להקת פיקוד המרכז – הבדלי גרסאות

|כיתוב=להקת פיקוד מרכז ב-1969 בשיר צ'ארלי צ'פלין, מימין, [[גליה ישי]], במרכז [[אפרת לביא]] משמאל [[ניצה שאול]]

|פיקוד=פיקוד מרכז

|הסיבות להקמה=

|תוכניות=24

|תאריך פירוק=עד היום}}

[[קובץ:להקת פיקוד מרכז חדוה עמרני.jpg|250px|ממוזער|שמאל|להקת פיקוד מרכז בתחילת שנות ה-60, חדוה עמרני משמאל]]

 

רבים מבוגרי הלהקה היוו לאורך השנים חלק מתעשיית התרבות והמוזיקה הישראלית, כמו [[שלומית אהרון]], [[נירה גל]], [[עוזי חיטמן]], [[אושיק לוי]], [[רוחמה רז]], [[טמירה ירדני]], [[שייקה לוי]], [[דודו זכאי]], [[דורית ראובני]], [[דני ליטאי]], [[חדווה עמרני]], [[אריה לבנון]], [[יואל לרנר (זמר)|יואל לרנר]], [[גלית גיאת]], [[דוד ד'אור]], [[קובי רכט]], [[מזי כהן]], [[עידן אלתרמן]], [[אלי גורנשטיין]], [[נעמי פרומוביץ']], [[עודד קוטלר]], [[עפרה פוקס]], [[יעקב מנדל]] ואחרים. גם [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]] [[אסתר חיות]], שירתה בלהקה בתחילת שנות ה-70.

==היסטוריה==

=== תחילת הדרך ===

 

ב-[[1953]] הופיעה הלהקה בתוכניתה הראשונה שנקראה "אחד משלנו", אך התוכנית לא הצליחה להתפרסם מעבר לגבולות הפיקוד. ב-[[30 באוגוסט]] [[1954]] החלה הלהקה להופיע בתוכנית נוספת, שנקראה "כף קוף אחד". התוכנית הייתה במתכונת של מחזמר בעל מוסר השכל. העלילה הייתה מעין סיפור אהבה על רקע אליפות השחמט של צה"ל, ובה זוג חיילים בורח לתל אביב כדי להגיע להקלטת תוכנית הרדיו "[[תיבת נוח (תוכנית רדיו)|תיבת נוח]]". כיוון שלא נותרו כרטיסים למופע, יוצאים השניים ל[[גן מאיר]] ומבכים את ה[[שקמים]] שצמחו לאורכה ולרוחבה של העיר. בתוכנית זו בוצעה הגרסה הראשונה של השיר "[[גן השקמים]]" (יצחק יצחקי/[[יוחנן זראי]]), על ידי שלושה מחברי הלהקה: אהובה דיכטר, [[דוד לוין (במאי)|דוד לוין]] ו[[משה טימור|מושיק טרוים (טימור)]]. בין חברי המחזור הראשון היה גם [[ג'וקי ארקין]]. המנהל המוזיקלי של הלהקה בתוכנית זו היה יוחנן זראי, ואשתו [[ריקה זראי]] הייתה המדריכה המוזיקלית.{{הערה|לכן חלק מלהיטי הלהקה היו גם להיטיה של ריקה זראי באותן השנים}} אלוף הפיקוד איילון הודיע כי בכוונתו שבלהקה יציגו גם שירים על תפקידי חיילים מגוונים יותר, ועל כן הופיעו השירים: "שיר ה[[משטרה צבאית|מ"צ]]", "ה[[מפקד מחלקה|מ"מ]] הצדיק", "ה[[סמל (דרגה)|סמלת]]" ועוד.

 

 

במקביל להקלטות, העלתה הלהקה תוכניות, בהן "פשיטה בכפר" (שנקראה גם "העיקר ובת האיכר") ב-[[1956]], שנקראה בבימה האזרחית "חמש חמש". במאי התוכנית היה [[גדעון שמר]], הבמאי הראשון של הלהקה, ואשתו [[נעמי שמר]], שכתבו את מילות השירים. בין להיטי התוכנית היו גם "רב האור והתכלת" בביצוע מזל שמור, "שיר הבר", "תרנגול בן גבר" (בוצע מאוחר יותר על ידי [[רן ונמה]]), "בא הגדוד", "רומנס בכפר" ועוד. חברים נוספים בלהקה באותן שנים היו [[עודד תאומי]], [[חדוה עמרני]], [[אביבה פז]], [[צדי צרפתי]], [[דוד לוין (במאי)|דוד לוין]], [[דני ליטאי]], [[עמוס אטינגר]], ז'קי לוי, שי דנון, [[עפרה פוקס]] והאקורדיוניסט [[מרטין מוסקוביץ']]צפריר שינקמן.{{הערה|{{דבר|[[מנשה רבינא]]|להקת פיקוד המרכז|1958/01/17|00610}}}} תוכניות נוספות מאותן השנים: "צחוק במרכז" (1957), "האדם הנכון במקום הנכון" (1958), "האלוף על הגג" (1958), ו"שלושה גיבורים". שירים ידועים מהתוכנית "ככה זה" (1960) היו "הרם את המורל", "פגישה בפיגאל", "הסיידים", שיר הנושא ועוד. מתוך התוכנית "רשות הדיבור לאריה" שיצאה ב-[[1961]] נודעו השירים "אל מחנה השחרורים", "[[חמסינים במשלט]]" ([[גרסת כיסוי]] מאוחרת), "עם הספר", "אהבה במדים" ועוד. באותה שנה יצא ללהקה תקליט משותף עם [[להקת פיקוד הצפון]]; הצד שהוקדש ללהקת פיקוד המרכז נקרא "רשות הדיבור לאריה".

בשנת [[1964]] הפיקה הלהקה את התוכנית "לא רוצים טובות", ובה הופיעו השירים והלהיטים "[[כנרת (שיר)|כנרת]]" ([[רחל המשוררת|רחל]]/נעמי שמר), "יש לך מה שיש לך" ([[יוסי גמזו]]/יוחנן זראי), "לא רוצים טובות" (יחיאל מוהר/יוחנן זראי) ו"יש לו". להרכב הלהקה הצטרפה [[מיכל טל (זמרת)|מיכל טל]]. בעקבות תוכנית זו הוציאה הלהקה תקליט שנקרא על שמה, ובו הופיעו עשרה שירים חדשים. לאחר מכן נקטע רצף ההקלטות של הלהקה. ב-[[1965]] הפיקה הלהקה את תוכניתה "העיקר להיות בריא", בו מלבד שיר הנושא, השירים לא הפכו ללהיטים, ועל כן התוכנית לא הוקלטה. עם זאת, השיר "העיקר להיות בריא" בוצע שוב והוקלט לתוכנית "איפה המרכז?" ב-1968.

 

 

בשנת [[1968]] הפיקה הלהקה תוכנית חדשה, שהושפעה מהאופוריה שלאחר הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]]. [[יורם טהרלב]] ואבי קורן כתבו במיוחד ללהקה את רוב השירים בתוכנית, הטקסטים היו רוויי [[פטריוטיות]], וגם הלחנים והעיבודים של [[יאיר רוזנבלום]] סימנו את אותה רוח. את התוכנית ביים [[דני ליטאי]] ועיבד רוזנבלום, שעבד באותה שנה עם רוב הלהקות הצבאיות על מנת לחזק את צה"ל בפיקוד המרכז, הים והנח"ל. התוכנית נקראה "איפה המרכז?", על שם אחד השירים שכתב טהרלב, בו נאמר כי מכיוון שצה"ל כבש שטחים (עם רמיזה ל[[רמת הגולן]], [[רצועת עזה]], [[סיני]] ו[[הירדן]]), יש צורך לבדוק מחדש בפיקוד מרכז "איפה המרכז". בתוכנית הופיעו הלהיטים "קום לך אל נינווה" (יורם טהרלב/[[אלונה טוראל]]), "[[גבעת התחמושת (שיר)|גבעת התחמושת]]" (יורם טהרלב/[[יאיר רוזנבלום]]), ו"איזה ערב יפה" ([[לאה נאור]]/[[נורית הירש]]). השיר "גבעת התחמושת" היה הזמנה מיוחדת של במאי התוכנית דני ליטאי מטהרלב, לכתוב שיר על [[חטיבת הצנחנים]]; טהרלב בחר להתבסס על ראיונות של חיילים מהחטיבה שחזרו מהקרב על הגבעה ושהופיעו בעיתון "[[במחנה]]", ואחרי כל ארבעה בתים הוסיף קטע קצר מתוך ראיון של חייל אחר.{{הערה|מתוך ריאיון עם יורם טהרלב, ראו [[גבעת התחמושת (שיר)]]}} שירים נוספים כללו ביצוע מחודש לשיר "העיקר להיות בריא" ([[חיים חפר]]/[[סשה ארגוב]]), "דובר צה"ל מודיע", "הנהג שלנו חבר'מן", "גמאל וחוסיין" (פרודיה על שיחת טלפון בין [[גמאל עבד אל נאצר]] לבין [[חוסיין, מלך ירדן]]), "אני ואתה" (על אישה שמחכה שבן זוגה יחזור מהמלחמה בגולן) ועוד. כוכבי התוכנית והתקליט היו [[דודו זכאי]], [[קובי רכט]], [[איריס יוטבת]], [[נירה גל]], יפה אדלמן, חיליק צדוק, יעל שפיצר ועוד. התוכנית הייתה מהמוצלחות של להקת פיקוד המרכז.

בשנת [[1970]] הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-18, שנקראה "ליד הירדן". חברי ההרכב כללו את מרבית חברי התוכנית הקודמת, והצטרפו אליה חברים נוספים כמו [[שלומית אהרון]] ומיקה בשן. רוזנבלום המשיך לעבד את תוכניות הלהקה, ובתוכנית זו שם דגש על כלי התזמורת וסגנונותיהם השונים. בתוכנית הופיעו הלהיטים "תחת עץ האקליפטוס" (חיים חפר/יאיר רוזנבלום), שני ביצועי סולו של שלומית אהרון: "[[יש לי אהוב בסיירת חרוב]]" (חיים חפר/יאיר רוזנבלום) ו"הימים האחרים" (חיים חפר/[[דובי זלצר]]), וכן השירים "פלשתים עליך שמשון" (שצולם לקליפ בחוף ים ב[[קיסריה]] עם תפאורות [[תנ"ך|תנ"כיות]]), "הצנחנים באים", "[[שמש בגבעון דום]]" ועוד. בסוף 1970 עזבו את הלהקה [[ניצה שאול]], [[אפרת לביא]] ו[[אתי שילוני]], והחברים החדשים המשיכו באותה תוכנית.{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|שביבים|1970/12/03|01802}}}}

 

 

לאחר מכן השתחררו מצה"ל חלק מחברי הלהקה, והאחרים המשיכו להופיע בצוות חדש שהוקם לאחר פרוץ [[מלחמת יום כיפור]], על מנת לבדר חיילים בשטח, "צוות הווי פיקוד מרכז". הצוות הפיק את התוכנית והתקליט "פרצופים צוחקים". למרות הירידה בפופולריות הלהקות הצבאיות, בהופעות והוצאת התקליטים באותה שנה, בשל המלחמה הקשה, הוציאו חברי צוות הווי פיקוד מרכז תקליט בעקבות התוכנית. בתוכנית שרה סולו הזמרת [[רוחמה רז]] את השיר "אי שם בבקעה". שיר נוסף בתוכנית היה שיר מתורגם מ[[הביטלס]], "אין בגני שקדייה". הצוות פעל שנה אחת.

ב-[[1974]] הפיקה הלהקה את תוכניתה ה-20, "וזוהי רק ההתחלה", בה כיכבו השחקנים בני נדלר וצפריר קוכונובסקי. בתוכנית בלטו השירים "כשנחזור", "שלום לך אפריקה", "נתגבר יחדיו" (גרסה עברית לשירם של [[הביטלס]] "We Can Work It Out"), "וזוהי רק ההתחלה" ([[נעמי שמר]]) ו"ארץ אחרת". שנה מאוחר יותר, ב-1975, הוקם מחדש צוות הווי הצנחנים והפיק תוכנית חדשה שנקראה "בארץ אהבתי", עם רוחמה רז וזמרים נוספים. בין שיריה היו "בארץ אהבתי השקד פורח", "צלילי גיטרה", "למה לא", "אגדת שלושה וארבעה", "כנפיים של צנחן", ו"לכל יחד ירושלים", וגם שירים נוספים שלא זכו לפרסום רב ויצאו על תקליט אריך נגן. זו הייתה אמורה להיות התוכנית האחרונה של רוחמה רז בצבא, אך היא הוחתמה לשנה נוספת בצבא הקבע, והשתתפה בצוות הווי פיקוד מרכז שהוקם מחדש. הצוות הוציא תקליט ב-1976 שנקרא "צוות הווי פיקוד מרכז עם רוחמה", ובו המשיכה לשיר סולו, בלהיטים "[[ההר הירוק תמיד]]" ו"בזכותם". זה היה התקליט האחרון שהוציאו בפיקוד מרכז בעשור זה.

 

 

ב-1978 מונה הרמטכ"ל [[רפאל איתן]] שטען כי הלהקות כבר לא משמשות לייעודן המקורי - לעודד חיילים לאחר הקרב. בתקופת כהונתו פורקו להקת פיקוד מרכז והצוותים שפעלו בה ובפיקודים אחרים.

שנה לאחר מכן הופקה תוכניתה ה-22 של הלהקה, "ילדי 67", וכן יצא תקליט באותו שם. בתוכנית כיכבו [[אלון אופיר]], [[דוד ד'אור]] ורועי ששון. בין השירים בלטו הלהיטים "בן-גוריון" (יורם טהרלב/יאיר רוזנבלום), "ילדי 67" ו"נגן אקורדיאון" (יורם טהרלב/אורי קריב).

 

 

 

בתחילת שנות ה-90 הוקמה מחדש להקת פיקוד מרכז. לאורך השנים היא לא הפיקה תוכניות מסודרות, אך הקליטה שירים לרדיו, בהם "זה השיר שלך" ([[אבי קורן]], [[יאיר רוזנבלום]]) ב-1993.

| 1972

|-

|דן אלמגור

|בני נגרי