אהרן בכור אלחדיף – הבדלי גרסאות

בחודש [[סיוון]] [[ה'תרל"ו]] ([[1876]]) יצא ב[[שד"ר|שליחות]] מטעם הקהילה בטבריה. בשנת [[1896]] החל לכהן כרבה של [[צפת]] במקום הרב [[יוסף יהודה חכים]], אך משלא קיבל מינוי רשמי של "חכם באשי" המקנה לו סמכויות בקהילה, שב לטבריה לאחר כשלוש שנים, ובשנת [[ה'תרנ"ח]] החל לכהן כחכם באשי של טבריה. בשנותיו הראשונות היה במחלוקת על התפקיד עם הרב [[שלמה רחמים אבולעפיה]] (בנו של החכם באשי רבי [[יוסף דוד אבולעפיה]]), כאשר [[הראשון לציון]] הרב [[יעקב שאול אלישר]] וכן רוב רבני טבריה{{הערה|שם=אוי לה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1910/08/29/01/article/4 אוי לה אמרה רקת!], [[החרות]] 29 באוגוסט 1919}} הכריעו לטובת הרב אבולעפיה, אך החכם באשי של האימפריה העות'מאנית, [[משה הלוי (רב)|משה הלוי]] ובעקבותיו השלטונות העות'מאניים, קבלו את מינויו של הרב אלחדיף בסוף שנת [[1900]]{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzt/1901/02/01/01/article/12 מכתבו של הרב הלוי לרב אלחדיף] מיום ה' בכסלו ה'תרס"א (27 בנובמבר 1900), בגליון "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]" מיום / בפברואר 1901.}}. היו מבני טבריה שלא קיבלו את המינוי{{הערה|שם=אוי לה}}.