היו לילות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפות (לחלופין), סידור קטגוריות |
עברית |
||
שורה 2:
'''הָיוּ לֵילוֹת''' הוא [[בלדה|שיר עלילה וזיכרון]] של המשורר [[יעקב אורלנד]]. חובר כנראה ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] (עד שנת [[1938]]). הולחן על ידי [[מרדכי זעירא]].
הדוברת, מתארת את סיפור המפגש והחיים המשותפים עם אהובה; המפגש והחיים המשותפים נערכים במקום המתואר כמצוי „בַּמִּשְׁעוֹלִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת” - ביטוי [[מטפורה|מטפורי]] של זירה מייצגת בחלוציות העברית בשנות העלייה השנייה: היישובים [[קיבוץ|קבוצת]] [[דגניה א]] ה[[מושבה]] [[כנרת (מושבה)|כנרת]], [[קבוצת כנרת]] ו[[חוות העלמות]] בכנרת, בסביבות דרום [[הכנרת]] ואזור שפך [[הירדן]].
"היו לילות" נעשה אהוד מאוד ב[[היישוב|יישוב]] וב[[החברה הישראלית|חברה הישראלית]] שלאחר [[הקמת המדינה]]. הוא זכה לביצועים רבים, הידועים שבהם של [[שושנה דמארי]]
השיר מושמע גם בסרט [[היו לילות (סרט)|היו לילות]] של [[רוני ניניו]].
שורה 13:
'''הבית הראשון''' פותח בהודעה על יצירת זיכרון, במילים: „הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת, אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא”. המשורר חוזר בו על מרכיב הנשיאה, או הסבל של הכלת הזיכרון על האהובים שאבדו, כגון בשירו [[אני נושא עמי]].
'''הבית השני''' הפותח במילים: „וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת, / אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ / אַתְּ תִּרְקְמִי בָּעֶרֶב לִי כֻּתֹּנֶת / אֲנִי אֶנְהַג בַּיּוֹם אֶת עֶגְלָתֵךְ....”. אפשר לפרש קטע זה כתיאור קונקרטי של חלוקת עבודה מגדרית - הגבר בונה בית ונוהג עגלה, האשה רוקמת כותנת - ושל יחסי רכוש בהם העגלה היא רכושה של האשה והיא מסמיכה את הגבר לנהוג בה. לחלופין ניתן לפרש את החלק הזה כתיאור מטאפורי של ההתחברות בין בני הזוג ואת הסדרת היחסים ביניהם, כאשר שמות העצמים "בית", "עגלה" ו"
'''הבית השלישי''' מתאר את העלם: „בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר”. ביטוי נדיר זה ששורשו בספרות ה[[פיוט]] הארצישראלית ב[[ימי הביניים]], נחקר על ידי חוקר השירה העברית [[אבשלום קור]].{{הערה|1= קור סיפר על מחקרו: טלפנתי אל יעקב אורלנד, לביתו בחיפה ([[1986]], תשמ"ו) ושאלתי: למה התכוונת כשכתבת "גבוה כזמר" ב"היו לילות"? אורלנד ענה מיד: זה לא [[ג'ירפה]] (אני, בשאלתי, לא הזכרתי את הג'ירפה). שאלתי: הכרת את הפיוט של [[יניי]], ראשון הפייטנים החורזים בעברית בארץ, לפני 1500 שנה, ששם "זמר" - לשון רוממות? השיב לי: לא. אינני מכיר. שאלתי: אז מדוע כתבת, בעצם, "גבוה כזמר"? השיב: ככה חשתי כמשורר. '''הזמר הוא דבר שמרומם!''' (הדגשה במקור). הנה, כיוון המשורר יעקב אורלנד למה שהילך בארץ ישראל לפני 1500 שנה ושנרשם בפיוט של יניי, ראשון הפייטנים החורזים בארץ ישראל הקדומה". ראו: [http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=912&phrase=%E4%E9%E5%20%EC%E9%EC%E5%FA היו לילות], באתר [[זמרשת]].}}
| |||