השתלת כליה – הבדלי גרסאות

הנידון ההלכתי ביחס לתרומת כליה, החל עם ביצוע השתלות הכליה הראשונות. הרב [[יצחק יעקב וייס]]{{הערה|מנחת יצחק חלק ו תשובה קג}} שנדרש לנושא זה בשנת תשכ"א (1961) עוד טרם נעשתה השתלת כליה לדבר מצוי, מתנגד לרעיון תרומת הכליה מאדם חי, בגלל הסכנה לחיי התורם מחד, וסיכויי הצלחת ההשתלה הנמוכים מאידך{{הערה|תשובה זו נכתבה בשנת תשכ"א (1961), כאשר עדיין לא השתמשו באמצעים תרופתיים נוגדי-דחיה, ואחוזי ההשתלות המוצלחות היו נמוכים. גם לאחר תחילת השימוש בנוגדי-דחיה בשנת תשכ"ג (1963), עדיין עמד שיעור הדחיה באותן שנים על כ-30% ויותר. כמו כן שיעור התמותה בקרב התורמים, היה גדול בהרבה מהיום.}}. הוא מנמק את דבריו בהסתמכו על דברי הרדב"ז{{הערה|חלק ג' תשובה תרכז}}, שהמוותר על איבר בשביל להציל את חבירו, אם הוא מסכן בכך את חיי עצמו, הרי הוא [[חסיד שוטה]]. לדעה זו הצטרף הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]]{{הערה|[[ציץ אליעזר]] חלק ט תשובה מה}} בשנת תשכ"ה (1965), ובתשובה בעניין זה הוא מתנגד לתרומת כליה מאדם חי על סמך מה ששמע מהרופאים באותה תקופה שיש בזה סכנת חיים לתורם. אך בסוף תשובתו הוא מסייג את דבריו וכותב: "אלא אם כן סגל חבורה של רופאים מומחים יחליטו אחרי עיון מדוקדק שהדבר לא כרוך בספק סכנת נפש למנדב, וכולי האי ואולי". כבר באותה תקופה (תשכ"ו) כשנשאל ה[[סטייפלר]] על תרומת כליה, מתייחס הוא (על סמך דברי הרב השואל) לסכנת חיי התורם כאל דבר רחוק, וכותב שודאי באופן כזה "אין לדקדק ביותר" ואין לחוש לסכנה וכל מי שעושה כן, עושה מצווה גדולה והוא בכלל הצלת נפשות{{הערה|מובא בספר אגרות ורשימות קהילות יעקב חלק ה'}}.

 

 

==קישורים חיצוניים==