם עולים בקנה אחד עם התקן הישראלי לבטיחות באירועים המוניים{{הערה|[https://www.osh.org.il/site/newsletter_malav/teken_5688_maharik.pdf תקן ישראלי – ת"י 5688: בטיחות באירועים המוניים], באתר [[המוסד לבטיחות וגיהות]]}}. בשנת 2017 קיימה [[ועדת הפנים והגנת הסביבה]] של [[הכנסת]] דיון נרחב לקראת ההילולה של אותה שנה, ועלו בו קשיים מסוגים שונים בארגון האירוע, ופליאה על כך שאירוע המוני כזה אינו מצריך רישיון{{הערה|שם=פנים|[http://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_ptv_385671.doc פרוטוקול מס' 400 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 9 במאי 2017], באתר הכנסת}}. במספר מקרים התריעו משתתפים בהילולה על ליקויי בטיחות שעלולים להביא לסכנת חיים{{הערה|{{ציוץ|AryeErlich|אריה ארליך|992108056099115009|3 במאי 2018}} {{ש}}{{סרוגים||אסון במירון: הציוץ המצמרר של העיתונאי החרדי|557386-אסון-במירון-הציוץ-המצמרר-של-העיתונאי-ה|30 באפריל 2021}}}}.
 
במהלך השנים נבנו בקרבת הציון [[בנייה בלתי חוקית בישראל|מבנים שאינם חוקיים]],. הפרות הבנייה לא נאכפו על ידי [[מועצה אזורית מרום הגליל]] שהמקום בתחום שיפוטה{{הערה|[http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTree.asp?bookid=533&id=157&contentid=&parentcid=undefined&sw=1024&hw=698 מתוך חוות דעת מבקר המדינה בשנת 2008]}}.
 
ניהול האתר וארגון ההילולה השנתית נעשים על ידי [[המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים]] בראשות [[יוסף שווינגר]], הפועל במסגרת [[המשרד לשירותי דת]] והוא הגוף המארגן הראשי ומקשר בין גופים ממשלתיים ופרטיים נוספים המעורבים בניהול האירוע, כדוגמת [[משטרת ישראל]], [[כיבוי אש]], [[מד"א]], [[משרד התחבורה]] ועוד. בשל מספר המשתתפים הרב פועל מערך תחבורה ציבורית מיוחד ממרכזי אוכלוסייה חרדית למירון, לצד תחבורה פרטית.
 
===ניסיון הפקעה והליך משפטי===
בשנת [[2011]] החליטה המדינה על [[הפקעה|הפקעת]] מתחם ציון הרשב"י מידי ה'הקדשות' הפרטיים לידי המדינה, בכדיכדי להתאים את המתחם ודרכי הגישה אליו בהתאם לתקנים הבטיחותיים,. ומאוחרמאוחר יותר אף הוקמה [[חברה ממשלתית]] לניהול המקום. ב־[[2014]]ב־2014 עתרו ההקדשות עתרו ל[[בג"ץ]] כנגדנגד ההפקעה{{הערה|{{כלכליסט|אביב גוטר|ועד ההקדשות, המפעיל את מתחם קבר שמעון בר יוחאי: המדינה מנסה להשתלט על הזכויות במקום|3708533|27 בפברואר 2017}}}}, ומאוחר יותר החברה הממשלתית פורקה. המדינה וההקדשות הסכימו על הליך [[גישור]], ובראשית [[2020]] הודיעו הצדדים כי הוסכם על תקופת ניסיון של שלוש שנים בהשבה ינוהל האתר בידי מנכ"ל מקצועי ויפונו פולשים למתחםלתוכו, ובסיומה ,אם לא ייפתרו הבעיות, תוכל המדינה להתחיל מחדש את הליך ההפקעה אם לא יפתרו הבעיות במקום. ההסכם קיבל תוקף של פסק דין בידי בג"ץ{{הערה|{{NFC|[[איתמר לוין]]|יאללה, בואו נאשים את בג"ץ |0024-D-147846-00|02 במאי 2021}}{{ש}}[https://youtu.be/1v_ZkESKgeE?t=4125 ראיון עם עו"ד עמית בן-צבי בכאן11]}}.
 
==היערכות להילולה==
[[קובץ:Police deployment in Meron at rabbi Shimon Bar Yochai Yom Hillula, April 2021. A X.jpg|ממוזער|ניצב [[שמעון לביא (קצין משטרה)|שמעון לביא]], רב-ניצב [[יעקב שבתאי (קצין משטרה)|יעקב שבתאי]] והשר לביטחון הפנים [[אמיר אוחנה]] בביקור בהר מירון ערב ההילולה]]
בשנת [[2020]] הותר למספר משתתפים מצומצם ביותר להגיע לאירוע, בעקבות [[מגפת הקורונה בישראל]]. שנה לאחר מכן ב-[[2021]], עם דעיכתה של מגפת הקורונה, הגיעו [[שר הפנים]], [[אריה דרעי]], ו[[השר לביטחון הפנים]], [[אמיר אוחנה]], להסכמה על קיום האירוע במתכונתו הרגילה ללא הגבלות, חרף התנגדות [[משרד הבריאות]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|השר דרעי סיכם עם אוחנה: "לא תוגבל הגעת מתפללים להר מירון"|1206917|10 באפריל 2021}}}}. בהמשך הוסכם על כך בפורום שרים רחב יותר בראשות ראש הממשלה, [[בנימין נתניהו]]{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, קובי נחשוני|סוכם "מתווה מירון": ללא הגבלת מתפללים - עם הגבלת התקהלויות|59166490|20 באפריל 2021}}}}. הסכמות אלה התמקדו בסיכוני מגפת הקורונה.
 
בשנה זו חל ל"ג בעומר ב[[יום שישי]], ומפאת השבת המתקרבת חגיגות היום התרכזו בעיקר בליל ל"ג בעומר, בשונה משאר השנים שבהן החגיגות מתפרשׂות למשך זמן של יותר מיממה{{הערה|שם=שבת|{{ynet|אחיה ראב|חצי מיליון כריכים ו-5,000 שוטרים: מתכוננים להילולה הגדולה בעולם|59226110|29 באפריל 2021}}}}. כך לדוגמה, אירועי ההדלקת של חסידויות [[תולדות אברהם יצחק]] ו[[תולדות אהרון]] שנערכים בשנים רגילות בסיומו של יום ל"ג בעומר, הועברו לחצות ליל ל"ג בעומר{{הערה|{{כיכר השבת|שימי שפר|אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי; אלו זמני ההדלקות במירון ובחצרות הקודש|390472|29 באפריל 2021}}}}. חרף האמור, המשטרה ציפתה לכמות אנשים פחותה עקב הקורונה - עשרות אלפים במקום מאות אלפים. לטענת מהנדס הבטיחות, מפקד המחוז הצפוני שמעון לביא העריך כי מספר המשתתפים יהיה קטן, וכי באפשרותו לעצור את התחבורה לאתר במידת הצורך{{הערה|שם=מזרחי|{{mako|יוסי מזרחי|חשיפה {{!}} האסון במירון: תוכנית הבטיחות שאושרה, גרסת המהנדס והפער בינה לבין מה שקרה בפועל|c09bfa451583971026|news-israel/2021_q2|4 במאי 2021}}{{ש}}[https://youtu.be/KJqrXjzzVE8?t=247 ראיון בכיר באג"מ] עם [[יעקב ברדוגו]]}}. הערכות המשטרה התבססו בחלקן על הצהרות מארגני ההדלקות בחסידויות השונות.
 
ב[[פקודת מבצע|פקודת המבצע]] של המשטרה ערב אירוע 2021 נכתב כי מתחם תולדות אהרון צר מלהכיל את ההמונים המתקבצים אליו, ויש להרחיב אותו ואת דרך הגישה אליו. בנוסף הוזכר כי אירוע ההדלקה של הרב [[אלימלך בידרמן]] ב-[[2018]] הוביל לעומס יתר במתחם תולדות אברהם יצחק, והופסק באמצעו, וזאת לאחר שמספר המשתתפים היה פי ארבעה ממספר המשתתפים שהותר. בנוסף הוזכרו שעות הלילה המאוחרות כשעות שבהן יש עומס רב של משתתפים, והומלץ להגביל את מספר הבאים{{הערה|{{החדשות 13|מאור צור, עמרי מניב|"צר מלהכיל את המשתתפים": מסמך המשטרה שהתריע מפני אסון במירון|tragedy-meiron-1245629|3 במאי 2021}}}}. בפועל לא הורחב מתחם תולדות אהרון, ולא הוגבלה כמות המשתתפים בלילה.
 
אירוע ההדלקה במתחם חסידות תולדות אהרון נערך ונוהל על ידי אנשי החסידות, ובהתאם הציגו. שירותי הכבאות הגישו דו"ח דרישות בטיחות לאנשי החסידות, על מנת לקבל אישור בטיחות. הדו"ח כוללכלל בתוכו דרישה למספר דרכי גישה, בהתאם למספר האנשים הצפויים להתקבץ במתחם, עד לארבע דרכי גישה שונות אם מספר המשתתפים יעלה על 9,000{{הערה|שם=סניור|{{ynet|אלי סניור|המסמך שחושף את המחדל במירון: "הדרישה - 4 דרכי מילוט"|59247910|3 במאי 2021}}}}. האחריות על תכנון הבטיחות באירוע הייתה של חברת BCS הנדסה ובטיחות בע"מ, ובתוכנית מופיעים 4 נתיבי יציאה מהמתחם, אך בפועל חלקם היו לעבר מתחמי הדלקה נוספים ולא לשטח פתוח. בתוכנית מופיעה הגבלת משתתפים לכ-3,200 משתתפים. בנוסף, הוצע כי ההדלקות השונות יעשו במקביל ולא בדירוג, על מנת למנוע עומס יתר בהן, אך בפועל ההדלקה במתחם תולדות אהרון תוכננה לשעה שבה לא נערכו הדלקות נוספות{{הערה|שם=מזרחי}}.
 
[[משטרת ישראל]] החלה להיערך להילולה בינואר 2021, עם קבלת תוכניות בטיחות מ[[המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים]] שב[[המשרד לשירותי דת|משרד לשירותי דת]]. בשיתוף עם גופי ההצלה נערכו [[משחק מלחמה עסקי|סימולציות]] שדימו תאונות מסוגים שונים במהלך האירוע, כולל כאלה שיש בהן הרוגים{{הערה|{{ynet|אלי סניור, גלעד כהן|"יהיה אסון": ההתרעה שלפני ו"משחקי המלחמה" שערכה המשטרה|59235170|30 באפריל 2021}}}}.
שורה 47 ⟵ 46:
 
==מקום האסון==
מצד דרוםמדרום-מזרח של מתחםלמתחם [[קבר רבי שמעון בר יוחאי]], קייםהוכשר מתחם ההדלקה של "[[חסידות תולדות אהרן]]", המתחםשהחלה פותחלקיים הדלקה החל משנות ה־90 של המאה ה־20, אז החלה הדלקה מיוחדת של החסידות. למתחם קיימות מספר יציאות. אחת היא מעבר לאורך קו בניין קבר הרשב"י, המובילה לדרך המיועדת לגברים בלבד ('דרך מהדרין') המגיעה עד לכביש הראשי ([[כביש 866]])
 
השביל הוא מעבר ברוחב של כ-3 מטרים, משופע. בעבר היו במקום סלעים בלבד, ושביל קטן שכמעט אינו עביר. עם השנים, לאחר שנבנתה תוספת חיצונית למבנה קבר הרשב"י בשם 'מרפסת הכהנים', נבנו בשביל [[מדרגות]] רחבות יותר ומסודרות, אך יצוקות מ[[בטון]] וללארחבות יותר, ללא אמצעים המונעים החלקה. המעבר הורחב באמצעות גשר־מתכת, ובסופו גרם מדרגות־אבן ישנות. כינויו של השביל בשיח פנימי הוא 'שביל ר' דב', על שם אחד מאנשי חסידותמחסידי תולדות אהרון שהיה פעיל בנושא מירוןבמירון{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|השביל במירון שבו נמחצו למוות 45 בני אדם - נבנה בניגוד לחוק כדי להפריד גברים ונשים|1.9778921}}}}.
 
== האסון ==
שורה 56 ⟵ 55:
בשעה 00:45, במהלך ההדלקה במתחם "רחבת [[חסידות תולדות אהרן|תולדות אהרון]]", החלו רבים מהמשתתפים לצאת מהמתחם דרך השביל המוביל ישירות לדרך מהדרין לגברים, ליציאה ממתחם הקבר. בשביל נוצר דוחק רב שבעטיו רבים התקשו לנשום. חלקם נפלו במדרגות וגרמו לחסימת הציר. העומדים במעלה המעבר לא ידעו על המתרחש והמשיכו להיכנס אל השביל, וגרמו למחנק של עשרות אנשים מחוסר [[חמצן]]{{הערה|{{mako|יוסי מזרחי|תיעוד חדש ודרמטי: כך אירע האסון במירון - דקה אחר דקה|249099ac79d3971026|news-israel/2021_q2|5 במאי 2021}}{{ש}}{{הארץ|יהושע (ג'וש) בריינר ונעה שפיגל|כך הפך שביל היציאה למלכודת מוות: האסון בהר מירון בחמישה תרשימים|1.9761374|30 באפריל 2021}}{{ש}}{{mako|ירון אברהם|רגע אחר רגע: מה גרם לעומס במסדרון הצר במירון שהוביל לאסון|f12161360c32971027|news-israel/2021_q2|30 באפריל 2021}}}}.
 
באסון נפגעו 147 גברים, ורובםרובם צעירים שנזקקו לטיפול רפואי. 38 נהרגו במקום, 7 נפצעו במצב אנוש ומותםשמותם נקבע בבית החולים, 22 נפגעו במצב קשה, 3 בינוני ו-2 קל{{הערה|{{גלובס|שירית אביטן כהן|אסון נוראי: 45 הרוגים ויותר מ-150 פצועים בהילולה בהר מירון|1001369375|30 באפריל 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.bahazit.co.il/mivzakim/אסון-מירון-12-פצועים-מאושפזים-בבתי-החול/|כותרת=אסון מירון: 12 פצועים מאושפזים בבתי החולים, 2 קשה|אתר=בחזית|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-05-02}}}}. הנפגעים באסון פוזרו בין [[בית חולים|בתי החולים]]: [[המרכז הרפואי זיו|זיו]], [[בית החולים על שם ברוך פדה, פוריה|פוריה]], [[המרכז הרפואי לגליל|המרכז הרפואי בנהריה]] ו[[רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם|רמב"ם]]. לאחר מכן הועברו נפגעים גם ל[[בית החולים הדסה עין כרם|הדסה עין כרם]], [[בית חולים בילינסון|בילינסון]] ו[[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר|תל השומר]]{{הערה|{{ynet|רענן בן צור, אדיר ינקו, אחיה ראב"ד|האסון במירון: שיפור במצבו של בן 11 שנפצע קשה; 16 עדיין מאושפזים|59237860|1 במאי 2021}}}}.
 
מייד לאחר תחילת האסון, קרסה [[תקשורת סלולרית|התקשורת הסלולרית]] במקום בשל העומס, והשוהים במקום לא יכלו לתקשר עם קרוביהם כדי לעדכן אותם לגבי מצבם{{הערה|{{וואלה!||הרשת הסלולרית קרסה במירון, המשפחות מחפשות את יקיריהן|3432496|30 באפריל 2021}}}}. בנוסף לצוותי מד"א ואיחוד הצלה, השתתפו בפינוי הפצועים גם מסוקי [[חיל האוויר]] ולוחמי [[יחידה 669]]{{הערה|{{מעריב אונליין|טל לב רם|האסון במירון: כוחות צה"ל שהשתתפו במאמצי החילוץ יקבלו סיוע נפשי|news/military/Article-837529|1 במאי 2021}}}}.
שורה 75 ⟵ 74:
בעקבות טענות על מעורבות של שוטרים בגרימת האירוע בשל חסימת שביל היציאה, פתחה [[המחלקה לחקירות שוטרים]] בחקירת האירוע{{הערה|{{כלכליסט|עמיר קורץ|מח"ש פתחה בחקירת האסון בהר מירון|39066590|30 באפריל 2021}}}}. השר לביטחון פנים [[אמיר אוחנה]] לקח אחריות על המקרה, אך כתב כי אחריות אין פירושה אשמה{{הערה|{{סרוגים||אוחנה: "אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה"|557555-אוחנה-אני-אחראי-אך-אחריות-אין-פירושה-א|1 במאי 2021}}}}. בהמשך, היועץ המשפטי לממשלה [[אביחי מנדלבליט]] הודיע על מתווה שבמסגרתו צוות משולב של המחלקה לחקירות שוטרים והמשטרה יחקור את האסון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3433908|כותרת=צוות משולב של מח"ש והמשטרה יחקור את אסון הר מירון בפיקוח הפרקליטות - וואלה! חדשות|אתר=וואלה!|תאריך=2021-05-06|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-06}}</ref>.
 
בנוסף היו שקראו למינוי [[ועדת חקירה ממלכתית (ישראל)|ועדת חקירה ממלכתית]], קריאה אליה הצטרף. שר הביטחון ושר המשפטים, [[בני גנץ]], שהנחההנחה את [[משרד המשפטים]] להכין הצעה להקמת ועדה כזו{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|גנץ הנחה להכין הצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא האסון במירון|breaking-news/Article-838105|3 במאי 2021}}}}.
 
ב-3 במאי 2021 הודיע [[מבקר המדינה]] [[מתניהו אנגלמן]] כי בכוונתו לפתוח בביקורת מדינה מיוחדת בעקבות האסון במירון{{הערה|[https://www.mevaker.gov.il/he/publication/Articles/Pages/2021.05.03-Meiron.aspx מבקר המדינה יפתח בביקורת מיוחדת ], אתר מבקר המדינה, 3 במאי 2021}}.
שורה 89 ⟵ 88:
בתחילה, ובייחוד ביום האסון עצמו, היו שהגיבו ב[[צידוק הדין]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|הרב אליהו לפין|"ונקדשתי" במסדרון המוות: טור מחזק באמונה|1214626|30 באפריל 2021}}}}, ו[[הראשון לציון]] הרב [[יצחק יוסף]] אמר ש"המשכיל בעת ההיא יידום, אין זו עת לחיפוש אשמים"{{הערה|{{כיפה|חדשות כיפה|הראשון לציון: "אין זו עת לחיפוש אשמים. אני קורא לציבור הרחב להתפלל ולקרוע שערי שמים לרפואת הפצועים"|חדשות/1109939-הראשון-לציון--אין-זו-עת-לחיפוש-אשמים-אני-קורא-לציבור-הרחב/|30 באפריל, 2021 10:04}}}}. הרבנים [[שמואל אליהו]] ו[[יוסף צבי רימון (רב)|יוסף צבי רימון]] ציינו בהקשר זה את שתיקתו של [[אהרן]] הכהן לאחר מות שני בניו – [[נדב ואביהוא]]{{הערה|{{פוסט פייסבוק|314191358696871|לשכת הרב [[שמואל אליהו]]|3878518245597480|5=בקרובי אקדש|6=30 באפריל 2021}};{{ש}}{{ערוץ 20|אוראל סבג|"כל כך קשה לתפוס" – אהוד בנאי על האסון במירון|כל-כך-קשה-לתפוס-אהוד-בנאי-על-האסון-במיר|30 באפריל 2021}};{{ש}}{{ערוץ7|הרב [[יוסף צבי רימון]]|דממה מובילה לחיבוק|491212|2 במאי 2021}}}}.
 
בהמשך, קראו רבנים שונים להתחזקות בעקבות האסון: רבנים רבים, בהם. הרבנים יצחק יוסף ו[[חיים קנייבסקי]], והאדמוהאדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|וויז'ניץ]] [[ישראל הגר]] ואחרים קראו ל[[חשבון נפש]] אישי ולהתחזקות כללית{{הערה|{{כיכר השבת|שימי שפר|האדמו"ר מויז'ניץ פרץ בבכי על האסון במירון ותהה: "איך יכול להיות?"|390893|1 במאי 2021}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים|[[קופת העיר בני ברק]]|הגר"ח קנייבסקי בעקבות האסון: "אין אנו יודעים חשבונות שמים"|1214980|2 במאי 2021}}}}{{הערה|[https://www.maharitz.co.il/?CategoryID=487&ArticleID=14368 מוצש"ק אמור התשפ"א - שיעורו השבועי של הרב יצחק רצאבי]}}. הרב יוסף הדגיש את ההתחזקות ב[[אהבת חינם]] על רקע המסורת לפיה תלמידי [[רבי עקיבא]] [[מיתת תלמידי רבי עקיבא|מתו בתקופה זו]] "על שלא נהגו כבוד זה בזה"{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הראשל"צ הגר"י יוסף: "לא יודעים על מה יצא הקצף"|390912|2 במאי 2021}}}}. גם הרב [[שמואל אליהו]], רבה של [[צפת]] ובעצמוואחד ממדליקי המדורות בהר{{הערה|למשל {{פוסט פייסבוק|314191358696871|לשכת הרב שמואל אליהו|469816427685530|5=הילולת רבי שמעון בר יוחאי זיע"א {{!}} התוועדות והדלקה במירון תשפ"א|6=30 באפריל 2021}}}}, והרב [[מאיר מאזוז]], קישרו את האסון ל[[מחלוקת]] ול[[שנאת חינם]], וקראו להוסיף אחדות ואהבת חינם{{הערה|{{פוסט פייסבוק|314191358696871|לשכת הרב שמואל אליהו|3879204045528900|5=שאלה ותשובה|6=30 באפריל 2021}}}}{{הערה|{{פוסט פייסבוק|314191358696871|לשכת הרב שמואל אליהו|3883911731724798|5=מה גורם ל"פסח מעוכין"?|6=2 במרץ 2021}}}}<ref>{{יוטיוב|bc4FP2QwAzQ|שם=השיעור השבועי ממרן הרב מאזוז – מוצאי שבת אמור תשפ"א|אורך=1:17:14|ערוץ=[[כסא רחמים]]|תאריך=1 במאי 2021}}</ref>.
 
לעומתם, הרבנים [[יעקב עדס (דברי יעקב)|יעקב עדס]], ו[[חגי לונדין]] ושאול אלתר הדגישו את חובת הזהירות מסכנות ובפרט מצפיפות{{הערה|{{כיכר השבת|איציק אוחנה|המסר המיוחד של המקובל רבי יעקב עדס|390923|2 במאי 2021}}}}<ref>{{סרוגים|הרב [[חגי לונדין]]|איך דווקא בהילולה של רבי שמעון קרה אסון כה נורא?|557699-איך-דווקא-בהילולה-של-רבי-שמעון-קרה-אסון|2 במאי 2021}}</ref>. בדומה כתבו הרבנים [[יובל שרלו]] ו[[רצון ערוסי]] נגד כמות הבאים: הרב שרלו הפנה את ביקורתו להנהגה המדינית, והמליץ להגביל את הכמות גם כנגד לְחצי העם<ref>{{פוסט פייסבוק|RabbiCherlow|הרב יובל שרלו|316434889837860|5=איזה פרק בתנ"ך אני מציע ללמוד היום?|6=2 במאי 2021}}</ref>; הרב ערוסי הפנה את ביקורתו להנהגה הרוחנית ויצא נגד המוניות העלייה למירון ביום זה, בציינו את דברי [[החת"ם סופר]] ש[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה בצפת]] התרחשה בשל ההתיישבות ב[[צפת]] וב[[טבריה]] במקום ב[[ירושלים]]{{הערה|{{ערוץ7||הרב רצון ערוסי: לווסת את מנהגי ל"ג בעומר|491083|30 באפריל 2021}}}}. האדמו"ר מ[[חסידות קרלין|קרלין]] [[ברוך מאיר יעקב שוחט]] הציע לשפר את התשתיות בהר, והאשים חוגים חרדיים במניעת השיפורים ברומזו למאבקי השליטה במקום<ref>{{JDN|יעקב אבוביץ|השיחה הנוקבת של האדמו"ר מקרלין: "מסיבות אגואיסטיות לא הרחיבו את מירון"|1521174|4 במאי 2021}}</ref>.
 
===הפקת לקחים בעקבות האסון===
* לקראת [[כ"ח באייר]], [[יום ירושלים]] הודיע המשטרה על הגבלת כמות הנכנסים לרחבת הכותל המערבי באירוע ה[[ריקוד דגלים]] בושבו צפויים להשתתף כ-30 אלף איש. כמו כן תוגבל כמות המשתתפים בהילולת [[שמואל הנביא]] הנערכת באותו יום באתר הקבר [[נבי סמואל]]{{הערה|{{mako|משה נוסבאום|יום ירושלים בצל אסון מירון: מספר החוגגים יוגבל, כ-3,000 שוטרים יאבטחו|8ed799ac79d3971026|news-law/2021_q2|5 במאי 2021}}}}.
 
==ראו גם==