שדלנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sagsag13 (שיחה | תרומות)
←‏שדלנות בכנסת: ניסוח, צמצום כפילויות
שורה 28:
 
==שדלנות בכנסת==
ב[[ישראל]] תחום השדלנות צעיר יחסית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. בשנת 1994 הוסדרה לראשונה פעילות שדלנות ב[[הכנסת|כנסת]] בחקיקה, שהורחבה בשנת 2008 לאחר שענף השדלנות בכנסת התרחב. פעילותו הוסדרה בחוקב[[חוק הכנסת]] רק ב-1994, ובאופן מפורט ב-2008, עם התרחבותה הניכרת של פעילות השדלנים בכנסת.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://shakuf.press/lobby/chapter2/|הכותב=גיא מרגלית ותומר אביטל|כותרת=היכרות עם שוק הלובינג הישראלי|אתר=[[שקוף (גוף תקשורת)]]|תאריך=}}</ref> תיקון זה, ביוזמת ח"כ [[שלי יחימוביץ']] מ[[מפלגת העבודה]] וח"כ [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]], זכה לשם "חוק הלוביסטים", הוסיף וקבע חובת רישוי בפני [[יו"ר הכנסת]] ונשיאת תג זיהוי ייחודי. בנוסף, מפורסמת רשימת לקוחותיו של כל משרד לובינג באתר הכנסת. תיקוני חקיקה אלה נועדו להגביר את השקיפות של הלוביסטים המורשים כלפי מוסדות הכנסת.
 
כיום מוכר העיסוק בשדלנות (לובינג) מכוח תיקונים ל[[חוקשונים הכנסת]].לחוק תיקוניםנקבעו אלהבמטרה מסדיריםלהסדיר כללי התנהלות תקינים, למשל חובת אמירת אמת, איסור הטעיה ואיסור יצירתה של מחויבות אישית מכל סוג אל מול חבר הכנסת.
 
חברת [[פוליסי]] בבעלותו של [[בוריס קרסני]] הייתה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] חברה חלוצית בתחום בישראל.<ref name=":0" />
 
בשנת [[2001]] כאשר [[אריאל שרון]] נבחר לראשות הממשלה, חברי [[מרכז הליכוד]] היו אלה שבחרו את רשימת חברי הכנסת של מפלגת [[הליכוד]]. הם נהגו לייצג קבוצות אינטרסים כלכליות והפעילו את השפעתם לקראת מועד הבחירות. מי שרצו להיבחר לכנסת מטעם המפלגה נטו להיענות לדרישותיהם. חברים אלה במרכז הליכוד היו הלוביסטים באותה תקופה. כוחם נחלש רק כאשר שונתה חוקת המפלגה בשנת [[2006]] והסמכות לבחירת חברי כנסת עברה מחברי המרכז למתפקדי המפלגה.{{הערה|[https://shakuf.press/lobby/chapter2/ פניו של הלובי בישראל – 2018 תחקיר "שקוף" מאת: גיא מרגלית ותומר אביטל, מבוא]}}
 
כיום מוכר העיסוק בשדלנות (לובינג) מכוח תיקונים ל[[חוק הכנסת]]. תיקונים אלה מסדירים כללי התנהלות תקינים, למשל חובת אמירת אמת, איסור הטעיה ואיסור יצירתה של מחויבות אישית מכל סוג אל מול חבר הכנסת.
 
תיקון נוסף לחוק הכנסת, ביוזמת ח"כ [[שלי יחימוביץ']] מ[[מפלגת העבודה]] וח"כ [[גדעון סער]] מ[[הליכוד]], נכנס לתוקף בשנת [[2008]] וזכה לשם "חוק הלוביסטים", מוסיף וקובע חובת רישוי בפני [[יו"ר הכנסת]] ונשיאת תג זיהוי ייחודי. בנוסף, מפורסמת רשימת לקוחותיו של כל משרד לובינג באתר הכנסת. תיקוני חקיקה אלה נועדו להגביר את השקיפות של הלוביסטים המורשים כלפי מוסדות הכנסת.
 
בפברואר [[2012]], יו"ר הכנסת [[ראובן ריבלין]] אסר על השדלנים לבקר בחלק גדול ממתחמי המשכן, ללא הזמנה אישית. האיסור בא בעקבות פרסום כתבת תחקיר ב"[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" שחשפה את אופי פעולת השדלנים, ותיארה כיצד מכוני הכשרה לימדו שדלנים כיצד לנסח את הצעות החוק בעצמם עבור הח"כים, להשפיע על פעילות [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] ועל מענה לשאילתות שמוגשות לשרי הממשלה.{{הערה|{{גלובס|יפעת פרייז|לוביסטים: שאט-נפש מהיוהרה והציניות שבה הוצגנו בעובדה|1000722999|8 בפברואר 2012}}}} לאחר התחקיר שהוצג ב"עובדה" גיבשו מספר חברות לובינג, שחברו יחד ב"פורום קשרי ממשל", [[קוד אתי]] לענף השדלנות, המתבסס על הקוד הבינלאומי של איגוד הלוביסטים המוסמכים באיחוד האירופי, והקוד האמריקאי של איגוד הלוביסטים בארצות הברית.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|קוד אתי חדש: לוביסט לא יעניק [[טובת הנאה]] לנבחר או לפקיד ציבור|1.1706586|13 במאי 2012}}}}{{הערה|1=[http://lobby.co.il/שדלן-קוד-אתי/ פורום קשרי הממשל, '''קוד אתי לענף השדלנות ("לובינג")''']}}
 
מיוני 2016 הוקם ארגון "[[לובי 99]]", הארגון הוא- [[מיזם]] חברתי-כלכלי ללא מטרת רווח ([[חל"צ]]), שהוקם במטרה לקדם באמצעות [[שדלנות]] פוליטית את האינטרסים של הציבור הרחב למול מקבלי ההחלטות ב[[הכנסת|כנסת]] וב[[ממשלה]], בשונה מהלוביסטים המסחריים המייצגים בדרך כלל בעלי הון, חברות מסחריות וגופים פרטיים. המיזם החל כפרויקט גיוס מימון המונים שיזם [[יאיר פינק|יאיא פינק]]. לאחר שגויס סכום הכסף הראשוני, נערכה הצבעה בקרב 1,084 התורמים. במסגרת ההצבעה נבחרו שלושת הנושאים הראשונים בהם החל צוות המיזם לפעול מול נבחרי הציבור: [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]], פתיחת [[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות]] ל[[תחרות משוכללת|תחרות]], ו[[תמלוגים]] מ[[משאב טבע|משאבי הטבע]].
 
הישגבין חשובהמהלכים שלשקידם ארגון "[[לובי 99]]", הואהיה בתחום האכיפה של השדלנות העסקית הוא תיקון לחוק הלוביסטים, שאושר בפברואר 2016. התיקון מחייב לוביסטים להירשם בפרוטוקול וועדות הכנסת השונות ולדווח את מי הם מייצגים, החוק עבר בפברואר 2016,. כבר מסוף שנת 2016 אפשר למצוא באתר הכנסת את שמות השדלנים, הארגון אליו הם שייכים ואת הלקוחות שהם מייצגים. התיקון לחוק קובע גם כי עוזר פרלמנטרי חייב לעבור תקופת צינון של חצי שנה לפני הפיכתו ללוביסט וקובע גם את הסנקציות שיוטלו עליו במידה ולא יקיים את החוק, כמו שלילת היתר העבודה כלוביסט ואף מניעת כניסתו למשכן הכנסת. החוק קודם ביחד עם חבר הכנסת [[דוד ביטן]], יו"ר ועדת הכנסת באותה תקופה.
 
נכון לשנת 2020, גופי הלובינג המובילים בישראל הם חברת פוליסי בבעלות בוריס קרסני, [[גורן עמיר]] של תומר עמיר ועליזה גורן, חברת [[אימפקט (שדלנות)|אימפקט]] של אורית לרנר ובועז רדי ו[[גלעד יחסי ממשל ולובינג]] של אריאל סנדר ואמיר גלעד. ארבע החברות מייצגות למעלה ממחצית מהלקוחות.<ref name=":0" />