חיים אלחדיף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
נולד בטבריה בשנת [[1860]] ([[ה'תר"ך]]) לאביו הרב [[אהרן בכור אלחדיף]], החכם באשי והרב הראשי של טבריה, מחבר הספר "מפי אהרן", ולבאהייה, בתו של הרב יעקב שאלתיאל ניניו, בעל "אמת ליעקב". את השכלתו התורנית רכש בעיקר אצל אביו. בצעירותו, עמד בראש קבוצה של איכרים יהודים מהגליל שעיבדו אדמות חקלאיות ב[[פקיעין]], כשעיבד את האדמות הרבות שהחזיק שם אביו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzv/1887/06/24/01/article/2 דברי ימי השבוע], [[הצבי]], 24 ביוני 1887.}}. עמד בראשות ישיבת רבי מאיר בעל הנס. נשא את שמחה בת הרב שמואל אלחדיף, ובשנת [[1890]] נולד בנם [[זאכי אלחדיף|זאכי]].
 
לאחר פטירת אביו בשהנת [[1909]] התעוררה שאלת יורשו בתפקיד, וגם שמו של הרב חיים אלחדיף עלה. תושבים רבים בטבריה התנגדו למינויו, ולמרות רצונו של החכם באשי של האימפריה, [[חיים נחום אפנדי]], מינויו נדחה{{הערה|ראו [https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1910/08/29/01/article/4 אוי לה אמרה רקת!], [[החרות]] 29 באוגוסט 1919}} והרב [[חיים יששכר אבולעיפה]] נכנס לתפקיד. באותה העת, יצא הרב אלחדיף ל[[שד"ר|שליחות דרבנן]] ל[[תוניסיה]], שם גייס כספים לבניית חומה ל[[בית הקברות היהודי העתיק בטבריה]]{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1912/06/06/01/article/13 תודה רבה], החרות 6 ביוני [[1912]].}}. בשנת [[1913]], לאחר התפטרותו של הרב [[חיים יששכר אבולעפיה]] ממשרת החכם באשי של טבריה, נבחר הרב אלחדיף למלא את מקומו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/03/31/01/article/11 חכם באשי חדש בטבריא], החרות, 31 במרץ 1913}}, בהוראת החכם באשי של האימפריה העות'מאנית, [[חיים נחום אפנדי]]. חלק מעסקני העיר ומרבניה סירבו לקבל את בחירתו{{הערה|הרקע למחלוקת היה יחסים מתוחים בין מחנה משפחת אבולעפיה לבין מחנה משפחת אלחדיף במחלוקת שפרצה קודם מינויו של הרב אהרן בכור אלחדיף}}, וטענו כי תומכי הרב אלחדיף זייפו חתימות של רבני טבריה כדי להציג לחכם באשי שרוב רבני העיר תומכים בו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/06/18/01/article/12 על שאלת החכם-באשי בטבריה], החרות⁩⁩, 18 יוני 1913.}}. מתנגדיו פנו לתורמים ל[[כספי החלוקה]] שיעבירו את תרומותיהם ל"ועד העיר הספרדי" ולא לחכם באשי{{הערה|עדו ישראלי, '''טבריה כמקרה בוחן למערכות היחסים בין נושאי משרת החכם באשי באימפריה העות'מאנית''', אורשת ט ([[ה'תש"ף]]), עמ' 90}}. מתנגדיו גם שלחו מכתבים ו[[טלגרפיה|מברקים]] לרב הראשי של האימפריה העות'מאנית, הרב [[חיים נחום אפנדי]] שהיה חתום על המינוי, ובהם טענו שרוב יהודי העיר מתנגדים למינוי. קבוצת צעירים ממתנגדי הרהרב אלחדיף ייסדה את "אגדות המגן" ששמה לה למטרה להורידו ממשרתו. כמה מהם נעצרו בחשד ש[[הצתה (פשע)|הציתו]] [[דליקה]] בביתו של אחד מתומכיו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadt/1913/07/04/01/article/11 חרוניקא], [[האחדות]], 4 ביולי 1913.}} צעדת מחאה נערכה כנגד מינויו, וחלק ממתנגדי הרב אלחדיף אף הטיל עליו [[חרם (הלכה)|חרם]]{{הערה|[[יעקב משה טולידאנו]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=AHJ%2F1913%2F11%2F12&id=Ar00200&sk=2B126C07 מכתב מטבריה], [[החרות]], 12 בנובמבר 1913}}. גם תושבי העיר ה[[אסלאם|מוסלמים]] התנגדו למינויו{{הערה|[https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahj/1913/09/12/01/article/7 מכתב מקושטא?], החרות, 12 בספטמבר 1913.}}
הרב חיים נחום אפנדי, שחפץ בהשקטת המחלוקת, שלח את הרב [[חיים יצחק שאקי]] כנציגו לטבריה. בהכרעתו, הושב הרב חיים יששכר אבולעפיה לתפקידו.
 
ב-[[1921]] התמנה ל[[שד"ר]] של קהילת טבריה, ויצא לקהילות [[יהדות לוב|לוב]] ו[[יהדות תוניסיה|תוניסיה]]. לאחר שובו לטבריה, שימש ראש ועד הכוללות לעדת הספרדים בעיר.