הבדלים בין גרסאות בדף "קרב גזר"

נוספו 44 בתים ,  לפני חודשיים
מ
==לאחר הקרב==
[[קובץ:Margaliot fortress.JPG|שמאל|ממוזער|200px|מבצר שאטו-נף (המבצר החדש)]]
למרות האבידות הכבדות, ואף שבריחתו משדה הקרב לא תרמה להאדרת שמו הטובככובש, לא היווההיה קרבבקרב זה משום הכרעה פוליטית או מדינית לגביעל המשך דרכו של צלאח א-דין;. אחיזתו בעולם המוסלמי במזרח התיכון הייתה חזקה ועמוקה, ותבוסה צבאית זואחת לא ערערה את מעמדו. לאחר תקופת התאוששות מסויימת, שב צלאח א-דין לאסוףוגייס צבא תוך שהוא נשען על משאביו הבלתי נדלים של העולם המוסלמי תחת שלטונו, תוך שהואכשהוא חוזר למדיניות של מלחמת הקודשקודש נגדכנגד מדינת הצלבנים.
 
יום הקרב -שניטש ב-[[25 בנובמבר]] הוא יומה של [[קתרינה מאלכסנדריה|קתרינה הקדושה]] ועללפי מקוםהלוח הנוצרי, ובאתר הקרב הקימו הצלבנים כנסייה על שמה: בלטינית -(בצרפתית) Sainte Katerine de Mongisart. כנסייה זו מוזכרת במסמך המתאר את נכסי הכנסייה של המדינה הצלבנית,; עם זאת, חפירותבחפירות שנערכו בתל -גזר לא העלונחשפו שרידים למבניםשל מבנים צלבניים.{{הערה|Denys Pringle. The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem: A-K (excluding Acre and Jerusalem)
Volume 1 . Cambridge University Press, 1993 page 274|כיוון=שמאל}}
 
במישור המעשי - הצלבנים, מתוך הבנה כי הניצחון בתל גזר לא יביא להקלה בלחץ המוסלמי, חתמו על הסכם שביתת נשק עם צלאח א-דין, ופנו לנצל את ההפוגה לביצור נקודות מפתח בממלכהבממלכתם. ביצורי ירושלים זכתהזכו לטיפול יסודי בביצוריהאחרי שהוזנחו במהלך השנים וחלקם עמדוהיו על סף התפוררות. לצורך ביצועלביצוע משימה זו הוטל מס כללי על תושבי המדינה שהכנסותיו קודשיועדו לשיקום ביצורי ירושלים. עד לאותואותו זמן היה נטל תחזוקת מבני הציבור בעיר מוטל על אוצרו הפרטי (המדולדל) של מלך ירושלים, עתה הוברר; לרשויותמעתה הממלכההוחלט כי אין המלך חייב לממן את ניהול המדינה וביצורי עיר הבירה, וכי מימוןומימון זה הוא חובה שלחובת כל האזרחים. תפיסה זו הייתה חידוש מהפכני במאה ה-12 גם ביחס למדינות אירופה. כך תרם הצורך לחזק את ירושלים להלכות המיסוי שישפיעו בעתיד על סדרי המנהל בעולם המערבי.{{הערה|יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בא"י, מוסד ביאליק, 1963 כרך א' עמוד 448}}
במקביל חוזק מבצר נטוש על הדרך לדמשק, מתחת ל[[בניאס (אתר ארכאולוגי)|בניאס]] המוסלמי - [[מבצר שטונף]] ([[הונין]]) וביחד עם מבצר [[תבנין]] חוזק הגבול הצפוני של ממלכת ירושלים.
 
בנוסף נבנה מבצר קטן -[[מצד עתרת|שסטלה]], (בלטינית: '''Vadum Iacob''') המבצר ממוקם לגדות [[נהר הירדן]], כקילומטר אחד דרומית ל[[גשר בנות יעקב]] כדי לאבטח את הגשר החוצה את [[נהר הירדן]], עליו עברה הדרך הראשית בין [[טבריה]] ל[[דמשק]].