דו-מימן חד-חמצני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.8
מ ←‏המתיחה: הוצאת קישור חיצוני מגוף הערך להערה
שורה 28:
* ממשלת ארצות הברית מסרבת לאסור על ייצור, הפצה ושימוש ב[[כימיקל]] מסוכן זה משום חשיבותו ל[[כלכלה]].
 
בתחילת [[שנות התשעים]] הגיעה ה[[מתיחה]] לרשת ה[[אינטרנט]]. ב-[[1994]] יצר קרייג ג'קסון אתר [[אינטרנט]] ובו קריאה ל[[חרם חברתי|החרמת]] ה"חומר". בתגובה נוצר באינטרנט "חוג ידידי ה-DHMO"{{הערה|[http://www.armory.com/~crisper/DHMO/ אתר הבית של חוג ידידי ה-DHMO]}}, שהסביר כי לחומר גם תכונות חיוביות. ב-1997 השתמש נתן זונר, תלמיד תיכון מ[[איידהו]], בתכונות ה[[מים]] על מנת לתאר [[חומר כימי]] מסוכן כביכול, במסגרת פרויקט שכונה "כמה פתים אנו יכולים להיות?". ארבעים ושלושה מתוך חמישים תלמידים שנשאלו לדעתם על הצעדים הנדרשים השיבו כי יש לאסור על הפצת החומר. העיתונאי ג'יימס ק' גלסמן טבע בעקבות כך{{הערה|1=[http://www.junkscience.com/news/glassman.html מקור]}} את המונח "זונריזם" לציון התופעה לפיה בעזרת שימוש בעובדות נכונות ניתן להוביל ציבור חסר ידע בסיסי במדעים למסקנות שגויות לחלוטין. ב-[[1998]] נוסד האתר [http://www.dhmo.org/ Dihydrogen Monoxide Research Division] כאתר מחקר היתולי לחקר סוגיית הדו-מימן חד-חמצני.
 
== קורבנות המתיחה ==