נובים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
הרחבה, עריכה, הוספת מקור, הגהה, ניסוח, קטגוריה
שורה 1:
{{מקורות|רמה=מחפש}}
'''נובים''' הם קבוצה בעלת זהות אתנית אחת הדוברת שפה ממשפחת מהשפות הנוביות, הקרובות זו לזו, ושייכות למשפחת השפות [[שפות באפריקה#שפות נילו-סהריות|הנילוס-סהרה]]. הנובים שוכנים באזור שבימֵינו מוגדר כ[[סודאן]] ודרום [[מצרים|מִצְרַיִם]]. מוצאם של הנובים כקבוצה עתיק, וקודם לימי [[התקופה השושלתית הקדומה]] של [[מצרים העתיקה]]. ככל הנראה מקורם ב[[הנילוס העליון הגדול|עמק הנילוס]] התיכון, אחד מהאזורים המוכרים כערש ה[[ציוויליזציה|ציויליזציה]]. באזור זה החלה התיישבות ב-7000 לפני הספירה, ומשוער שהמוקד בו התחילה נמצא באזור העיר [[ואדי חלפא|ואדי חַלְפַא]].
 
== '''נובים''' הם קבוצה בעלת זהות אתנית אחת הדוברת שפה ממשפחת מהשפות הנוביות, הקרובות זו לזו, ושייכות למשפחת השפות [[שפות באפריקה#שפות נילו-סהריות|הנילוס-סהרה]]. הנובים שוכנים באזור שבימֵינו מוגדר כ[[סודאן]] ודרום [[מצרים|מִצְרַיִם]]. מוצאם של הנובים כקבוצה עתיק, וקודם לימי [[התקופה השושלתית הקדומה]] של [[מצרים העתיקה]]. ככל הנראה מקורם ב[[הנילוס העליון הגדול|עמק הנילוס]] התיכון, אחד מהאזורים המוכרים כערש ה[[ציוויליזציה|ציויליזציה]]. באזור זה החלה התיישבות ב-7000 לפני הספירה, ומשוער שהמוקד בו התחילה נמצא באזור העיר [[ואדי חלפא|ואדי חַלְפַא]]. ==
נובים שוכנים בימינו בדרום מצרים באזור [[אסואן]], ובצפון סודן בתחום שבין ואדי חלפא לעיר אל דבאח. בנוסף נובים הרריים מאכלסים את הרי נובא שבמחוז הסודני דרום-קורדופאן.
 
== היסטוריה ==
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] השתמש [[צבא מצרים]] בדוברי נובית ל[[קשר רדיו|תשדורות רדיו]].
 
==אטימולוגיה==
==היסטוריה==
עדויות ראשונות לחקלאות באזור מתוארכות ל-6,000 לפני הספירה, אך עדויות מחקר שלדים שנחשפו בקברים מתקופה זו מעידים על שיוך אתני של התושבים הקדומים לעמי צפון אפריקה ומצרים. שפות נוביות חדרו ככל הנראה לאזור ב-1500 לפני הספירה, וייתכן שהדבר מעיד על חדירת האוכלוסייה הנובית לאזור באותה תקופה.
 
שורה 13 ⟵ 9:
בסביבות 200 לספירה החלו לחדור השפעות נוצריות לאזור, בעיקר של הכנסייה הקופטית. הנצרות התפשטה, וב-580 לספירה הפכה לדת המדינה הרשמית. עם זאת, החל מהמאה ה-7 לספירה, עם כיבוש מצרים בידי המוסלמים, האזור כולו היה תחת איום מוסלמי. אחרונת ממלכות הנובים הנוצרית, ממלכת אלודיה, נפלה לידי המוסלמים ב-1504{{הערה|מבוסס על הערך נצרות בסודן}}.
בסביבות 500 לספירה התפצה ממלכת מרואה לשלוש ממלכות - נובדיה בצפון, מאקוריה במרכז ואלווא בדרום.
 
== רקע ==
הנובים מאמינים כי התגוררו במשך אלפי שנים על שפת [[נילוס|נהר הנילוס]] בחבל הארץ [[נוביה]] שגבולה הצפוני היא העיר [[אסואן]] בדרום [[מצרים]] וגבולה הדרומי היא העיר [[ח'רטום]] ב[[סודאן]]. על פי האמונה, במאה השמינית לפני הספירה, נוביה התנתקה מ[[מצרים]] וייסדה שושלת ששלטה על דרום מצרים ומתגוררת במקום עד ימינו. הנובים הצליחו לשמר במהלך השנים את שפתם שאינה דומה לערבית, אלא לשפות כושיטיות. בנוסף, הם הצליחו לשמר את תרבותם, את מנהגיהם השונים ואת דתם אשר משלבת בין אמונות מקומיות לאסלאם ואף מנהגים מתקופת הפרעונים. בשנות החמישים של המאה העשרים, הבריטים עזבו את מצרים וזה גרם להתנתקותה של סודאן ממצרים והכרזה על עצמאותה של סודאן. הנובים שחיו בצד המצרי, החלו להיטמע בתרבות הערבית, נשים החלו ללמוד את השפה ולא רק הסוחרים. כיום, מונים הנובים בין אחוז אחד לשני אחוזים בלבד מהאוכלוסייה המצרית. הם מתגוררים בחבל הארץ נוביה, באלכסנדריה, בקהיר ובכפרים נוספים במצרים בהם מוקמו מחדש לאחר הגירוש, עליו מפורט בהמשך.
 
נובים שוכנים בימינו בדרום מצרים באזור [[אסואן]], ובצפון סודן בתחום שבין ואדי חלפא לעיר אל דבאח. בנוסף נובים הרריים מאכלסים את הרי נובא שבמחוז הסודני דרום-קורדופאן.
 
ב[[מלחמת יום הכיפורים]] השתמש [[צבא מצרים]] בדוברי נובית ל[[קשר רדיו|תשדורות רדיו]].
 
== סכר אסואן והשלכות הקמתו ==
בתחילת המאה העשרים, בעקבות צורך לשלוט על ההצפות המתקיימות על גדות הנילוס ולהגן על האדמות החקלאיות, הוקם [[סכר אסואן]] הנמוך. בשנות השישים של המאה העשרים הוקם [[סכר אסואן]] הגדול אשר מטרתו לווסת את זרימת הנהר ולשמש את צורכי המדינה. בעקבות הקמת הסכר, נוצר מאגר מים הנקרא [[אגם נאצר]] (הקרוי על שם הנשיא דאז, גמאל עבד אל-נאצר) או בשם המקומיים, אגם נוביה. האגם גרם להצפת שטחים גדולים בנוביה, כ-44 כפרים נובים אשר לפי האמונה הנובית נמצאים שם עוד מאבותיהם הקדמונים. מעל ל-50,000 נובים נאלצו לעזוב את בתיהם לאורך 350 ק"מ על גדות הנילוס. הם הועברו לכפרים אחרים רחוקים מהנילוס ולערים הגדולות ברחבי מצרים. מיקומם מחדש אילץ אותם לנטוש את אורח חייהם של החקלאים והדייגים ולהתחיל חיים חדשים לרוב, מעוירים. לאחר הגירוש מאדמותיהם, מעטים היגרו למדינות באירופה או למדינות המפרץ לצורך עבודה.
 
=== החוקה המצרית החדשה ומשבר הנובים אל מול השלטון ===
משטרו של הנשיא [[גמאל עבד אל נאצר|גמאל עבד אל-נאצר]] והמשטרים שלאחריו הבטיחו להם כי הם ישובו לאדמותיהם בקרוב בטענה כי מדובר בבעיה זמנית בלבד. הממשלה עוד טענה בפני הנובים כי הם מקריבים קורבן למען התקדמותה של מצרים ובתמורה, יקבלו בתים חדשים עם תשתיות חדשות. ללא קיומן של ההבטחות, העמיק חוסר האמון של הנובים בשלטונות. למרות ההכרה הברורה בזכותם של הנובים לחזור לאדמותיהם ואף לפתח אותן, בפועל המשטרים במצרים מנעו מהנובים לעשות כן. ב[[חוקת מצרים (2014)|חוקה]] החדשה של מצרים, אשר נכנסה לתוקף בינואר 2014, קיים סעיף (236) שקובע כי המדינה תפנה משאבים לפיתוח דרום מצרים ו"תפעל להתוויית תוכנית שתחזיר את תושבי נובה [המצרית] לאזורי המחייה המקוריים שלהם בתוך עשר שנים, וזאת בהתאם לחוק". בניסוח הסעיף בחוקה השתתפו פעילים נובים, עובדה שגרמה להתחזקות הקהילה הנובית ולתחושת שייכות מחודשת. חוקה זו היא המסמך המשפטי הראשון שמזכיר מפורשות את נוביה ומכיר בזכותם של הנובים לשוב לאדמותיהם. נובים רבים ראו סעיף זה בתור אות שינוי לטובה, אך הסתבר להם שהשלטון אינו פועל לקיום הסעיף בחוקה.
 
החוקה המצרית היא מעל החוקים הנקבעים בממשלה. יחד עם זאת, בעת עליית שלטונו של הנשיא החדש עבד אל-פתאח א-סיסי ביוני 2014, נחקקו חוקים בממשלה שסותרים את הסעיף החוקתי. החוקים שנחקקו קבעו כי יש לפנות שטחים רבים בדרום מצרים על מנת להקים בהם שטחים צבאיים. שטחים אלו כללו כ-16 כפרים נובים, דבר אשר גרם לגל של הפגנות מחאה מצד הנובים לממש את הסעיף בחוקה. המחאות של המפגינים לא צלחו והמשטר מנע מהם להמשיך בהפגנותיהם. אירוע נוסף שגרם לנובים להעמיק את חוסר אמונם בשלטון הוא רצון מקורבים לשלטון להקים תוכנית פיתוח תיירותית באיים נובים. הם חששו שמא יכריחו אותם לעזוב את האיים למרות שייכותם המובהקת של האדמות אליהם אשר ירשו מהדורות הקודמים.
 
=== צאצאי המפונים ===
האתוס הנובי מבוסס על אותנטיות. לפי האמונה הנובית, הם בני עמק הנילוס הראשונים. הם נאבקו ונלחמו בכל באי המקום מהמאה השמינית לפני הספירה ועד המאה האחרונה. המלחמה שלהם על זכויותיהם כעת כקהילה היא חידוש אתוס ישן. צעירים נובים פועלים למען התודעה הציבורית ולחזרתה של הקהילה הנובית לאדמותיה המקוריות. רבים מהפעילים הינם דור שני או שלישי למפונים ומעולם לא ראו את מולדתם לפני שאדמותיה הוצפו ונעלמו תחת מי האגם. פעילים נובים צעירים הינם תומכים נלהבים של זכותם של אנשי נוביה לחזור ליישוביהם. הם מאמינים כי הם לא רק נלחמים על האדמות, אלא גם על התרבות והזהות הייחודית להם.
 
בקרב צעירים אלו קיים חשש עמוק לפירוק הזהות הנובית. הורים סירבו ללמד את השפה הנובית ממבוכה ואחרים דואגים בשל השפעת האסלאם הקיצוני שהתפתח בדרום מצרים. עם עליית האסלאם, הקהילות הנוביות בחרו באסלאם מסורתי והם מתגאים בדרך זו. מצרים הפכה לשמרנית יותר בשל עבודת הגברים במדינות המפרץ, שם אימצו מנהגים מחמירים ובחזרתם למצרים מיקדו מנהגים אלו על הנובים.
 
לעיתים קיים פער בין דורותיהם של הנובים המבוגרים והצעירים. כעסם של בני הנוער הנובים כיום אינו מכוון רק למדינה, אלא גם כלפי הדור המבוגר של הנובים. זאת מפני שהנובים המבוגרים תיארו את דאגותיהם כבעיות המשותפות לכל המצרים, למשל אבטלה ומחסור בדיור. שכן, הצגת כל חשש כקהילת הנובים עלולה הייתה להראות כסלידה מזהותם המצרית.
 
חברי הקהילה הבוגרי רואים בצעירי הקהילה פחות שלווים ומנומסים ולכן לא מן הנמנע שיתקיימו הפגנות, מרידות ופעולות נגד הממשלה על מנת לגרום למימוש ההבטחה וקיום הסעיף בחוקה. הנובים הבוגרים מֵצֵרים על ההקרבות שהקריבו למען המדינה, על אף השבחים שקיבלו מהמשטר על כך.
 
הפעילים הצעירים מצפים למימוש זכויותיהם על פי החוקה לשוב לאדמותיהם, אך לפי החוקה לא ברור על אופן היישוב מחדש ועל כן הם צופים לפעול לבירור פרט זה בעתיד. הצעירים ממשיכים לפעול בפלטפורמות שונות על מנת להגיע להכרה רחבה יותר ברחבי מצרים ובעולם בכלל. בכך, תורמים את חלקם למען הקהילה ומחכים לממש את חלקם בתוכה, מאוחדים.
 
== תוכנית הפיצוי ==
משטרו של א-סיסי ניסה לפייס את הנובים לאחר אכזבתם מהשלטונות הקודמים. משנת 2014 לאחר מינויו, ניסה א-סיסי לבנות תכנית פיצוי נרחבת. הוא נפגש עם נובים על מנת לדון בבעיה הקיימת. בשנת 2017, בעת כנס שהתקיים באסואן, א-סיסי הצהיר כי בכוונת השלטון לפצות את הנובים שנפגעו מעצם הקמת סכר אסואן הגדול. תכנית הפיצוי הרשמית יצאה כשנתיים לאחר מכן והיא כללה פיצוי כספי ברמות שונות לתושבים לפי רמת הנזק הנגרם והענקת שטחי חקלאות לזכאים לכך. בכנס נוסף שנערך בתחילת שנת 2020, הכריזו ראש ממשלת מצרים וראש מחוז אסואן על תכנית הפיצויים לנובים כהצלחה של א-סיסי וכמילוי הבטחת השלטונות אליהם.
 
תכנית הפיצוי של הנשיא א-סיסי זכתה לאהדה רבה בקרב עיתונאים, פוליטיקאים רבים וכן קבוצות מעטות של נובים. אך קבוצות רבות של נובים סבורים כי מדובר בניסיון להתחמק מן הסעיף הכתוב בחוקה. פעילי זכויות למען הנובים מתארים את האירוע כאשליה שהשלטון מייצר עבור הנובים עצמם, העם המצרי והעולם כולו. הנובים עצמם מעוניינים יותר באדמות השייכות להם אלפי שנים והועברו מדור לדור ופחות מעוניינים בכספים כפיצוי. פעילי הזכויות טוענים כי הנזק הנגרם להם הוא נפשי וחומרי והם דורשים התנצלות פומבית על כך. הם מפצירים במשטר ובארגוני זכויות אדם עולמיים להקים ועדה שתהיה אחראית על ההתיישבות מחדש של הקהילה הנובית בחבל הארץ נוביה.
 
נושא הפיצוי הכספי לנובים גורם לקיומם של רגשות מעורבים בקרב הקהילה הנובית. בניגוד למשטרים הקודמים, משטרו של הנשיא א-סיסי מתייחס לבעיית הנובים ומכיר בה, מראה נכונות לעזור ולטפל בה. אך קהילת הנובים רואה בפיצוי זה כחוסר יישום של סעיף 236 בחוקה המצרית החדשה. הפיצוי הכספי אינו מפצה על האדמות וקובע כי לא יחזרו לאדמותיהם כפי שהובטח. למרות הפיצויים הכספיים, פעילים נובים ממשיכים להילחם על זכויותיהם לשוב ולהתאחד כקהילה במולדתם, לחיות כחקלאים וכדייגים על נהר הנילוס ולהמשיך את מסורת אבותיהם מהמאה השמינית לפני הספירה, בדיוק כפי שעשו עד לפני הקמת סכרי אסואן.
 
==קישורים חיצוניים==
 
* ברק, מיכאל- ''הנובים המצרים ו"זכות השיבה" – סוף לעוול היסטורי?".'' מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה (MDC). ttps://dayan.org/he/content/5482#_edn15
 
* דראושה, דימה- ''מצרים: זכות השיבה של הנובים.'' הפורום לחשיבה אזורית. <nowiki>https://www.regthink.org/articles/article.php?id=2338&isPriv=777&langId=1&fbclid=IwAR1ZnVE6cY8QkfYOm4sXO_Yc3FL9VeCrcgAOK3k0HrlvGctoAN8e2iSBWyU</nowiki>
 
* ''הנובים של מצרים.'' מתוך: מסע אחר.<nowiki>https://www.masa.co.il/article/%d7%94%d7%a0%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d/</nowiki>
 
* Hendawi, Hazma- ''Egypt’s young Nubians revive dream of return to homeland.'' AP News. <nowiki>https://apnews.com/article/18b7854025aa4573a63cfdb57800dab5</nowiki>
 
* Janmyr, Maja- ''Nubians in contemporary Egypt: Mobilizing return to ancestral lands''. Taylor & Francis Online. <nowiki>https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/19436149.2016.1148859</nowiki>
 
* Mourad, Mahmoud- ''For Egypt’s Nubians, years of patience wear thin and anger rises''. Reuters. <nowiki>https://www.reuters.com/article/us-egypt-election-nubians-idUSKCN0T61HT20151117</nowiki>
 
* Schwartzstein, Peter- ''Changing Egypt offers hope to long-marginalized Nubians – An ancient culture displaced by dams hopes for rebirth along the nile.'' National Geographic. <nowiki>https://www.nationalgeographic.com/news/2014/2/140131-egypt-nubia-dams-nile-constitution-culture/</nowiki>
 
==הערות שוליים==