הבדלים בין גרסאות בדף "שד (מיתולוגיה)"

נוספו 135 בתים ,  לפני 5 חודשים
הרחבה
מ (←‏השד ביהדות: הגהה, תיקון פרמטרים)
(הרחבה)
 
==השד ביהדות==
במסורת היהודית קיים מגוון דעות רחב של אזכורים ודעות ביחס לשדים, החל מהתייחסות אליהם כאל ישות הפועלת במציאות וכלה בשלילת קיומם.
 
ה[[מקרא]] ממעט להזכיר את קיומן של ישויות על טבעיות בכלל, אך בעוד שישנם מספר אזכורים של [[מלאך|מלאכים]] וסוגי [[כישוף]] שונים, שדים אינם מוזכרים כלל. הביטוי "שדים" מופיע אמנם פעמיים במקרא (בספרים [[דברים]] ו[[תהלים]]), אלא שהכוונה שם היא בהקשר של [[עבודת אלילים]] - [[מזבח|זביחה]] לשדים. עם זאת נהוג ליחס לשעירים, המוזכרים פעמים רבות במקרא, משמעות הדומה לזו של שדים, {{ציטוטון|וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם וגו'|{{תנ"ך|ויקרא|יז|ז}}}}. על פי פרשנויות שונות השדים נקראו "שעירים" מפני שדמו לשעירי-עיזים, או שישתער (יהיה נסער) לב הרואה אותם. השדים מוזכרים גם כ"רוחות". ב[[תלמוד]], לעומת זאת, מוזכרים שדים ויצורים 'מזיקים' (- כהגדרת התלמוד עצמו) אחרים פעמים רבות. מפורסמת מאוד האגדה לפיה [[שלמה המלך]] הצליח לתפוס בעורמה את מלך השדים ([[אשמדאי]]), ואף התייעץ עם שדים.
 
בספרות החוץ מקראית השדים מופיעים ב[[ספר טוביה]] ו[[ספר חנוך א']].
 
בפירוש ה[[רמב"ן]] על התורה{{הערה|בספר ויקרא, פרק יז, פסוק ז'}} מובא כי השדים מורכבים משני יסודות (אש ורוח) מתוך [[ארבעת היסודות#ארבעת היסודות ביהדות|ארבעת היסודות]], וכיוון שאין ביסודם מים ועפר (המסמלים את ה[[חומר (פילוסופיה)|חומר]]), הם יותר רוחניים, במידה מסוימת. הם בעלי תכונות משותפות עם האדם ועם מלאכי השרת: הם מתים (בעת היפרדות היסודות זה מזה) ואוכלים{{הערה|1=במקורות יש אזכורים שונים שלת : [[דם]], מה[[זרע (בוטניקה)|זרעים]] שנוטע האדם ואו שמלחכים מן המים}} ומצד שני, הם עפים ומסוגלים לראות את העתיד הקרוב. חז"ל מוסיפים ומתארים את השדים: