חוק וצדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת מקור, הגהה
מ הגהה, תקלדה
שורה 19:
ב-[[10 באפריל]] 2010, מספר בכירים במפלגה, בהם לך קצ'ינסקי נהרגו ב[[התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה|תאונת מטוס ב-2010]]{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|מכה קשה לפולין: נשיא פולין נהרג בהתרסקות מטוס קטלנית ברוסיה יחד עם צמרת הממשל|1000551845|10 באפריל 2010}}}}. בבחירות לנשיאות פולין שנערכו ב-[[20 ביוני]] [[2010]] לאחר מותו של לך הכריז ירוסלב על התמודדותו. הוא זכה ב-36.46% מקולות המצביעים בסיבוב הראשון, אך הפסיד בסיבוב השני שנערך ב-[[4 ביולי]] ליריבו [[ברוניסלב קומורובסקי]]{{הערה|{{גלובס|שירות פייננשל טיימס|פולין: קומורובסקי יהיה הנשיא הבא|1000571808|5 ביולי 2010}}{{ש}}{{הארץ|רומן פריסטר|ברוניסלב קומורובסקי נבחר לנשיא פולין: "הדמוקרטיה ניצחה"|1.1210354|5 ביולי 2010}}}}.
 
לקראת בחירות 2015 מינה ירוסלב קצ'ינסקי, הידוע כשמרן אדוק, פוליטיקאית מתונה ממנו למועמדת לראשות הממשלה. [[ביאטה שידלו]], בתקווה שתמשוך מצביעים שאינם מרוצים מהממשלה היוצאת, הפרו־אירופית. מפלגת "החוק והצדק" ניצחה בבחירות הכללית ווזכתה ל-39.1% מקולות הבוחרים, ואילו מפלגת השלטון "המצע האזרחי" התרסקה וזכתה ל-23.4% בלבד{{הערה|{{הארץ|אלכס דובאל סמית, [[גרדיאן]]|מהפך בפולין: הלאומנים שבים לשלטון אחרי שמונה שנים|1.2760534|25 באוקטובר 2015}}}}. בבחירות לנשיאות התמודד חבר המפלגה [[אנדז'יי דודה]] מול הנשיא המכן ברוניסלב קומורובסקי. בסיבוב הראשון זכה ב-34.5% מהקולות, בעוד יריבו זכה ב-33.1% בלבד{{הערה|{{הארץ|[[איי.פי]] ו[[ניו יורק טיימס]]|הסקרים פספסו גם בפולין: הנשיא קומורובסקי הפסיד בסיבוב הראשון ליריבו השמרני|1.2634307|11 במאי 2015}}}}, אולם מכיוון שאף אחד מהמתמודדים לא צבר תמיכה של יותר מ-50%, נערך סיבוב שני ב-[[25 במאי]]. בסיומו זכה דודה בכ-51% מהקולות, וקומורובסקי ב-48%{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו[[רויטרס]]|נשיא פולין הודה בתבוסתו בבחירות ליריבו השמרן|1.2643761|25 במאי 2015}}}}.
 
בדצמבר 2017, ממשלת פולין בראשותה של "חוק וצדק" החליטה להעביר סדרת רפורמות שמטרתם להעניק לה שליטה מוחלטת על כל מוסדות השלטון, התקשורת ובעיקר בתי המשפט. כולל חוק שהפך את בתי המשפט בפולין לכפופים לממשלה המקומית. חוק שקובעה כי פוליטיקאים יוכלו לבחור את חברי 'המועצה הארצית השופטת' הממנה את שופטי בית המשפט לחוקה בפולין. בנוסף, מאפשר החוק לבית המשפט העליון בפולין "לבצע ביקורות חריגות על החלטות של ערכאות נמוכות יותר, לרבות כאלו שהתקבלו לאורך 20 השנים האחרונות". סעיף נוסף קבע כי גיל הפרישה של שופטים ירד מגיל 70 לגיל 65 בלבד, כך שכמעט 40 אחוזים מהשופטים המכהנים בבית המשפט העליון בפולין אלצו להיפרד מתפקידם. מנהיגי האופוזיציה בתגובה אמרו ש "המפלגה בדרך להשלטת משטר דיקטטורי בפולין"{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צור|בעולם / חוק וסדר|98991|12 בדצמבר 2017}}}}. בנוסף השתלטה על כלי התקשורת הממשלתיים (תחנות רדיו וטלוויזיה), שהחלו לשדר תעמולה אגרסיבית בזכות הערכים השמרניים והאידאולוגיה הלאומנית של המפלגה{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|סירוס בתי המשפט ושליטה על התקשורת: פולין שוקעת אל תוך דיקטטורה|3119630|4 בינואר 2018}}}}{{הערה|{{זמן ישראל|רוברט פילפוט|המדריך לדמוקטטור|145091|20 בספטמבר 2020}}}}. בנוסף הגבלהוהוגבלה נוכחות התקשורת בפרלמנט{{הערה|{{גלובס|[[וול סטריט]] ג'ורנל|הפגנות בפולין על רקע הגבלת נוכחות התקשורת בפרלמנט|1001167445|18 בדצמבר 2016}}}}.
 
בינואר 2018, אישר הפרלמנט הפולני את הצעת חוק שיזמה המפלגה שאוסרת לייחס "לעם הפולני או לממשלת פולין" אחריות לרצח העם היהודי, וכן תאסור על שימוש בביטוי "[[המחלוקת על הביטוי "מחנה מוות פולני"|מחנה השמדה פולני]]"{{הערה|{{שיחה מקומית|רענן שמש-פורשנר|החוק הפולני: המשלחות לפולין עלולות להפוך למסעות הכחשת שואה|החוק-הפולני-המשלחות-לפולין-עלולות-להפ|28 בינואר 2018}}{{ש}}{{שיחה מקומית|[[חנין זועבי]]|האם החוק הפולני החדש כל כך שונה מחוק הנכבה?|בין-חוק-הנכבה-לחוק-הפולני|11 בינואר 2018}}}}. החוק עורר סערה בישראל ובעולם{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|קראו בעברית: החוק הפולני החדש שמעורר סערה בישראל|1.5784508|1 בפברואר 2018}}{{ש}}{{שיחה מקומית|עידו ליבן|הדיון סביב החוק הפולני: כמו חתול התוקף את בבואתו במראה|הדיון-בישראל-סביב-החוק-הפולני-כמו-חתול|11 באפריל 2018}}}}. החוק תוקן ביולי 2018, לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת פולין יצאו בהצרה משותפת בה אמרו:"אנו דוחים את הניסיונות להאשים את פולין או את האומה הפולנית בכללותה בזוועות שבוצעו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם מאומות שונות"{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת ונעה לנדאו|יד ושם: הצהרת נתניהו ורה"מ הפולני מנוגדת לעובדות ההיסטוריות, החוק מייצר אווירת הפחדה|1.6244454|5 ביולי 2018}}}}.
שורה 35:
המדיניות הכלכלית של המפלגה דוגלת במעורבת המדינה בכלכלה כולל הלאמה של בנקים ומפעלי תעשייה{{הערה|{{גלובס|[[פייננשל טיימס]]|ורשה מצטרפת לתחרות על לבם של בנקאי לונדון|1001149213|30 באוגוסט 2016}}}}. תמיכה ממשלתית בעידוד הילודה באמצעות קצבאות ומענקים{{הערה|שם=פריסטר|}}.
 
במאי 2019, אושרה במועצת העיר [[קרשניק]], הנשלטת בידי "חוק וצדק", הצעה לסדר היום להכריז על העיר כ[[אזור חופשי מלהט"ב]] כדי להגן על עצמה מפני "קיצוניים ששואפים למהפכה תרבותית"{{הערה|{{הארץ|[[רויטרס]]|עיר בפולין הצביעה: נשארים אזור נטול להט"ב|1.9180007|23 בספטמבר 2020}}}}. בעקבות קרשניק שישה ערים נוספות, ומאה רשויות מקומית בפולין, הנשלטות בידי חברי "חוק וצדק" הוכרזו "אזור חופשי מלהט"ב"{{הערה|{{הארץ|ניו יורק טיימס|האיחוד האירופי שלל מימון לערים בפולין שהכריזו על עצמן "אזור נקי מלהט"ב"|1.9036202|31 ביולי 2020}}{{ש}}{{mako|דרור בלילטי|זוהי המציאות הטרגית של החיים בפולין ב"אזור ללא להט"בים"|40775c1ad6fb071027|pride-news/global|10 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{הארץ||בכיר בממשלת צרפת: הרשויות בפולין מנעו ממני להגיע ל"אזור נטול להט"ב"|1.9605443|9 במרץ 2021}}}}.
 
בקיץ 2020, קידמה המפלגה "מצע למען ערכי המשפחה" לקראת הבחירות לנשיאות. נשיא פולין, אנדז'יי דודה, נשבע "להגן על ילדים מפני אידאולוגיה להט"בית". דודה, שזוכה לתמיכתה של "חוק וצדק", התחייב במצע החדש לא לתמוך בנישואי זוגות חד־מיניים או באימוץ ילדים בידי משפחות גאות. בסעיף אחר הואשהוא קורא "לאסור הפצת אידאולוגיה להט"בית בבתי ספר ובמוסדות ציבור"{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו[[רויטרס]]|נשיא פולין אמר כי "האידאולוגיה הלהט"בית" הרסנית יותר מקומוניזם|1.8918706|14 ביוני 2020}}}}.
 
ביולי 2020, הודיעה ממשלת פולין על פרישה מ[[אמנת איסטנבול]] (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה). שר המשפטים אמר שהאמנה היא "המצאה פמיניסטית שנועדה להצדיק אידאולוגיה גאה, ו"נוגדת את הערכים השמרנים של פולין"{{הערה|{{הארץ|הארץ|בממשלת פולין מתכוונים לפרוש מאמנה אירופית למניעת אלימות נגד נשים|1.9023676|27 ביולי 2020}}}}.
 
בינואר 2021, נכנס לתוקף האיסור הכמעט מוחלט נגד הפלות בפולין שקידמה המפלגה במשך מספר שנים{{הערה|{{הארץ|[[איי.פי]], ו[[ניו יורק טיימס]]|בפולין נכנס לתוקף האיסור הכמעט מוחלט על הפלות. המונים יצאו לרחובות במחאה|1.9491657}}}}. האיסור נכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר שבית המשפט העליון במדינה פסק שהפסקת הריון במקרה של מומים בעובר איננה חוקתית{{הערה|{{דבר ראשון|ונסה גרה - סוכנות הידיעות [[AP]]|מחאה / "גוף האישה הוא שדה קרב פוליטי"|267571|20 בדצמבר 2020}}}}.
 
במרץ 2021, לאחר שהצליחה למונעלמנוע מזוגות להט"בים לאמץ ילדים ביחד, הדישהקידמה מפלגת "החוק והצדק" הצעת חוק חדשה המבקשת לאסור על להט"בים גם כהורים יחידנים. לאחר אך שכמה משפחות של זוגות להט"בים הצליחו לעקוף את ההגבלה על אימוץ, בכך שאחד או אחת מבני או בנות הזוג אימצו ילד באופן יחידני{{הערה|{{הארץ|רויטרס|ממשלת פולין רוצה לאסור על זוגות להט"בים לאמץ ילדים — גם כהורים יחידנים|1.9611990|11 במרץ 2021}}}}.
== הישגים במערכות הבחירות ==
=== [[סיים]] ===