חיים אלחדיף – הבדלי גרסאות

לאחר פטירת אביו בשהנת [[1909]] התעוררה שאלת יורשו בתפקיד, וגם שמו של הרב חיים אלחדיף עלה. תושבים רבים בטבריה התנגדו למינויו, ולמרות רצונו של החכם באשי של האימפריה, [[חיים נחום אפנדי]], מינויו נדחה{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1910/08/29/01/article/4 אוי לה אמרה רקת!], [[החרות]] 29 באוגוסט 1919}} והרב [[חיים יששכר אבולעיפה]] נכנס לתפקיד. באותה העת, יצא הרב אלחדיף ל[[שד"ר|שליחות דרבנן]] ל[[תוניסיה]], שם גייס כספים לבניית חומה ל[[בית העלמיןהקברות היהודי העתיק בטבריה]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1912/06/06/01/article/13 תודה רבה], החרות 6 ביוני [[1912]].}}. בשנת [[1913]], לאחר התפטרותו של הרב [[חיים יששכר אבולעפיה]] ממשרת החכם באשי של טבריה, נבחר הרב אלחדיף למלא את מקומו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/03/31/01/article/11 חכם באשי חדש בטבריא], החרות, 31 במרץ 1913}}. חלק מעסקני העיר ומרבניה סירבו לקבל את בחירתו{{הערה|הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף}}, ופנו לתורמים ל[[כספי החלוקה]] שיעבירו את תרומותיהם ל"ועד העיר הספרדי" ולא לחכם באשי{{הערה|עדו ישראלי, '''טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית''', אורשת ט ([[ה'תש"ף]]), עמ' 90}}. מתנגדיו גם שלחו מכתבים ו[[טלגרפיה|מברקים]] לרב הראשי של האימפריה העות'מאנית, הרב [[חיים נחום אפנדי]] שהיה חתום על המינוי, ובהם טענו שרוב יהודי העיר מתנגדים למינוי. קבוצת צעירים ממתנגדי הר אלחדיף ייסדה את "אגדות המגן" ששמה לה למטרה להורידו ממשרתו. צעדת מחאה נערכה כנגד מינויו, וחלק ממתנגדי הרב אלחדיף אף הטיל עליו [[חרם (הלכה)|חרם]]{{הערה|[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1913%2F11%2F12&id=Ar00200&sk=2B126C07 מכתב מטבריה], [[החרות]], 12 בנובמבר 1913}}. הרב חיים נחום אפנדי, שחפץ בהשקטת המחלוקת, שלח את הרב [[חיים יצחק שאקי]] כנציגו לטבריה. בהכרעתו, הושב הרב חיים יששכר אבולעפיה לתפקידו.