יחידת מצוף 247 – הבדלי גרסאות

השיירות להר כללו, אמור, שני משוריינים: משוריין גדול ומשוריין קטן. להברחות הנשק להר קראו בשם הקוד "שיירות הקמח". בשני המשוריינים הוסתרו בדפנות נשק ותחמושת, מוכנים לפעולה, לצורכי הגנה עצמית במקרה שהשיירה תותקף. המשוריין הקטן נקרא "המשוריין החכם", והוא נבנה כך שניתן יהיה להגביה את גג המשוריין בכ-30 ס"מ, ובתא הסמוי שנוצר להכניס את הנשק המתקדם ביותר שהיה אז ב[[צה"ל]], תחמושת, חומרי חבלה, ועוד. לתא הסמוי הזה הוכנסו אפילו [[ג'יפ]]ים שפורקו לחלקים ברוחב של 29 ס"מ. בדרך זו הצליחה היחידה להעלות להר הצופים ג'יפי [[תול"ר]], מרגמות 81 מ"מ, תותחי 20 מ"מ, מקלעים כבדים, נשק אישי ותחמושת, מוקשים, חומרי נפץ וציוד ביצורים. על ההר הורכבו חלקי הג'יפים, והג'יפים עם התול"רים הוכשרו לפעולה.

 

 

ב-10 ביוני 1967, הגיעה משימתה של "מצוף 247" לסיומה, עם שחרור ירושלים.