ויקיפדיה

יהדות אשכנז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הכל
אין תקציר עריכה
תגיות: שחזור ידני הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 22:
}}
[[קובץ:Yidish-dialects-he.jpg|שמאל|ממוזער|380px|הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני.]]
המונח '''יהדות אשכנז''' כולל מספר עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן ב[[מרכז אירופה]], ב[[מזרח אירופה|מזרחה]] ובחלק מ[[מערב אירופה|מערבה]]. מן [[המאה ה-9]] הופיעו קהילות שפיתחו מאפיינים ייחודיים במרחב שבין נהרות ה[[לואר (נהר)|לואר]] וה[[ריין]], בגבול [[צרפת]]-[[גרמניה]] הנוכחי, כש[[חבל ארץ]] זה היה מזוהה בשם "'''אשכנז'''" בספרות הרבנית. כבר במאות ה-11 וה-12 נדדו יושביהן גם לארצות הגובלות, כולל שטחי [[צ'כיה]], [[אוסטריה]] [[איטליה]] ו[[אנגליה]] והביאו את מנהגיהם עמם. בנוסף למרחב אשכנזי מוגדל זה, החלה במאה ה-14 הגירה מאסיבית ל[[מזרח אירופה]], לנחלות [[האיחוד הפולני-ליטאי]] לעתיד, כשהבאים לשם משליטים את אורחותיהם על היהודים המקומיים דוברי ה[[לשון כנען|יודיאו-סלאבית]]. עד תקופה זו היוו בוהמיה ואוסטריה את "אשכנז המזרחית", אך החל מן המאה ה-16 פיתחה [[יהדות מזרח אירופה]], במיוחד [[יהדות פולין]], אפיון מובהק משלה וניתן היה להבדיל בינה לבין כלל האשכנזים במערב. במאה ה-19 החלה הגירה גדולה נוספת אל מחוץ לאירופה, ברובה לאמריקה ול[[ארץ ישראל]].
רוסי זה אשכנזי לא משנה מה תגידו
 
מאפייניה המשותפים של יהדות אשכנז היו בעיקר סידור התפילה שלה, [[נוסח אשכנז]], ומאוחר יותר [[נוסח ספרד]] ה[[חסידי]] שנגזר ממנו ואומץ על ידי רבים; מסורת [[פסיקת הלכה|פסיקה הלכתית]] עצמאית שנמשכה מ[[רבינו גרשום]] עבור ב[[רמ"א]], שהוסיף את "[[המפה]]" ל"[[שולחן ערוך]]", וכלה בפוסקים עד ימינו; [[הברה אשכנזית]] נבדלת של [[לשון הקודש]]; והניב היהודי-גרמני, ה[[יידיש]], ששימש בעבר את כל שלוחותיה ועודנו [[שפה יהודית|דיאלקט יהודי]] נפוץ יחסית. בנוסף לכל אלה היו מגוון מנהגים ומסורות. עד למאה ה-18 היוו האשכנזים מ[[אלזס]] ועד לשטחי [[אוקראינה]] ו[[ליטא]] המודרניות מרחב תרבותי מאוחד למדי, למרות הגיוון בתוכו. תהליכי הטמיעה וההגירה שאירעו מאז שמו לכך קץ. הרוב התנתקו ממאפייניהם, אימצו את לשון הסביבה ואורחותיה, וגם האדוקים שימרו בעיקר מרכיבים דתיים מובהקים. עם זאת, פרטים שונים – כמו מאכלים מסוימים – מוסיפים להיות מוכרים מאוד.
 
==מקור השם וגבולות הקבוצה==
[[קובץ:Scribe- Menahem - The Birds' Head Haggadah - Google Art Project.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור מ[[הגדת ראשי הציפורים]], הוצאה לאור ב[[וירצבורג|ווירצבורג]], [[המאה ה-14]]]]
בספרות העברית של ימי הביניים שימש השם "אשכנז" ככינוי לגרמניה, ובפרט לאזורים המערביים, הסמוכים לנהר ה[[ריין]]. ייתכן שהשימוש בשם זה ככינוי לגרמניה, נובע מהדמיון בצליל לשם "[[סקסוניה|זאקסן]]" (אחת ממדינות גרמניה).{{הערה|יהודה זיו, [http://onegshabbat.blogspot.co.il/2013/02/blog-post_6.html על דעת המקום: האמת הצרופה על צרפת וצריפין], בבלוג עונג שבת (עונ"ש)}} משהחלו היהודים האשכנזים לנדוד ממערב למזרח אירופה, התרחבה תפוצתם הגאוגרפית של האשכנזים, והמונח "אשכנז" חל על כל דוברי-ה[[יידיש]] שנהגו לפי המסורת ההלכתית האשכנזית והתפללו ב[[נוסח אשכנז]], הן ב[[מרכז אירופה]] והן במזרחה.{{הערה|[http://www.yivoencyclopedia.org/article.aspx/Ashkenaz Ashkenaz] ב[[אנציקלופדיית ייווא ליהודי מזרח אירופה]].}}
 
על אף הקשר האתני בין יהודי מרכז ו[[מערב אירופה]] לבין יהודי מזרחה, חל ביניהם בידול הולך וגובר מסוף המאה ה-18; לקיבוץ הראשון ניתנה בהדרגה [[אמנציפציה]], בעוד שהאחרונים היו רחוקים מכך ונתונים היו ברובם להגבלות רבות עד ל[[המהפכה הרוסית (1917)|מהפכה הרוסית של 1917]]. במערב הניעו תהליכים אלה תירבות ([[אקולטורציה]]) מואץ של היהודים, שהתבטא בהשתלבות לשונית – אם בראשית המאה ה-19 נדרשו ה[[משכילים]] בגרמניה לחבר ספרות עממית ב[[יידיש]] כדי שההמונים יבינו אותה, כעבור כמה עשורים השפה האידית כמעט ונעלמה – ובאימוץ הדרגתי של ערכי החברה המקומית. בעקבות כך החלו תופעות של חילון, המרות דת, נישואי תערובת, רפורמה דתית ועוד. במזרח היו תהליכים כאלה איטיים מאוד, מוגבלים ונחלת חלקה של שכבה צרה בלבד. כך, למשל, בעוד ש[[תנועת ההשכלה]] במערב התפוגגה בשלב מוקדם עם ההתערות החברתית, גלגוליה השונים שרדו שנים רבות ב[[גליציה]] – בה ניתנה אמנציפציה באופן רשמי, אך היא הייתה הצהרתית יותר ממעשית בשל נחשלות החברה הנוכרית הסובבת.{{הערה|William O. McCagg, '''A History of Habsburg Jews, 1670-1918''', Indiana University Press, 1992. עמ' 119-122.}} במיוחד ברוסיה, נותרה החברה היהודית מסורתית בעיקרה, ובכך זימנה כר פעילות נרחב ללוחמים למען ההשכלה שם. במהלך המאה ה-19 עלה השימוש במושג "יהודי המזרח" ([[אוסטיודן]]) כדי לבדל בין שני אגפיה של יהדות אירופה.
 
ישנה מחלוקת האם לאחר ההגירה האשכנזית הגדולה למזרח אירופה החל מהמאה ה-16, המרכיב המרכזי של קהילות אלו היה מהמהגרים האשכנזים או מיהודים שנכחו קודם לכן (בעיקר החל מהמאה ה-13) באזור. בעוד שבאופן מסורתי מרבית החוקרים דגלו באופציה הראשונה, [[ססיל רות]] מעריך כי סך יהודי אשכנז (דהיינו גרמניה, אוסטריה וסביבתן) היה 150,000 בשנת 1500, בעוד שיהודים לא-אשכנזים שישבו במרכז ובמזרח אירופה נאמדו בכ-230,000. הוא משער כי נוסח אשכנז גבר על היהדות "המקומית" לאחר הגירות של אשכנזים והטמיע את היהודים הלא-אשכנזים באירופה תחת שם זה, בדומה למצב של יהודי ספרד עם קהילות אחרות שהיו קיימות טרם הגעתם של מגורשי ספרד שיהדותם גברה על אלו המקומיות.{{הערה|1=[[Cecil Roth]], "The World History of the Jewish People. Vol. XI (11): The Dark Ages. Jews in Christian Europe 711-1096 [Second Series: Medieval Period. Vol. Two: The Dark Ages", [[Rutgers University Press]], 1966. Pp. 302-303.}} על בסיס טענתו של רות, הציעו ורנר וינטר ואדגר פלומה כי במזרח אירופה טרם הגירות האשכנזים, ישבו כ-300,000 יהודים לא-אשכנזים (שרבים מהם צאצאי יהודי האימפריה הביזנטית וחלקם ייתכן גם היה צאצאי מהגרים מקהילות ארצות האסלאם, שרידי הכוזרים, וצאצאי [[גר]]ים ממוצא רוסי ופולני) שקיבלו על עצמם את מנהגי יהדות אשכנז בשנת 1500; לדידם במאה ה-17 הגיע מספרם של יהודי מזרח אירופה לכחצי מיליון.<ref>{{צ-ספר|שם=Reconstructing Languages and Cultures|קישור=https://books.google.co.il/books?id=DIj-nZWsX_0C&pg=PA431&dq=CECIL+ROTH+DEMOGRAPHICS+EASTERN+EUROPE&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwi6ydDBkvrqAhVgBGMBHRplCfAQ6AEwAHoECAEQAg#v=onepage&q=CECIL%20ROTH%20DEMOGRAPHICS%20EASTERN%20EUROPE&f=false|מו"ל=Walter de Gruyter|שנת הוצאה=2011-06-24|ISBN=978-3-11-086792-3|מחבר=Edgar C. Polomé, Werner Winter|שפה=en}}</ref> מנגד, אחרים כגון [[סרג'ו דלה-פרגולה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Sergio DellaPergola|שם=, Appeared in S.DellaPergola, J.Even (eds.) Papers in Jewish Demography 1997, Jerusalem, The Hebrew University, 2001, pp. 11-33.|כתב עת=}}</ref> וכן גם אריאלה גלדשטיין ומיכאל האמר,<ref>{{צ-מאמר|שם=Substructured Population Growth in the Ashkenazi Jews Inferred with Approximate Bayesian Computation|קישור=https://academic.oup.com/mbe/article/36/6/1162/5370180|כתב עת=Molecular Biology and Evolution|שנת הוצאה=2019-06-01|עמ=1162–1171|כרך=36|doi=10.1093/molbev/msz047|מחבר=Ariella L. Gladstein, Michael F. Hammer}}</ref> על בסיס מקורות היסטוריים וגנטיים, טוענים שההגירה האשכנזית היוותה את הגורם המרכזי לגידול הדמוגרפי של קהילות מזרח אירופה ולפיכך עיקר שורשיהם הוא ממערב ומרכז היבשת. הצמיחה הדמוגרפית לטענתם מוסברת, דרך הצגת נתונים סטטיסטיים המוצגים בצורה השוואתית, בכך שהיהודים שהיגרו לאזור התאפיינו בשיעור ילודה גבוה לעומת שיעור תמותה נמוך בפער משמעותי מהאוכלוסייה המקומית ולכן הדבר מספיק בכדי להסביר את הצמיחה המהירה המסתמנת ממפקדי האוכלוסין של תקופה זו.
 
==מוצא==
השפה המזוהה ביותר עם יהדות אשכנז היא ה[[יידיש]], ניב שהתפתח מ[[גרמנית]] עתיקה עם השפעות מ[[עברית]] ו[[ארמית]].
 
התאוריה המקובלת היא, שמוצאם של יהודי אשכנז הוא בקבוצה קטנה של יהודים כפריים שחיו באזור נהר ה[[ריין]] במאות התשיעית והעשירית לכל המאוחר ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]].
 
לפי פרופ' ארז לבנון מהפקולטה למדעי החיים ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], לפני בערך 800 שנה נוצר [[צוואר בקבוק]] [[תורשה|גנטי]], לאחר ששושלות תורשתיות רבות נכחדו עם מותם של יהודים רבים, ולעומתם, קבוצה גנטית קטנה שאפיינה עד אז רק כ-350 יהודים, "השתלטה" מבחינה גנטית על ההתפתחות של האוכלוסייה היהודית באירופה כולה. כיום, מקורם הגנטי של הרוב המוחלט של היהודים האשכנזים הוא באותה קבוצה שמוצאה מעורב – חציו אירופאי וחציו מזרח-תיכוני.{{הערה|שם=עידו אפרתי|{{הארץ|עידו אפרתי|האשכנזים של ימינו: צאצאים של 350 איש - ולא בדיוק אשכנזים|1.2430716|12 בספטמבר 2014}}}} מחקר אחר, שהתמקד ב[[גנום מיטוכונדריאלי|חלק הנקבי של הגנום]], שעובר מאם לבת במעין שושלת אימהית, מצא כי בקרב היהודים האשכנזים הרוב המכריע של השושלות האימהיות לא הגיעו מהמזרח התיכון או מהקווקז אלא מאירופה עצמה, וההשערה היא שנשים מקומיות דרום-אירופאיות התגיירו ונישאו למהגרים מהמזרח התיכון (הגנום הזכרי).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Marta D. Costa, Joana B. Pereira, Maria Pala, Verónica Fernandes, Anna Olivieri, Alessandro Achilli, Ugo A. Perego, Sergei Rychkov, Oksana Naumova, Jiři Hatina, Scott R. Woodward, Ken Khong Eng, Vincent Macaulay, Martin Carr, Pedro Soares, Luísa Pereira & Martin B. Richards|שם=A substantial prehistoric European ancestry amongst Ashkenazi maternal lineages|כתב עת=Nature|קישור=https://www.nature.com/articles/ncomms3543|שנת הוצאה=2013}}}} קובץ מחקרים של 30 חוקרים מ-9 מדינות שפורסם באוניברסיטת וויין ב[[מישיגן]], מראה כי מוצא היהודים האירופאים, המכונים אשכנזים, הוא לבנטיני ודרום-אירופאי.{{הערה|{{צ-מאמר|שם=No evidence from genome-wide data of a Khazar origin for the Ashkenazi Jews|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25079123|כתב עת=Human Biology|שנת הוצאה=2013-12|עמ=859–900|כרך=85|doi=10.3378/027.085.0604|מחבר=Doron M. Behar, Mait Metspalu, Yael Baran, Naama M. Kopelman}}}}
 
יהודים אלו באו ככל הנראה מאיטליה, והתיישבו ב[[אלזס]] ובאזור [[חבל הריין]], זנחו את הניב היהודי־איטלקי־לטיני והחלו לדבר גרמנית עתיקה שהיא מקור ה[[יידיש]]. בתהליך דומה לזה שבו התפתחו שפות יהודיות אחרות, הסתגרותה של הקהילה היהודית ועירוב מילים מעברית (אשר כונתה בפי יהודי אשכנז "[[לשון הקודש]]") ומהניבים היהודיים הקודמים, אפשרו את היווצרות היידיש על ניביו הרבים והשונים ברחבי אירופה.
 
קיימת טענה שמוצאה של [[יהדות מזרח אירופה]] הוא ב[[תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים|התגיירות הכוזרים]]. טענה זו, שמקורה ב[[תאוריית קשר|תאוריות קשר]] וספרות פסבדו-היסטורית, זכתה לפופולריות בחוגים שונים, מ[[אנטישמיות|אנטישמים]] ועד [[ארתור קסטלר]]. הטענה מופרכת על פי כלל חוקרי ימי הביניים המודרניים מפני שעצם ההתגיירות עצמה מוטלת בסימן שאלה ותיאורים של נוסעים מהתקופה לא מעידים על נוכחות רחבה של הדת היהודית באזור, ולפיכך ההנחה היא שאם התרחש גיור שכזה הרי שהוגבל לשכבות מצומצמות באוכלוסייה. בנוסף לכך, ממלכת הכוזרים קרסה במאה ה-10, אך הנוכחות היהודית באזורי מזרח ומרכז אירופה בשנים שלאחר מכן (עד למאה ה-13) הייתה מזערית ולא ידוע על אף מרכז יהודי גדול באזורים הללו, או באזורים הסמוכים להם, על אף המקורות ההיסטוריים הרבים שנשתמרו מממלכות האזור.{{הערה|[[שאול שטמפפר]], [http://muse.jhu.edu/article/547127 ?Did the Khazars Convert to Judaism],{{כ}} Jewish Social Studies, קיץ 2013.}} מעט המקורות המתייחסים לקהילות יהודיות באזור טרם ההגירה האשכנזית, מגיעים ברובם המוחלט מאתיים-שלוש מאות שנה לאחר קריסת הממלכה, בסמיכות ובמהלך תקופת הכיבושים של דוכסות ליטא באזור, ובשטחים שעליהם השתלטה דוכסות זו (שרובם המוחלט מחוץ לשטחים בהם הכוזרים שלטו). מעדויות אלה ניכר שצביון הקהילות הללו הוא ביזנטי לחלוטין, ומכאן שהורכבו בעיקרן ממהגרים מהקהילות היהודיות של ביזנטיון, שאיתן היה להם גם קשרי משפחה ומסחר.<ref>{{צ-מאמר|שם=The Jews of Russia in the Middle Ages: Issues of Methodology / יהודי רוסיה בימי הביניים: למתודולוגיה של המחקר|קישור=https://www.jstor.org/stable/23431520|כתב עת=Pe'amim: Studies in Oriental Jewry / פעמים: רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח|שנת הוצאה=2007|עמ=185–207|מחבר=אלכסנדר קוליק, Alexander Kulik}}</ref>
 
ישנה אסכולה במחקר הגנטי שטוענת כי אין מוצא כלל האשכנזים אחיד, לדברי החוקרים הללו ישנו הבדל ברור בגנים של האשכנזים במזרח אירופה אל מול האשכנזים מרכז אירופה. אולם ישנם חוקרים הטוענים כי מחקריהם מצביעים על כך שהמזרחיים הם ברובם צאצאים למהגרים מן המערב, שהגיעו לפולין וסביבותיה ואז התבדלו גנטית מיתר האשכנזים, בגלל שיעורי ילודה גבוהים ותנאים פוליטיים, כלכליים וחברתיים טובים יותר, וכן תמותת תינוקות נמוכה במיוחד, נישואים מוקדמים ופוריות גבוהה.<ref>רוברטו בקי ואת סרג'יו דלה-פרגולה. האם מאפיינים של לפני האמנציפציה יהדות איטליה חרגו מפרדיגמה דמוגרפית כללית עבור קהילות יהודיות מסורתיות . <abbr>יהדות זמננו</abbr>, עמודים 159 - 189, 1984 </ref> על פי שיטה זו לאשכנזים מזרחיים ומערביים מוצא משותף, וההבחנה התרחשה בהמשך.<ref>{{צ-מאמר|שם=Substructured population growth in the Ashkenazi Jews inferred with Approximate Bayesian Computation|קישור=https://www.biorxiv.org/content/10.1101/467761v1|כתב עת=bioRxiv|שנת הוצאה=2018-11-11|עמ=467761|doi=10.1101/467761|מחבר=Ariella L. Gladstein, Michael F. Hammer}}</ref>
 
==תולדות יהודי אשכנז==
===מרכז אירופה ומערבה===
הדעות בין ההיסטוריונים חלוקות לגבי השאלה האם יהודי צפון צרפת הם שפנו ראשונים מזרחה והתיישבו באזור הריין, או להפך.{{הערה|'''האשכנזים הראשונים''', עמ' 112.}} ידיעה ראשונה מהמאה הרביעית לספירה על ישיבתם של יהודים בתחומי גרמניה דנה בקהילה בעיר קולוניה ([[קלן]]). ישיבת היהודים בגרמניה הייתה רצויה לשליטים המקומיים עד סוף [[האלף הראשון]] לספירה. בתקופה זו קהילות בחבל ה[[ריין]] מנו בעיקר סוחרים.
 
ראשיתן של הקהילות באירופה המערבית לוטה בערפל ולדעת חוקרי התקופה{{הערה|כאברהם גרוסמן בספרו חכמי אשכנז הראשונים, רם בן-שלום במאמרים ובספרו על חכמי פרובנס והרנסאנס הנוצרי}} נגוע באגדות עם מטרה לאפשר ליהודים את חייהם לצד הנוצרים כמיעוט קטן המואשם על ידי דת הרוב כרוצחי האל. באגדות אלו, הוקדמה ההתיישבות היהודית לימי בית שני, טרם [[צליבת ישו]], וזו שימשה כ[[אליבי]], לפחות בעיני היהודים, לכך שלא היו שותפים להריגת ישו.{{הערה|[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=95402803&nTocEntryID=95407626 אגדות על ראשית התיישבות היהודים באשכנז] [[אשר פרישמן]], האשכנזים הראשונים (הספר מתועתק ומקוון, אתר כותר)}} לפי פיוטים וקינות שנכתבו בתקופה זו, היישובים הללו נחשבו בעיני היהודים כ"מרכזי תורה" ו"ערי ישראל", וכונו לעיתים "ירושלים".{{הערה|ראו פיוטים המיוחסים לרש"י על חורבן קהילות שו"ם, סוף הקדמה ל'''היכל רש"י''', [[יצחק אבינרי]], ה'ת"ש ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001164143/NLI מהדורה מאוחרת יותר] ב[[כרטסת]] [[הספרייה הלאומית]])}}
 
באשכנז, היא ממלכת [[פרנקיה המערבית]], נוצרו מרכזים קהילתיים יהודיים מתועדים היטב. בהדרגה, הם החלו להוביל את הפסיקה ההלכתית ואת ההנהגה התרבותית, במקום המרכזים היהודים שבבבל ובמזרח, עם תום [[תקופת הגאונים]], ובמקביל להתפתחות הקהילות היהודיות ומנהיגיהם בספרד ופורטוגל תחת המוסלמים. קהילות אלו נוצרו בעיקר באשכנז – אזור הריינלנד שבגרמניה כיום, בקו הערים שכונה [[קהילות שו"ם]] (ראשי תיבות שׁפֵּירא, ורמיזא מגנצא), ובהם קולוניה (כיום קלן), שפירא (כיום [[שפייר]]), גרמיזא ([[וורמס]]), מגנצא ([[מיינץ]]) ואזור [[פפד"מ]] ([[פרנקפורט]]), אך גם נוצרו קהילות מתועדות ומשפיעות ב[[פרובנס]] – ב[[נרבון|נרבּוּן]] ו[[מונפלייה|מונפלייר]], ומאוחר יותר ב[[צרפת]] ב[[פריז]] [[טולוז]] [[טרואה]] ומקומות נוספים. קהילות משפיעות היו עוד קודם לכן בחלקים שונים של [[איטליה]]. הקהילות בצד הנוצרי ובעיקר באשכנז, התאפיינו במידת עצמאות רבה לכל עיר, ובהיאחזם בפרטי פרטים של מסורות ומנהגים מקומיים כחלק מן החוק והפסיקה ההלכתית.{{הערה|חכמי אשכנז הראשונים, אברהם גרוסמן, הוצאת מאגנס, עמ' 149 והלאה}} פריחתן של קהילות אלו הייתה בד בבד עם תקופת רנסאנס קצרה שעברה על הנוצרים סביבם.{{הערה|לדוגמה: פריחתה של קהילת פרובנס עם פריחת ההסביבה הנוצרית [https://sheilta.apps.openu.ac.il/pls/dlamdal/lamda.perut?p_katalog=108175035 יהודי פרובנס, רנסאנס בצל הכנסייה] רם בן-שלום, [[האוניברסיטה הפתוחה]]}}
 
הרב הראשון הידוע בין חכמי אשכנז הוא רבי [[יהודה הכהן ליאונטין (הזקן)]] בן רבי מאיר, אשר חי בסוף תקופת הגאונים. מתיעוד הקיים מימיו, ניתן ללמוד שכל קהילה עצמאית ושיש סמכות בידי הקהילה לאכוף את אחד מחבריה לנהוג כפי שהוחלט במוסדותיה. תלמידו היה [[רבנו גרשום מאור הגולה|רבנו גרשום (מאור הגולה)]]. פירושו על התלמוד שרד, וכן [[תקנות שו"ם|תיאורים עמומים ללא כל ידיעה ברורה על התקנה או התקנות שתיקן]], והדיעה העממית בעניין זה אינה מוסמכת. תקופת חייו ידועה פחות או יותר, הוא חי כ-70 שנה ונפטר כנראה בשנת ד'תשפ"ח (סביבות 1028).{{הערה|שם=הריאה|א' גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים. ולעניין זה ראו [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=103771171&nTocEntryID=103772763 על מחלוקת הריאה בין רש"י לרבותיו] בספר רש"י ובית מדרשו של משה עמאר, בהוצאת [[כותר]]}} קשרי משפחה והתכתבות רבנית פסיקתית היו קיימים במקרים רבים בין המרכז באשכנז - חבל הריין וזקסן למרכזים נוצריים אחרים סמוכים, ובייחוד בפרנקיה המזרחית לפני ואחרי הפרידה לשתי הארצות, ובמידה פחותה עם קהילות יהודי איטליה, בימי [[הראשונים|הפוסקים הראשונים]], והמשפיע ביניהם לימודי רש"י מפי רבותיו במגנצא וגרמיזא (כאמור, מיינץ ווורמס) שבאשכנז, ולעיתים שיתוף הפעולה הפסיקתי עם רבני אשכנז בידי תלמידיו [[בעלי התוספות]]. וכך רבני צרפת, פרובנס, והערים באזור החוף הצפוני של הים התיכון בין גרמניה וצרפת, היו לרבנים שקבעו במידה רבה את המסורות והתקנות לכל אוכלוסייה יהודית זו, שכונתה מאוחר יותר "נוסח אשכנז" והיהודים האשכנזים. בערים שטרסבורג על גבול גרמניה, לוניל, פריז, טרואה - עירו של רש"י, וערים נוספות, תועדו קהילות יהודיות קדומות, בעיקר בעקבות "בית המדרש" של רש"י ובעלי התוספות שפעל באזור.
 
בעקבות המתח שנוצר בין היהודים לראשוני בני מעמד-הבינים הנוצרי, ולאור ההתעוררות הדתית הנוצרית שליוותה את תקופת [[מסעי הצלב]], השתנה מצבם של היהודים. במהלך מסע הצלב הראשון ב-[[1096]], בוצע טבח ביהודי קהילות אשכנז שישבו בחבל הריין. הפרעות התלוו ל[[מסעות הצלב|מסע הצלב]] הראשון והן מוכרות בזיכרון הקולקטיבי היהודי כ[[פרעות תתנ"ו]]. בעת מסע הצלב, רצחו רבים את ילדיהם והתאבדו,{{הערה|ד"ר [[צבי גרץ]], '''[[דברי ימי ישראל]]''', כרך רביעי, פרק שלישי: "מסע הצלב הראשון", תרגום: [[ש.א. קמנצקי]], הוצאת "יזרעאל", תל אביב, 1954}}{{הערה|[https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=95486273&nTocEntryID=95489878 גזרות תתנ"ו] המאבד עצמו לדעת, יחזקאל שרגא ליכטנשטיין, הוצאת מט"ח (סיכום הפרק וקישור לספר הסרוק, אתר כותר)}} מאורע שהייתה לו השפעה אדירה על מסורת [[קידוש השם]] באשכנז למאות שנים.
 
בשנת [[1236]] הוכרזו יהודי גרמניה על ידי ה[[קיסר]] [[פרידריך השני, שליט האימפריה הרומית הקדושה|פרידריך השני]] כ"עבדי האוצר הקיסרי". כל היהודים גורשו מ[[אנגליה]] בשנת [[1290]] ומ[[צרפת]] בשנת [[1394]] (פרט ליהודים בודדים ב[[פרובאנס]] שנותרו עד סוף [[המאה ה-15]]). היהודים החלו להסתנן מחדש לצרפת (בעיקר ממזרח אירופה ומגרמניה) החל מ[[המאה ה-16]]. בשנת [[1356]] העביר הקיסר הרומי הקדוש את זכותו על היהודים לידי "הנסיכים הבוחרים" (הנסיכים הגרמנים שבחרו את הקיסר). בלחץ ה[[בורגנות]] החדשה והכמורה הנוצרית נדחקו היהודים כמעט מכל מקצוע אפשרי והותר להם לעסוק רק בהלוואות ב[[ריבית]] ובסחר בחפצים ישנים. היהודים גם נדחקו ל[[גטו|גטאות]] ואולצו לשאת [[אות קלון]] על בגדיהם. רבים מהיהודים גורשו מגרמניה ולשפל הגדול ביותר הגיעה יהדות גרמניה לאחר [[מלחמת שלושים השנים]].
 
===מזרח אירופה===
{{ערך מורחב|יהדות מזרח אירופה}}
החל מסוף [[המאה ה-12]] ותחילת [[המאה ה-14]] התגבשו הקהילות היהודיות המאורגנות והקבועות במזרח אירופה. צמיחת האוכלוסייה נבעה בעיקר מהגירת אוכלוסין גדולה ממרכז אירופה, כשבין המהגרים היו גם יהודים רבים. יהודים לא אשכנזים התיישבו אף הם במזרח אירופה, אך מספרם היה קטן יחסית, והשפעתם על הצביון התרבותי-חברתי של היהודים במזרח אירופה היה שולי.
 
בתחילת [[המאה ה-16]] מספר היהודים במזרח אירופה נאמד בין 10,000 ל-30,000. באמצע המאה ה-18 זינק מספר היהודים לכ-750,000. בתקופה זו שליש מיהודי מזרח אירופה התגורר באזורים שרוב אוכלוסייתם פולנית. שאר היהודים התגוררו בקרב עמים אחרים, בעיקר בסביבה אוקראינית ורוסית-ליטאית. הזינוק במספר היהודים נבע מהגירה ממרכז אירופה למזרחה במאה ה-16, ומשיעור ילודה גבוה. [[גזרות ת"ח ת"ט]] הביאו לכך ש[[יהודי פולין]] ביקשו מפלט בגרמניה, וכך התחדש היישוב היהודי בגרמניה.
 
באמצע [[המאה ה-18]] כשני שלישים מהאוכלוסייה היהודית במזרח אירופה התגוררו בערים או בעיירות, ושליש התגוררו בכפרים – תופעה ייחודית שכמעט ולא התקיימה במערב אירופה. במשך השנים אחוז היהודים בערים ובעיירות רק הלך וגדל. בתקופה זו התבלטה תופעת "העיירה היהודית" ([[שטעטל]]), שהייתה עיירה שחלק גדול מתושביה היו יהודים, מה שהשפיע על צביונה התרבותי.
 
=== בארצות האסלאם ===
{{ראו גם|ערך=[[אשכנזים בארצות האסלאם]]}}
ידיעות על קשרים בין יהודי אשכנז ל[[יהודי מצרים]] ידועים לנו מן [[הגניזה הקהירית]] ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. נוסף לכך היו גלי עליה לארץ ישראל בתקופות שונות, בעיקר לאחר רדיפות באירופה. גלים כאלה ידועים למשל בראשית [[המאה ה-13]] ([[עליית בעלי התוספות]]), ולאחר מכן בסוף המאה ה-14, לאחר [[המוות השחור]]. קהילה אשכנזית התקיימה בירושלים במאות ה-15 וה-16. מקהילה זו נמצאו ב[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]] אחד המסמכים הקדומים ביותר ב[[יידיש]], בהם "רחל זוסמן" כותבת לבנה שהתערה בקהילה היהודית במצרים. יהודים נוספים ממוצא אשכנזי הגיעו לארצות האסלאם באופן עקיף, לאחר שהגרו ל[[ספרד]] כדי ל[[לימוד תורה|למוד תורה]] ו[[קבלה]] וגורשו יחד עמם מ[[חצי האי האיברי]] לאחר [[גזרות קנ"א]] או ב[[גירוש ספרד]] לארצות [[האימפריה העות'מאנית]]. מגורשים אלה זכו לשם המשפחה "[[אשכנזים (ישראל)|אשכנזי]]" שמעיד על מוצא אבי המשפחה מקהילות אשכנז, ועל פי רוב נטמעו בקהילות המגורשים האחרות. יהודים אשכנזים המשיכו להגר לעולם המוסלמי, ובפרט לארץ ישראל, גם במהלך "[[העת החדשה]]" בכדי למצוא מפלט בשל רדיפות דתיות באירופה או בשל עיסוקם כסוחרים. בהגירות מאוחרות אלה שמרו על מנהגיהם האשכנזיים ולא אימצו מנהגים מקומיים או ספרדיים.
 
===המאה ה-19 והמאה ה-20===
הקהילות האשכנזיות באירופה שגשגו החל מאמצע [[המאה ה-19]] ועד [[שנות ה-40 של המאה ה-20]], עת פרצה [[השואה]]. ריבוי האוכלוסין יצר לחץ כלכלי הולך וגובר שהוביל להגירת כ-2.5 מיליון איש ממזרח אירופה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15228|הכותב=|כותרת=ההגירה היהודית ההמונית של יהודי אירופה|אתר=מטח|תאריך=}}</ref> רובם היגרו לארצות הברית. מבין המהגרים, עשרות אלפי יהודים עלו ל[[ארץ ישראל]] ובכך החלה [[ציונות מעשית|הציונות המעשית]]. באותן שנים התרחשו שינויים פוליטיים ותרבותיים באירופה, שנתנו את אותותיהם גם על היהודים. כך, למשל, שאבו יהודי אשכנז את רעיון ה[[לאומיות]] מעמי אירופה, ונוסדו מספר תנועות יהודיות לאומיות: [[ציונות]], [[בונדיזם]], [[טריטוריאליזם יהודי]], [[אוטונומיזם יהודי]] ולהן גוונים ותתי-זרמים. ב-1939 היוו האשכנזים כ-90% מהיהודים בעולם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_94-5.1.pdf|הכותב=ירון צור|כותרת=ההיסטוריוגרפיה הישראלית
והבעיה העדתית|אתר=|תאריך=}}</ref>{{הערה|Elazar, Daniel J.. [http://www.jcpa.org/dje/articles3/sephardic.htm "Can Sephardic Judaism be Reconstructed?"]. Jerusalem Center for Public Affairs.|כיוון=שמאל}} ולהערכת [[סרג'ו דלה-פרגולה]], נכון לשנת [[2008]], הם מהווים כ-75% מאוכלוסייה זו.{{הערה|Sergio DellaPergola, "Sephardic and Oriental" Jews in Israel". בתוך: Sephardic Jewry and Mizrahi ,Jews, Oxford University Press 2008. עמ' 13.}}
 
רובם המוחץ של הנרצחים ב[[שואה]] היו מיהודי אשכנז, בעיקר ממזרח וממרכז אירופה. לאחר השואה והקמת [[ישראל|מדינת ישראל]], הידלדלה מאוד האוכלוסייה היהודית באירופה. את המכה הקשה ביותר ספגה [[יהדות פולין]] (בכלל זה יהדות ליטא), שמנתה כ-3 מיליון נפש, ונכחדה כמעט לגמרי. יהדות פולין וליטא הייתה מאורגנת בארגונים, במוסדות ובמפלגות חילוניים ודתיים, חלקם נהרסו כליל, וחלקם עברו לארצות הברית ולישראל.
 
== המאה ה-21 ==
{{להשלים|נושא=יהדות}}
תפוצת יהודי אשכנז כוללת את [[ישראל]], אירופה, [[דרום אמריקה]], [[דרום אפריקה]], [[אוסטרליה]] וחלקים מאסיה. [[יהדות ארצות הברית|ארצות הברית]] היא מקום ריכוזם הגדול ביותר ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]]. נכון להיום, יהדות אשכנז היא הקבוצה הגדולה ביותר בעם ישראל, ומהווה כ-75% מכלל היהודים בעולם.
 
==ראו גם==
*[[חסידות אשכנז]]
*[[ליטאים (זרם)]]
*[[מהרי"ל]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[חיים הלל בן-ששון]], '''יהדות אשכנז''', הוצאת מטכ"ל, [[תשכ"ג]].
* [[אברהם גרוסמן]], '''חכמי אשכנז הראשונים''' (קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית), [[הוצאת מאגנס]], ירושלים תשמ"א (474 עמ').
* [[ישראל יעקב יובל]], '''חכמים בדורם : המנהיגות הרוחנית של יהודי גרמניה בשלהי ימי הביניים''', ירושלים : הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, [[תשמ"ט]].
*[[ישראל מ' תא-שמע]], '''מנהג אשכנז הקדמון''', ירושלים: הוצאת מאגנס, [[1992]].
* אברהם גרוסמן, '''חכמי צרפת הראשונים''', (קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית), הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ה (633 עמ').
*ישראל מ' תא-שמע, ''' הלכה, מנהג ומציאות באשכנז, 1100 - 1350''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], [[1996]].
*ישראל מ' תא-שמע, '''התפילה האשכנזית הקדומה''', ירושלים: הוצאת מאגנס, [[2003]].
*אשר פרישמן, '''האשכנזים הראשונים - תלדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו''', תל אביב: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] ספריית הילל בן חיים למדעי היהדות, [[2008]].
* [[יעקב צבי צימלס]], [https://books.google.me/books?id=Svzf3uUCFToC&printsec=copyright&source=gbs_pub_info_r#v=onepage&q&f=false אשכנזים וספרדים]
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* ד"ר שלמה אידלברג, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/idelberg-4.htm לתולדות יהודי אשכנז בתקופת הרגמ"ה], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* {{הארץ|רות אלמוג|לגיונרים רומאים? מורדים קנאים? שבויות יהודיות?|1.1528784|24 ביולי 2008}}
* {{הארץ|[[עפרי אילני]]|מאיפה בעצם באו האשכנזים?|1.1282309|18 בספטמבר 2009}}
* {{קתדרה|[[אברהם גרוסמן]]|איגרת חזון ותוכחה מאשכנז במאה הי"ד (לזיקתם של יהודי אשכנז אל ארץ ישראל)|4.2|4, יולי 1977}}
*{{הערה|שם=עידו אפרתי}}
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
{{יהדות אירופה}}
[[קטגוריה:יהדות אשכנז|*]]
[[קטגוריה:יהדות התפוצות לפי יבשת ואזור|אשכנז]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יהדות_אשכנז"