יהודה קידר – הבדלי גרסאות

ב- [[1964]]-[[1961]] כתב את הספר המקיף "החקלאות הקדומה בהרי הנגב", שכולל סקר יסודי, של כל שרידי החקלאות הקדומה ב[[הר הנגב]], ומיפוי של כ-2,000,000 [[דונם]] (כ- 10% משטח מדינת ישראל) ב-30 מפות בקנה מדה של 1:45,000 (העבודה ה[[עיצוב גרפי|גרפית]] נעשתה על בסיס [[מפה טופוגרפית|המפות הטופוגרפיות]] של [[המנדט הבריטי|ממשלת המנדאט]] ו[[המרכז למיפוי ישראל|מחלקת המדידות]], על ידי [[הוצאת כרטא|חברת כרטא]]) והספר יצא לאור, כולל כל המפות, על ידי [[מוסד ביאליק]] 1966. במפות אלה הביא את כל הממצאים הארכאולוגיים שבתחום הרי הנגב, הערים העתיקות ([[עבדת]], [[שבטה]], [[ממשית]], [[ניצנה]], [[חלוצה]], רחובות שבנגב), שדותיהן, וכן [[בור מים|בורות המים]] העתיקים, תלים, קברים – וגם ממצאים אקראיים (ממצאים של כלי עבודה, [[חרס]]ים, [[גת (בור)|גת]]ות, [[בית בד|בתי בד]] ו[[אמנות סלע|ציורי סלע]] עתיקים בציון [[נקודת ציון|נקודת הציון]] המדויקות. הקים שדות ניסוי ברחבי הרי הנגב.{{הערה|[http://geography.huji.ac.il/.upload/STUDIES_V/V-kedar.pdf יהודה קידר, "הסיכור בחקלאות הקדומה בהרי הנגב"]}} היה הראשון שחקר את תופעת [[תלוליות הענבים בנגב]] והגיע למסקנה ששימשו להגברת נגר המים במורד המדרון לניקוז מי שיטפונות לחקלאות.