חיים ורנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לישיבת אמשינוב |
מ קצת עריכה |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
|תמונה=חיים ורנר.jpg
}}
ה[[רב]] '''חיים שלמה ורנר''' (נולד ב[[י"ב באדר א']] [[ה'תש"ו]] [[13 בפברואר]] [[1946]]) הוא [[משפיע (תפקיד)|משפיע]] ו[[תלמיד חכם]] [[חסידות|חסידי]]. נמנה עם תלמידיו הקרובים של ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סלונים|סלונים]] רבי [[שלום נח ברזובסקי]].
שורה 5 ⟵ 7:
נולד לרב [[אשר זאב ורנר]], רבה של [[טבריה]], ולנחמה, בתו של הרב [[אהרן לוריא]] מחשובי העדה הסלונימאית בטבריה{{הערה|סבו, אבי אביו הרב [[שמחה בונים ורנר|שמחה בונים]] היה חתנו של הרב [[יהודה לייב קסטלניץ]] אחיינו של ה[[יסוד העבודה]] מזקני ונכבדי החסידות. אבי אמו היה בנו של הרב צבי הירש לוריא, גיסו של רבי [[אברהם וינברג (השלישי)|אברהם וינברג]] האדמו"ר מסלונים ה"ברכת אברהם" (שניהם חתני הרב מרדכי (מאטע) לידר אף הוא מזקני ונכבדי העדה).}}. בילדותו [[יתום|התייתם]], והוא גדל בבחרותו אצל רבי שלום נח ברזובסקי, שכיהן אז כראש [[ישיבת בית אברהם]]. למד בישיבת בית אברהם. נישא לבת דודו הרב מרדכי יחיאל לוריא.
היה [[משגיח]] בולט ודומיננטי בישיבת [[חסידות זוויהל|זוויהל]], והשפיע על תלמידים רבים מהישיבה לעבור ל[[חסידות סלונים]]. בעקבות זאת נוצרו חיכוכים בינו לבין הסגל בישיבה והוא נאלץ לעזוב את משרתו. יחד עמו עזבו תלמידים רבים. לאחר מכן כיהן כ[[ר"מ]] ומשגיח בישיבת [[חסידות באבוב|באבוב]] ב[[קריית באבוב]] ב[[בת ים]]
בשנת [[תשל"ח]] עבר ורנר למושב [[אלומה (יישוב)|חזון יחזקאל]] יחד עם קבוצה מחסידי סלונים, ועמד שם בראשות ישיבה מקומית בשם אור משה.
כיום מנהל הרב ורנר [[קהילה]] הכוללת את בני משפחתו ומעט חסידים. עם זאת, הוא עדיין משתייך רשמית לחסידות סלונים ומשמש שם כבעל [[תקיעת שופר|תוקע]] וכ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[ימים נוראים]] וביום הראשון של אמירת הסליחות. ב[[שבת]] בבוקר הוא עורך [[מניין]] בבית מדרשו, המתנהל לפי הקצב האישי שלו: התפילה אורכת כארבע שעות, תפילת [[נשמת כל חי]] עורכת שעה תמימה. סגנון התפילה הייחודי מושך אליו סקרנים רבים מרחבי העיר. הרב ורנר מוציא מדי שנה ספר חדש בנושאים שונים, מ[[גמרא]] ו[[הלכה]] ועד [[חסידות]] ו[[קבלה]]. חיבר [[שיר]]י [[דבקות]] רבים אותם הצמיד ל[[שיר עם|מנגינות עממיות]]. כמו כן התאים מילים ל[[ניגונים חסידיים]] רבים, שנהפכו ל[[נכס צאן ברזל]] בחסידות סלונים, כגון ניגון "ישמחו במלכותך", המוכר יותר כ"מי יתן לי כאבר כיונה" ששרים [[חסידי ברסלב]] ו"ואני תמיד עמך", הוא נוהג להאריך בשירה גם במהלך התפילה. הרב ורנר היה אחראי בחסידות סלונים על סדר [[שמחת תורה]], ואף ביצע רפורמות בסדרי הניגונים שהיו מקודשים בחסידות, החל משמחת תורה תשע"ו חדל להיות אחראי על סדרי שמחת תורה בחסידות סלונים וערך את סדרי שמחת תורה בבית מדרשו הפרטי ברחוב יואל. בעבר היה [[הדרכת חתנים|מדריך החתנים]] בחסידות. כמו כן הוא עוסק ב[[שלום בית]].▼
עם סגירת הישיבה בשנת [[תש"מ]] חזר ל[[ירושלים]], והתמנה על ידי רבי שלום נח ברזובסקי לכהן כמשגיח ב[[ישיבה קטנה]] של חסידות סלונים. שם שוב צבר הערצה ואהדה והנחיל את גישתו לבני הנוער. במהלך כהונתו בתפקיד זה עלה מעמדו בחסידות, והוא נחשב לאדם המשפיע ביותר בחסידות אחרי האדמו"ר. לאחר מכן עבר לכהן כמשגיח בישיבת באר שלמה ("אטיק") עד שזו נסגרה בשנת [[תשס"ה]] ([[2005]]). בשנת [[תשנ"ט]] פתח [[בית כנסת]] ו[[כולל אברכים|כולל]] ברחוב יואל בירושלים.
כיום מנהל הרב ורנר [[קהילה]] הכוללת את בני משפחתו ומעט חסידים. עם זאת, הוא עדיין משתייך רשמית לחסידות סלונים ומשמש שם כבעל [[תקיעת שופר|תוקע]] וכ[[שליח ציבור|חזן]] ב[[ימים נוראים]] וביום הראשון של אמירת הסליחות. ב[[שבת]] בבוקר הוא עורך [[מניין]] בבית מדרשו, המתנהל לפי הקצב האישי שלו: התפילה אורכת כארבע שעות, תפילת [[נשמת כל חי]] עורכת שעה תמימה. סגנון התפילה הייחודי מושך אליו סקרנים רבים מרחבי העיר.
▲
רבו, הרב שלום נח ברזובסקי, החשיבו לאדם דגול וכך כתב לו במכתב המלצה: {{ציטוטון|האי גברא רבא ויקירא הרב הגאון מוהרח"ש ורנר שליט"א... כאחד מכוחות המובחרים מיהדות החרדית הנאמנה, אב בחכמה ורך בשנים, כח כביר ובעל מעוף מיחידי סגולה, שמלבד גדלותו בתורה והצטיינותו באמירת שיעורים הוא מחנך דגול בלתי רגיל, שיודעים להדליק אור אלקות ואור התורה בלבות הצעירים לעלות במעלות התורה והיראה וטהרת המידות והוא איש הטוב והישר והאהוב על כל הבאים במגע איתו ושם שמים מתקדש ומתגדל על ידו בכל מקום המצאו ואשרי הישיבה שהוא יעמוד בראשה}}{{הערה|
==גישתו==
גישתו מתאפיינת באהבה לזולת, שימת דגש על התחושה האישית, ופיתוח ה[[רגש]]. הוא מתנגד חריף למשטר קשה ו[[קולקטיב]]י, ומתאפיין בהבנה עמוקה לנפש האדם.
לשיטתו, התפילה היא עניין אישי בין האדם ל[[השם המפורש|ה']], ולכן, באופן עקרוני, יש להתמקד במטרה להגיע להרגשת חיבור זו ולא להתחשב בגורמים אחרים כמיקום התפילה או מניין. כדרך רבו, הוא עוסק בעיקר בחובת ה[[אמונה]] ובהחדרת האמונה ללב עד שמתעוררת אהבה באדם לה' ו[[תשוקה]] להדבק בו ("[[דבקות]]"), ומכאן הדגש שהוא שם על תפילת "נשמת כל חי". כמו כן הוא שם דגש על הרגשת קדושת השבת, המקשרת בין האדם לה' ונתונה לשקיעות רוחנית ללא ענייני העולם הזה. אמרה שלו המאפיינת את דרכו היא: "אל נושא היית להם"{{הערה|[[תהילים]], צ"ט.}} - הקב"ה צריך להיות הנושא.
▲רבו החשיבו לאדם דגול וכך כתב לו במכתב המלצה: {{ציטוטון|האי גברא רבא ויקירא הרב הגאון מוהרח"ש ורנר שליט"א... כאחד מכוחות המובחרים מיהדות החרדית הנאמנה, אב בחכמה ורך בשנים, כח כביר ובעל מעוף מיחידי סגולה, שמלבד גדלותו בתורה והצטיינותו באמירת שיעורים הוא מחנך דגול בלתי רגיל, שיודעים להדליק אור אלקות ואור התורה בלבות הצעירים לעלות במעלות התורה והיראה וטהרת המידות והוא איש הטוב והישר והאהוב על כל הבאים במגע איתו ושם שמים מתקדש ומתגדל על ידו בכל מקום המצאו ואשרי הישיבה שהוא יעמוד בראשה}}{{הערה|שם}}.
==מחיבוריו==
| |||