הבדלים בין גרסאות בדף "קרב גזר"

נוספו 54 בתים ,  לפני חודשיים
מ
 
===קרב גזר===
שני הצבאות נפגשו באזור [[תל גזר]], (מונטז'יסר); מלכתחילה היו יחסי הכוחות בלתי אפשריים,שקולים - מול עשרות אלפי חיילים מצרים עמד צבא נוצרי של מספר מאות לוחמים. הצבא המצרי הופתע ובעוד, מפקדיו מנסיםניסו לארגן מחדש את הכוחות, להפנות אותם אל כווןלכוון הכוח התוקף תוךוסימנו שהםאת שמים את[[תל גזר|התל]] כציר, בסיסכבסיס להתארגנות ולספיגתוכיעד האימפקטמשוער שללספיגת אימפקט ההתקפה הנוצרית. בתוך כך הצלבנים הידקו את שורות הפרשים ותקפו את הצבא המצרי, כאשר הקבוצהכשהכוח המובילההמוביל בפיקודם של האחים בלדווין ובליאן מרמלה - זכות השמורה להם בהיותם אדוני האחוזה עליה נערך הקרב. מעוצמת ההתקפה נשברו שורות הצבא המצרי, לאחרולאחר קרב קצר החלו המצרים לברוחלהתפזר לכווןולברוח דרוםדרומה, ובעקבותיהםכשבעקבותיהם גדודי צלאח א-דין כאשרבעוד הצלבנים רודפיםדולקים בעקבותיהםאחריהם תוך שהם ממשיכים את המרדף דרומה אל החולות שלחולות סיני.{{הערה|Jim Bradbury Routledge Companion to Medieval Warfare. Routledge, 2004. page 197|כיוון=שמאל}}
 
הקרב נחשב{{הערה|David Nicolle.God's Warriors: Knights Templar, Saracens and the Battle for Jerusalem. Osprey Publishing, 2006. page 187|כיוון=שמאל}} גם לנקודת שיא בהיסטוריה של מסדר אבירי הטמפלרים,; חלקם בקרב היה מכריע, למרות מספרם הזעום היה מכריע:
 
{{ציטוט|תוכן= אודו, המאסטר של מסדר הטמפלרים היה כיהודה המכבי, בפיקודו 84 אבירים ממסדרו איתם רכב לקרב מחוזקים על ידי סימן הצלב. בדהרה כאיש אחד הם תקפו מבלי לפנות ימינה או שמאלה, הם כוונו את התקפתם לכוחות עליהם פיקד צאלח א-דין וחדרו לתוכם כשהם מכים לכל כוון, מפילים ומועכים. צאלח א-דין נדהם והתמלא הערצה (לנוצרים) משראה איך אנשיו נפוצים לכל עבר, בורחים לכל כוון ונהרגים לפי חרב. הוא דאג רק לביטחונו וברח. הוא עלה על גמל מרוץ וזרק מעליו את שריונו, ובקושי הצליח להימלט עם קומץ מאנשיו}}
 
הצבא המצרי איבד כל יכולת ארגוןשל אירגון או התנגדות, רוב המצרים ניסו לברוח ברגל תוך שהם זורקים מעליהם שריון וכלי נשק, כדי להקל בבריחהעל הבריחה. בדרכם דרומה הם נתקלו ב[[בדואים]] משבטים מקומיים שהרגו בהם על מנת לשדוד את המעט שעוד נותר עימם. מטען המחנה באל עריש נפל אף הוא בידי הבדואים, שהרגו את חיל המצב המצרי שנותר במחנה עם קבלת הידיעה על תוצאות קרב גזר.
 
צלאח א-דין עצמו ניצל בקושי רב, מלווה בשומרי ראשו הוא חצה את מדבר סיני והגיע לקהיר ביום ב-[[8 בדצמבר]]. המפלה בקרב גזר, שנקראה בפי ההיסטוריונים המוסלמים "יום רמלה"{{הערה|יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בא"י, מוסד ביאליק, 1963 כרך א' עמוד 447}} הייתה מושלמת, הצבא המצרי הושמד לחלוטיןכולו בתבוסה הקשה ביותר שספג צלאח א-דין מאויב נוצרי או מוסלמי. הצלבנים, שלא האמינו לגודל ניצחונם, ראו אותות ומופתים בשמיים ובארץ -: [[גאורגיוס הקדוש]] (סנט ג'ורג) נראהנצפה משתתף בלחימה לשחרור כנסייתו שחוללה בלוד, [[הצלב האמיתי]] שנישא לשדה הקרב גדל לממדים אדירים וראשו נגע בשמיים, בעוד בסיסו בידי ה[[פטריארך]] של [[בית לחם]].
גם במבט מפוכח ניצחון הצלבנים היה לא פחות מנס, שנקנה באבדותבאבידות כבידותכבדות, הן על ידישל האוכלוסייה האזרחית ביום שלפני הקרב המכריע והן במהלך הקרב. אף על פי שמספרים מדויקים לא ידועים הרי שדווחשדוח{{הערה|Piers D. Mitchell .Medicine in the Crusades: warfare, wounds, and the medieval surgeon . Cambridge University Press, 2004. page66|כיוון=שמאל}} תקופתי המתייחס ל[[בית חולים|בית החולים]] ה[[הוספיטלרים|הוספיטלרי]] הגדול ב[[ירושלים]] (ה[[מוריסטן]]) מציין כי לאחר הקרב הגיעו לבית החולים לטיפול רפואי 750 פצועים.
 
==לאחר הקרב==