דונלד טוסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הוספת מקורות
מ עיצוב
שורה 3:
|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}
}}
'''דונלד פרנצ'ישק טוסק''' (ב[[פולנית]]: '''Donald Franciszek Tusk'''; נולד ב-[[22 באפריל]] [[1957]] ב[[גדנסק]]) הוא [[פוליטיקאי]] [[פולין|פולני]] שכיהן כנשיא [[המועצה האירופית]] משנת 2014 עד 2019. בין השנים [[2007]]–[[2014]] כיהן כ[[ראש ממשלת פולין]]. הוא חבר מפלגת הימין-מרכז [[המצע האזרחי (פולין)|המצע האזרחי]].
==ביוגרפיה==
טוסק נולד למשפחה [[קשובים|קשובית]]. לאחר כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה נעצר סבו ונכלא ב[[מחנה ריכוז]]. לאחר מכן ב-1944 הוא גויס בכפייה ל[[וורמאכט]].
טוסק, [[היסטוריון]] בהכשרתו, השתלב בפעילות נגד [[פולין הקומוניסטית|המשטר הקומוניסטי]] מגיל צעיר, והוביל התארגנויות של סטודנטים ותא מקומי של תנועת "[[סולידריות (תנועה)|סולידריות]]". בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שלאחר נפילת הקומוניזם, ב-[[1991]], נבחר טוסק ל[[סיים]], בית המחוקקים הפולני, וב-2003 נעשה מנהיג מפלגת המצע האזרחי, מפלגת ימין-מרכז שהיא הגדולה ביותר ב[[אופוזיציה]]. ב-[[2005]] הפסיד בבחירות לנשיאות ל[[לך קצ'ינסקי]], לאחר שקיבל כ-46% מן הקולות בסיבוב השני{{הערה|{{הארץ|לילי גלילי|סיבוב מכריע בין טוסק לקצ'ינסקי עוד שבועיים|1.1049594|9 באוקטובר 2005}}{{ש}}{{הארץ|לילי גלילי|הפולנים בישראל דווקא הצביעו לליברלים|1.1052330|23 באוקטובר 2005}}}}. כעבור שנתיים, באוקטובר [[2007]], התהפך הגלגל לאחר שהמפלגה בראשותו ניצחה בבחירות לסיים והוא מונה ל[[ראש ממשלה]] במקום [[ירוסלב קצ'ינסקי]], אחיו התאום של הנשיא{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|דונלד טוסק יתחיל היום בהרכבת ממשלה בפולין|1.1456327|8 בנובמבר 2007}}}}.
 
שורה 14:
בבחירות שהתקיימו באוקטובר [[2011]] ניצח טוסק ונבחר לכהונה של ארבע שנים נוספות. בכך הפכה מפלגתו לראשונה לזכות פעמיים רצופות בבחירות, בעידן הפוסט קומוניסטי{{הערה|{{הארץ|רומן פריסטר|מפלגתו של ראש ממשלת פולין זכתה ברוב בבחירות|1.1519393|10 באוקטובר 2011}}}}.
 
ב-[[30 באוגוסט]] [[2014]] נבחר טוסק למחליפו של נשיא [[המועצה האירופית]], [[הרמן ואן רומפיי]]{{הערה|{{הארץ|[[רומן פריסטר]] ו[[איי.פי]]|ר"מ פולין יהיה נשיא המועצה האירופית; שרת החוץ של איטליה תחליף את אשטון|1.2420260|30 באוגוסט 2014}}}}, והוא נכנס לכהונה זו ב-[[1 בדצמבר]] [[2014]]{{הערה|{{הארץ|שלמה פפירבלט|האיחוד האירופי נפרד מ"רמפי פאמפי", הנשיא שאיש כמעט לא מכיר|1.2501252|1 בדצמבר 2014}}}}. בתפקידו כנשיא המועצה האירופית, נאלץ להתמודד עם [[פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי]]. תחילה עם ניסיונו של ראש ממשלת בריטניה, [[דייוויד קמרון]], לשנות את תנאי החברות של מדינתו באיחוד האירופי על ידי דיון מחודש ב[[אמנת ליסבון]], אך בתגובה אמר שזו "משימה בלתי אפשרית"{{הערה|{{הארץ|איאן טריינור, [[גרדיאן]]|נשיא הנציבות האירופית: ניסיון קמרון לפתוח את אמנת ליסבון "חסר סיכוי"|1.2591616|17 במרץ 2015}}}}. לאחר [[משאל העם על חברות הממלכה המאוחדת באיחוד האירופי (2016)|משאל העם על יציאה מהאיחוד האירופי]], ניהל במשך כמעט ארבע שנים את המשא ומתן על הסכם הפרישה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד{{הערה|{{גלובס|אסף אוני|מה המשמעות של פרישה בריטית מהאיחוד האירופי ללא הסכם?|1001268964|15 בינואר 2019}}{{ש}}{{הארץ|[[גרדיאן]], [[רויטרס]] ו[[איי.פי]]|בריטניה מתכוונת להפר את הסכם הברקזיט. האיחוד האירופי: "יהיו השלכות חמורות"|1.9141044|9 בספטמבר 2020}}}}. בפברואר 2019, בתום שיחות שנהלו בבריסל
אמר במסיבת עיתונאים כי: "פוליטיקאים קידמו את פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, אף על פי שלא הייתה להם תוכנית כיצד להוציא אותה לפועל"{{הערה|{{TheMarker|סוכנויות הידיעות|נשיא המועצה האירופית: "מקום מיוחד בגיהנום שמור לתומכי ברקזיט"|1.6914145|6 בפברואר 2019}}}}.