חסידות סטריקוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 7:
לאחר פטירתו של רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], ב[[כ"ט בטבת]] [[ה'תר"ע]], ללא בנים, הושיבו חלק מהחסידים את אחיו, רבי [[שמואל צבי דנציגר]] בכס האדמו"רות. חלק אחר פנה לרבי [[אהרן צבי לנדא]] מביאלה, בנו של רבי דב בעריש מביאלה, ומינוהו לאדמו"ר בעיירה סטריקוב. כמו חסידות אלכסנדר, ממשיכה גם חסידות סטריקוב את דרכה של [[חסידות וורקא]].
בעת בקשת חלק מחסידיו של רבי ירחמיאל, שלאחר פטירתו רצו למנות את רבי אהרן צבי לנדא מביאלה בנו של רבי דב בעריש מביאלה, הביעה אמו התנגדות עזה לכך שבנה יקבל את האדמו"רות בהפטירה שזו סכנה עבורו, אך בשל לחץ החסידים שגברו הוא קיבל את ההנהגה. לצערם של החסידים אכן צדקה אמו, וכארבעה חודשים לאחר התמנותו נפטר ב[[יום טוב שני של גלויות|יום טוב שני]] של [[שבועות]] [[תר"ע]]. את מקומו מילא אחיו רבי [[אלימלך מנחם מנדל לנדא]] מסטריקוב, הנודע בכינוי "האדמו"ר הזקן מסטריקוב". רבי אלימלך מנחם מנדל כיהן בהתחלה ב[[זדונסקה וולה]], לתקופה קצרה בסטריקוב ובסוף ימיו ב[[זגייז'|זגערז']] בה הוקמו בתי מדרש חסידיים שנמנו על [[חסידות סטריקוב]] עד לשואה שאליה הצטרפו יהודים מקהילת [[זגייז']].
רבי אלימלך מנחם מנדל מסטריקוב נפטר בשנת [[תרצ"ו]], ולאחר פטירתו הוכתר בנו רבי [[יעקב יצחק דן לנדא]] מסטריקוב לממלא מקומו. רבי יעקב יצחק דן הקים ישיבה בסטריקוב בשם "בית אהרן". נספה יחד עם מרבית חסידיו ב[[שואה]].
| |||