|
היצירה היא המרכזית באלבום, נכתבה על ידי [[רוג'ר ווטרס]], [[דייוויד גילמור]] ו[[ריצ'רד רייט (מוזיקאי)|ריצ'רד רייט]] ומחולקת לתשעה חלקים מוזיקליים. השיר בוצע לראשונה בסיבוב ההופעות של שנת [[1974]] והוקלט לקראת צאת האלבום בשנת [[1975]].
השיר הוא מעין [[קינה]] וגעגועים ל[[סיד בארט]], מייסד הלהקה וסולנה הראשון, שעזב את הלהקה עקב התמכרותהתמכרותו ל[[סמים]] ובעיות נפשיות. ראשי התיבות של שם השיר יוצרותהם אתגם שמו הפרטי של בארט באנגלית -– '''S'''hine on '''Y'''ou crazy '''D'''iamond.
השיר היה ארוך יותר מצד אחד של [[תקליט ויניל]], ולכן הוא פוצל, והוא משמש כמעין "כריכה" לאלבום. השיר מחולק לשתי רצועות:
=== חלקים 1–5 ===
==== חלק 1 ====
''00:00-0300–03:55''{{ש}}החלק הראשון של השיר מתחיל בצלילי קלידים שמתחזקים בהדרגה. לאחר מכן יש [[סולו (מוזיקה)|סולו]] של [[סינתיסייזר]]-[[מוג|מינימוג]] ו[[סולו גיטרה]]. החלק הראשון נמשך כמעט ארבע דקות ומסתיים בעמעום צליל הקלידים. בנוסף, בחלק זה נעשה שימוש בתיפוף על כוסות יין מלאות במים בכמויות שונות.
==== חלק 2 ====
''3:55-655–6:28''{{ש}}החלק השני נפתח ב[[מוטיב (מוזיקה)|מוטיב]] בן 4 צלילים החוזר על עצמו כמעט לאורך כל הקטע. קיים גם סולו נוסף של גילמור, וכן גם מתחיל המתופף, מייסון, את תפקידו. המוטיב הזה מכונה לעיתים בשם "המוטיב של סיד".
==== חלק 3 ====
''6:29-829–8:43''{{ש}}החלק מתחיל בסולו מינימוג של רייט. ישנו סולו גיטרה שלישי של גילמור, עם כמה צלילי [[בלוז]].
==== חלק 4 ====
''8:43-1143–11:10''{{ש}}זהו החלק הווקלי (מילולי) בשיר, כאשר. רוג'ר ווטרס מוביל את השירה, וגילמור, רייט וזמרות הליווי מלווים ברקע.
==== חלק 5 ====
''11:11-1311–13:14''{{ש}}2שתי גיטרות חוזרות על עצמן בקטע חוזר ("ריף"), במשך כדקה. [[סקסופון]] [[בריטון (קול)|בריטון]] מלווה את הגיטרות. בסוף הקטע, הבריטון מתחלף ל[[טנור]], הגיטרות ממשיכות לנגן והמקצב מואץ. בסוף הקטע נשמעים צלילי מכונה המובילים את השיר לתוך השיר הבא -– [[Welcome to the Machine]].
=== חלקים 6–9 ===
==== חלק 6 ====
''00:00-500–5:00''{{ש}}חלק זה מתחיל ברוח שורקת שממשיכה מהשיר הקודם. כשהרוח דועכת, מצטרף דייוויד גילמור בגיטרת בס. ווטרס מצטרף עם עוד ריפ בבס, ואליו מצטרף גם ריק רייט, עם צלילי "כינורות" של סינתיסייזר ARP. אחרי מספר תיבות עם קטעי גיטרת-קצב, נשמעים תופים, ורייט מגיע עם סולו [[מינימוג]]. בערך שתי דקות אחרי תחילת השיר, מנגנים הקלידים והגיטרה [[יוניסון]]. אחריו מגיע סולו [[גיטרת סלייד]] עם הדגשים קטנים של המשך סולו המינימוג. במשך 3 דקות של סולו גיטרה, גילמור עולה לאט לאט באוקטבות, עד שמגיע לתו סי (B) שנמצא חצי טון אחד לפני הדו, שלוש אוקטבות מעל הדו האמצעי. אחריו ממשיך גילמור למנגינה המרכזית (כמו בחלק 4), שאחריו מגיע חלק 7.
==== חלק 7 ====
''5:00-600–6:05''{{ש}}כולל את קטעי השירה, בדומה לחלק 4, רק בחצי האורך.
==== חלק 8 ====
''6:05-905–9:05''{{ש}}אחרי שחלק 7 דועך, ווטרס מנגן ב[[גיטרה חשמלית]] בעלת צליל גבוה מאוד, כאשר גילמור ממשיך בגשר ה[[ארפז']] בין החלקים 7 ו-8. אחר כך מגיע קטע קצבי שבו בולט [[פסנתר חשמלי]], ומתחלף בצלילי סינתיסייזר. אחרי שתי דקות בערך אקורד בודד של סינתיסייזר ממשיך ונכנס לחלק התשיעי והאחרון.
==== חלק 9 ====
''9:05-1205–12:31''{{ש}}חלק זה מתואר על ידי גילמור כ"מצעד לוויה של ארבעה רבעים (4/4)... שבחים מוזיקליים לבארט". ברוב החלק מלווים תופים, עד שבדקה האחרונה הם מפסיקים, ורק קטעי סולו איטי של קלידים ממשיכים ודועכים לאט. בערך בדקה ה-12:07 ניתן לשמוע קטע קטן מתוך המלודיה של [[See Emily Play]], אחד משיריו הידועים של סיד בארט עם פינק פלויד.
== קישורים חיצוניים ==
| 