התעשייה האווירית לישראל – הבדלי גרסאות

===פרשות השוחד בהודו===

בתחילת שנות ה-2000 החלה התעשייה האווירית למכור נשק בהיקפים גדולים ל[[הודו]]. באוקטובר 2006 האשימה [[לשכת החקירות המרכזית של הודו]], בכירים לשעבר בקבלת שוחד בסך כ-435 אלף דולר עבור רכישת [[ברק (טיל)|מערכות טילי ברק]] מהתעשייה האווירית, בעסקה שנחתמה בשנת 2000. בתום חקירה נטען כי שר ההגנה לשעבר של הודו, ג'ורג' פרננדס, וראש מפלגת סמאטה, ג'איה ג'אילטליי, חשודים כי קיבלו 435 אלף דולר כדי לקדם את העסקה. גם מפקד הצי ההודי לשעבר, אדמירל סושיל קומאר, חשוד במעורבות באי סדרים סביב העסקה, שהיקפה נאמד ב-150–200 מיליון דולר{{הערה|{{הארץ|אורה קורן|חשד: בכירים בהודו קיבלו שוחד מהתעשייה האווירית|1.1144201|10 באוקטובר 2006}}}}. במרץ 2009, דווח כי עסקה בשווי נוספת, בשוי מוערך של כ-1.5 מיליארד דולר, לאספקת כ-2,000 טילים מדגם ברק-8 לצבא היבשה של הודו, נופחה על מנת לאפשר תשלומים של עמלות, שאינן חוקיות במדינה. העיתון DNA, היוצא לאור בניו דלהי, טען כי בידיו מידע ש-6% מהסכום, שהם כמאה מיליון דולר, מוגדרים "הוצאות עסקיות", שהם בעצם כיסוי לתשלום עמלות או אף שוחד לפקידים בכירים בממשלת הודו, שהיו בסוד העסקה ואישרו אותה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|חשש בהודו מפרשת שחיתות נוספת במכירת ענק של טילים ישראליים|1.1252933|29 במרץ 2009}}}}. באפריל 2009 הודיעה ממשלת הודו כי לא תבצע עסקאות עם התעשייה האווירית במשך חמש שנים, אם יתברר שהייתה מעורבת בנתינת שוחד{{הערה|{{כלכליסט|כתב כלכליסט|הודו: לא נבצע עסקאות עם תע"א במשך חמש שנים - אם היתה מעורבת בנתינת שוחד|3262562|11 באפריל 2009}}}}.

 

==גלריית תמונות==