ח'ליל א-סכאכיני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Daliask (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 104:
בין הספרים שפרסם, היו גם "לזכרונך", שכתב לזכר אשתו, ו"סרי", הכולל מכתבי לימוד והדרכה הכתובים אל בנו.{{הערה|[[יעקב שמעוני]], '''ערבי ארץ ישראל''', פרק י"ז: חינוך ותרבות ביישוב הערבי, עמ' 399.}}
 
החל מ-1948 חיה משפחת סכאכיני בגלות. בשנת 1953 נפטר בנו סרי באופן פתאומי מ[[דום לב]] ושלושה חודשים מאוחר יותר נפטר סכאכיני עצמו. שתי בנותיו של סכאכיני, דומיה והאלה, חזרו לארץ ישראל, התגוררו ב[[רמאללה]] שב[[הגדה המערבית|גדה המערבית]] (באותה עת תחת שלטון [[ירדן]]), ולשתיהן הייתה קריירה ארוכה בתחום החינוך.
 
סכאכיני כתב יומן מפורט, החל מתחילת פועלו בתנועת התחייה האורתודוקסית ועד לבריחתו מקטמון ב-1948. במהלך הבריחה מהירה, לא נשמר בידיו היומן בשלמותו. בשנת [[1955]] ערכה האלה את יומנו של סכאכיני ופרסמה אותו בשם "כזה אני, רבותי" (בערבית: כאד'א אנא יא דניא; יומיאת ח'ליל אל-סכאכיני).{{הערה|שם=ממהומות למרידה 13|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|ממהומות למרידה: התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929]]''', הקדמה, עמ' 13.}}
שורה 115:
 
==הנצחה==
על שמו רחוב ב[[בית חנינא]], בית ספר לבנות ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה בירושלים]] ומרכז תרבות בראמאללהברמאללה.
 
==לקריאה נוספת==