יהודה בכרך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הורדנה -> גרודנו |
מ תבנית אישיות רבנית, עריכה קלה |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
רבי '''יהודה בכרך''' ([[ה'תקל"ה]], [[1775]] - ליל שבת [[כ"ט בניסן]] [[ה'תר"ו]], [[24 באפריל]]{{הערה|ב[[מפעל הביבליוגרפיה העברית]] נרשם בטעות 25 באפריל לפי פרט התאריך העברי.}} [[1846]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]], רבה של [[סייני]] שבפלך [[סובאלק]] ב[[ליטא]] (כיום בצפון-מזרח [[פולין]]). נודע בשל הגהותיו ל[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] שנדפסו בשלהי [[ש"ס וילנא]] ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו בשם '''נימוקי הגרי"ב''' ו'''הגהות הגרי"ב'''.▼
}}
▲רבי '''יהודה בכרך''' ([[ה'תקל"ה]], [[1775]] - ליל שבת [[כ"ט בניסן]] [[ה'תר"ו]], [[24 באפריל]]{{הערה|ב[[מפעל הביבליוגרפיה העברית]] נרשם בטעות 25 באפריל לפי פרט התאריך העברי.}} [[1846]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]], רבה של [[סייני]] שבפלך [[סובאלק]] ב[[ליטא]] (כיום בצפון-מזרח [[פולין]]).
הגהותיו בשם דומה נדפסו על ספרי יסוד רבים מ[[ארון הספרים היהודי]]: [[ששה סדרי משנה]], [[התלמוד הבבלי]], [[משנה תורה לרמב"ם]], [[שולחן ערוך]] (אורח חיים ויורה דעה) ו[[תורת חטאת]] ל[[רמ"א]].▼
נודע בשל הגהותיו ל[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] שנדפסו בשלהי [[ש"ס וילנא]] ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו בשם '''נימוקי הגרי"ב''' ו'''הגהות הגרי"ב'''.
==ביוגרפיה==
שורה 8 ⟵ 11:
בחר לכהן ברבנות העיירה [[סייני]], הקטנה יחסית, בשל הזמן הרב יותר שהותירה לו עובדה זו ללימודיו.
נישא לרייזיל (תקל"ו, 1776 - כ"ג באייר תרכ"ג, 1863) בת הגביר ישראל בוריונר. לפי המסורת שירתה את [[הגאון מווילנה]] כשהתארח בבית הוריה בהיותה בת שש וזכתה לברכתו.
הוא נפטר בסייני בליל שבת [[כ"ט בניסן]] [[ה'תר"ו]], [[24 באפריל]] [[1846]].▼
▲
==הגהותיו==
הרב בכרך התפרסם בעיקר מהגהותיו ל[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] שנדפסו בשלהי [[ש"ס וילנא]] ובכל מהדורות הש"ס המבוססות על מהדורה זו, בשם '''נימוקי הגרי"ב''' ו'''הגהות הגרי"ב'''.
לפי עדות שמיעה שהביא הרב [[רפאל נתן נטע רבינוביץ]] במאמרו על הדפסת התלמוד{{הערה|ר"נ רבינוביץ, '''מאמר על הדפסת התלמוד''' מהדורת [[א"מ הברמן]], ירושלים תשכ"ה, עמ' קכט.}} היה ברשותו עותק של התלמוד בדפוס בנבנשתי שהיה בשימושו של [[הגאון מווילנה]] ועליו הגהות בכתב ידו שונות מאלו שנדפסו על דפי התלמוד כ"הגהות הגר"א" מאז דפוס וינה (תקס"ו-תקע"ו).
▲הגהותיו בשם דומה נדפסו על ספרי יסוד רבים מ[[ארון הספרים היהודי]]: [[ששה סדרי משנה]], [[התלמוד הבבלי]], [[משנה תורה לרמב"ם]], [[שולחן ערוך]] (אורח חיים ויורה דעה) ו[[תורת חטאת]] ל[[רמ"א]].
==משפחתו==
▲נישא לרייזיל (תקל"ו, 1776 - כ"ג באייר תרכ"ג, 1863) בת הגביר ישראל בוריונר. לפי המסורת שירתה את [[הגאון מווילנה]] כשהתארח בבית הוריה בהיותה בת שש וזכתה לברכתו. לאחר פטירת בעלה עברה ל[[סופוטקין]] והתגוררה בבית בתם נחמה.
* בנו, הרב משה בכרך, נישא לשיינא בת רבי יעקב מ[[שצ'וצ'ין (פודלסיה)|שצ'וצ'ין בפולין]]. בנם היה החוקר התורני ר' [[יעקב בכרך]] הידוע בשל סדרת "מאמרי יעקב הבכרכי" והגהותיו על [[ארבעה טורים]].
* בנו, הרב חנוך העניך בכרך, מהעיר
* בתו, רוחמה, התגוררה בסופוטקין כנראה נישאה לרב חיים שלמה קולצקי (קאלעטסקי) מ[[ברסט ליטובסק|בריסק]].
==קישורים חיצוניים==
| |||