היו לילות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (לחלופין), סידור קטגוריות |
|||
שורה 13:
'''הבית הראשון''' פותח בהודעה על יצירת זיכרון, במילים: „הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת, אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא”. המשורר חוזר בו על מרכיב הנשיאה, או הסבל של הכלת הזיכרון על האהובים שאבדו, כגון בשירו [[אני נושא עמי]].
'''הבית השני''' הפותח במילים: „וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת, / אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ / אַתְּ תִּרְקְמִי בָּעֶרֶב לִי כֻּתֹּנֶת / אֲנִי אֶנְהַג בַּיּוֹם אֶת עֶגְלָתֵךְ....”. אפשר לפרש קטע זה כתיאור קונקרטי של חלוקת עבודה מגדרית - הגבר בונה בית ונוהג עגלה, האשה רוקמת כותנת - ושל יחסי רכוש בהם העגלה היא רכושה של האשה והיא מסמיכה את הגבר לנהוג בה.
'''הבית השלישי''' מתאר את העלם: „בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר”. ביטוי נדיר זה ששורשו בספרות ה[[פיוט]] הארצישראלית ב[[ימי הביניים]], נחקר על ידי חוקר השירה העברית [[אבשלום קור]].{{הערה|1= קור סיפר על מחקרו: טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה ([[1986]], תשמ"ו) ושאלתי: למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"? אורלנד ענה מיד: זה לא [[ג'ירפה]] (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה). שאלתי: הכרת את הפיוט של [[יניי]], ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות? השיב לי: לא. אינני מכיר. שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"? השיב: ככה חשתי כמשורר. '''הזמר הוא דבר שמרומם!''' (הדגשה במקור). הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל לפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה". ראו: [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=912&phrase=%E4%E9%E5%20%EC%E9%EC%E5%FA היו לילות], באתר [[זמרשת]].}}
שורה 34:
{{ריטה}}
{{כוורת}}
[[קטגוריה:שירי יהורם גאון]]▼
[[קטגוריה:שירי יעקב אורלנד]]
[[קטגוריה:שירי ריטה]]▼
[[קטגוריה:שירי שנות ה-1930]]
[[קטגוריה:שירים שהולחנו על ידי מרדכי זעירא]]
▲[[קטגוריה:שירי יהורם גאון]]
▲[[קטגוריה:שירי ריטה]]
| |||