רבן גמליאל דיבנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
שחזור השחתה |
||
שורה 7:
|התחלת פעילות=דור שני ל[[תנאים]]
|סיום פעילות=דור שני ל[[תנאים]]}}
==דמותו==
[[קובץ:Yavne 599.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקבר המיוחס לרבן גמליאל ביבנה]][[קובץ:Yavne-2-222.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים הקבר]][[קובץ:Yavne-2-206.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כיפת הקבר מבפנים]]
רבן גמליאל הלך בדרכו של אביו, [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], שהיה [[נשיא הסנהדרין]], ונמנה עם מחנה המתונים בפרוץ [[המרד הגדול]] נגד הרומאים. למרות היותו מתון, הוא נרדף על ידי הרומאים, שהעדיפו על פניו את רבן יוחנן בן זכאי כנשיא הסנהדרין. הרומאים ידעו{{מקור}}
:{{ציטוטון|שאל פרוקלוס בן פלוספוס את '''רבן גמליאל''' בעכו, שהיה רוחץ במרחץ של אפרודיטי, אמר לו, כתוב בתורתכם, ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי... אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באת בגבולי. אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי, אלא אומרים, נעשה אפרודיטי נוי למרחץ}}{{הערה|{{משנה|עבודה זרה|ג|ד}}.}}.
שורה 54:
עד תקופתו של רבן גמליאל היו נוהגים שני זרמים שהתנגדו זה לזה – [[בית הלל ובית שמאי]]. בתקופת נשיאותו הוחלט לפסוק כבית הלל ולא כבית שמאי (בית שמאי היו בדרך כלל מחמירים, ואילו בית הלל היו מקלים). הוא קבע ש"כל העובר על דברי בית הלל חייב מיתה", כביכול. קביעה נוספת של החכמים הייתה, שהולכים אחר הרוב של החכמים במקרה של מחלוקת, ולא לפי רמת החכם המתווכח.
[[קובץ:PikiWiki Israel 10149 rabbi gamliel tomb in yavneh.jpg|ממוזער|הקבר המיוחס לרבן גמליאל דיבנה מבחוץ]]
בימי בית שני היו כתות רבות בישראל, אך בתקופת רבן
רבן גמליאל היה החלטי בנושא תוקף החלטות ה[[סנהדרין]], ולא קיבל שיחלקו על ההחלטות שהתקבלו לפי הכרעת רוב החכמים. ל[[רבן יוחנן בן זכאי]] היו שני תלמידים חשובים: רבי [[אליעזר בן הורקנוס]] ו[[רבי יהושע בן חנניה]]. רבי אליעזר השתייך לגישת [[בית שמאי]], ובדרך כלל דעתו לא התקבלה על החכמים. פעם אחת, בוויכוח בנושא [[תנורו של עכנאי]], רבי אליעזר לא היה מוכן לקבל את דעת החכמים שרבי יהושע ייצגם, ואז החליטו החכמים, ובתוכם רבן גמליאל, [[נידוי (הלכה)|לנדותו]] ולהרחיק אותו מבית המדרש.
|