אנטואן לבואזיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 44:
לבואזיה גילה גם ש"ה[[גז]] הדליק" שגילה [[הנרי קוונדיש]], שאותו כינה [[מימן]] (ב[[יוונית]]: יוצר מים), מגיב עם חמצן ליצירת [[טל]] - מים. עבודתו של לבואזיה בתחום זה התבססה חלקית על עבודתו של [[ג'וזף פריסטלי]]. לבואזיה התכתב עם פריסטלי, ושניהם היו חברים באגודה המדעית האנגלית "Lunar Society". לאחר זמן ניסה לבואזיה לזקוף לזכותו את הישגיו של פריסטלי וטען שעבודותיו וגילוייו של פריסטלי הם בעצם שלו. נטען שנטייתו זאת להשתמש בתוצאותיהם של אחרים ולהתבסס עליהן ללא אזכור נאות כמקובל, הייתה דפוס התנהגות חוזר אצל לבואזיה.
 
לבואזיה הוכיח שה"אוויר" האחראי לבעירה הוא גם המקור ל[[חמצון]], ותיאר את ממצאיו אלו במאמריו "על הבעירה באופן כללי" (Sur la combustion en general) מ-[[1777]] ו"שיקולים כלליים על טבע החומצות" (Considérations Générales sur la Nature des Acides) מ-[[1778]]. ב-[[1779]] קרא לבואזיה לחלק זה של האוויר [[חמצן]] (ביוונית: יוצר [[חומצה]]), ולחלק השני שבאוויר קרא "אזוט" (ביוונית: חסר חיים). במאמר "הרהורים על פלוגיסטון" (Reflexions sur le Phlogistique) מ-[[1783]] טען לבואזיה שתאוריית ה[[פלוגיסטון]] שהייתה מקובלת אז, ולפיה כל חומר שבוער משחרר לאוויר חומר הנקרא פלוגיסטון, והוא הגורם ל[[בעירה]], היא בלתי עקבית ושגויה. טענתו התקבלה ותיאוריתותיאוריית החמצן שניסח שימשה בסיס לתאוריות הכימיות המוכרות כיום.
 
===חלוץ הסטויכיומטריה===
לבואזיה נחשב כחלוץלחלוץ ה[[סטויכיומטריה]]. ניסוייו היו מהימנים יותר מאלה של קודמיו. הוא הראה שאף על פי שבמהלך [[תגובה כימית]] החומר משנה את מצבו, כמות החומר לפני כל תגובה כימית ולאחריה היא תמיד זהה. הוא שרף [[זרחן]] ו[[גופרית]] ב[[אוויר]], והוכיח שמשקל התוצרים לאחר השרפה היה גדול יותר ממשקל המגיבים המקורי. אולם עובדה זו לא הטעתה את לבואזיה, שהוכיח שהמשקל העודף לאחר השרפה בא מן האוויר שמשקלו ירד, כך שבכלשהמשקל זאתהכולל משקלשל החומרים הכולל לפני תגובה כימית ולאחריה הוא גודלנותר קבוע. ניסויים אלה היוו את העדות ל[[חוק שימור החומר]]. כך למשל כשדן בתסיסת [[סוכר]] והפיכתו לכהלל[[כוהל]], כתב:{{ציטוט|תוכן=שום דבר אינו נוצר על ידי האדם או הטבע. '''ואפשר להניח כ[[אקסיומה]] שבכל פעולה שווה כמות החומר הקיימת לפני הפעולה לזו שאחריה'''... אנו יכולים לראות את החומרים הנתונים לתסיסה, ואת המוצרים הבאים מתגובה זו כמהווים משוואה אלגברית... כל אלמנט במשוואה זו הוא נעלם, נוכל לחשב את ערכיהם בזה אחר זה, ועל ידי כך לאמת את ניסויינו בחישוב, ואת החישוב בניסוי. לעתים קרובות הצלחתי לתקן בשיטה זאת את התוצאות הראשונות של ניסויי ולכוון את עצמי לדרך המתאימה כדי לחזור עליהם למרבה היעילות|מקור= Traité Élémentaire de Chimie{{הערה|1= לבואזיה וייסוד הכימיה החדישה, הרקע ההיסטורי של הכימיה,ה"מ סלייטר, תרגום יצחק קלוגאי, הוצאת יחדיו 1966 }}}}
 
===מחקרים עיקריים בכימיה אנליטית ומינוח כימי===
לבואזיה חקר גם תרכובות של מים ואוויר, חומרים שנחשבו עד אז ליסודות. הוא גילה ש[[מים]] הם [[תרכובת]] של [[חמצן]] ו[[מימן]], ושאוויר הוא [[תערובת]] של גזים שונים -, בעיקר [[חנקן]] וחמצן. יחד עם שלושה כימאים צרפתיים (קלוד-לואי ברטולט, אנטואן פורקרוי וגיטון דה-מורבו) המציא שיטה למינוח כימי, המאפשרת נתינתמתן שמות ל[[כימיקל]]ים כך שמתוך השם ניתן יהיה להבין את מבנה החומר. חומצות ובסיסים נקראו בשיטה זו לפי היסודות שלהם והמלחים לפי החומצות והבסיסים שהם מתקבלים מתגובת הסתירה ביניהם. הוא פרסם שיטה זו ב"שיטה למינוח כימי" (Méthode de nomenclature chimique) ב-[[1787]]. שיטת מינוח זו עזרה לשיפור העברת המידע על תגליות חדשות בין כימאים בעלי רקע שונה, ורובה בשימוש עד היום, כולל שמות נפוצים מאוד כגון [[חומצה גופרתית]], [[גופרה]] ו[[סולפיט]].
 
ספרו "יסודות הכימיה" (''Traité Élémentaire de Chimie'') מ-[[1789]] נחשב לספר הלימוד הראשון לכימיה אנליטית. מוצגים בו לראשונה תאוריות החמצן שפיתח, הסבר ברור על חוק שימור החומר והכחשת קיום ה[[פלוגיסטון]]. כמו כן סיפק לבואזיה הגדרה של [[יסוד]] – חומר פשוט שלא ניתן לפירוק בשום שיטתשיטה ידועה של [[אנליזה כימית]] ידועה עד כה, והציע תאוריה לגבי היווצרות תרכובת מיסודות. לבואזיה לא ייחס מעמד אונטולוגי מיוחד ליסודות כאבני הבניין הבסיסיות של החומר ולא פסל את האפשרות שחומר שנחשב בתקופה מסוימת ליסוד יתגלה בעתיד כתרכובת. לעומת זאת, הגדרה המקובלת כיום ליסוד מבוססת על ההשקפה של [[ג'ון דלטון]] שזיהה את היסודות הכימיים עם [[אטום|אטומים]]. הספר הכיל גם רשימת יסודות שכללה חמצן, חנקן, מימן, זרחן, גופרית, [[כספית]], ו[[אבץ]]. היה זה הבסיס לרשימת היסודות המוכרת היום. רשימתו כללה גם [[אור]], שלבואזיה סבר שהוא חלקיק חומרי, ו[[קלוריק]] - חומר דמוי נוזל שלבואזיה שיער את קיומו וזיהה אותו עם תופעת ה[[חום (פיזיקה)|חום]]. בזמנו סירבו כימאים וחוקרים רבים להסכים עם גילוייו החדשים של לבואזיה, אך הדור הצעיר שבא אחריהם האמיןקיבל לו, בעיקר בזכות ספרואת המוצלחקביעותיו.
 
===הישגים נוספים===