ויקיפדיה

חלב (עיר) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת תווים בלתי נראים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים
שורה 25:
'''חַלַבּ'''{{הערה|הגיית השם בערבית: '''חַ'''לַבּ ב[[מלעיל]] (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]] הראשונה).}} (ב[[ערבית]]: '''حلب'''; ב[[כורדית]]: '''Heleb'''; ב[[סורית]]: '''ܚܠܒ'''; ב[[ארמנית]]: '''Հալեպ'''; ב[[צרפתית]]: '''Alep''') היא עיר גדולה ב[[סוריה]] ובירת [[מחוזות סוריה|מחוז]] [[חלב (מחוז)|חלב]] בצפון-מערב המדינה. עד פרוץ [[מלחמת האזרחים בסוריה]] הייתה חלב העיר הגדולה בסוריה, ובשנת [[2014]] הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-2.1 מיליון תושבים{{מקור}}, אך מאות אלפים ברחו ממנה במהלך המלחמה. רוב תושביה [[ערבים]] ו[[כורדים]]. גרים בה גם [[ארמנים]] ו[[עמים טורקים|טורקים]], ועד כחמישית מתושביה הם [[נצרות|נוצרים]].
 
העיר היא אחד המקומות הנושבים הידועים העתיקים ביותר בעולם והחלה להתפתח בתחילת [[האלף ה-5 לפנה"ס]] על קבוצה של גבעות השוכנות כיום סביב גבעת המצודה שבמרכז העיר. ממצאים בסביבתה מראים כי העיר יושבה כבר באלף ה-11 לפנה"ס, והייתה לנקודת [[סחר]] חשובה במשך כל [[העת העתיקה]], וזאת בשל מיקומה האסטרטגי במפגש דרכי מסחר, האחת בין [[הים התיכון]] ממערב לעמק ה[[פרת]] במזרח, והאחרת בין [[דמשק]] מדרום ל[[אסיה הקטנה]] מצפון.
 
חלב שמרה על חשיבותה במהלך [[ימי הביניים]] על אף ש[[רעידת אדמה]] קשה החריבה אותה כמעט לחלוטין ב-[[11 באוקטובר]] [[1138]], ואף שניצבה במוקד קרבות ממושכים בין ה[[מונגולים]] ל[[ממלוכים]]. כאשר המסחר בין [[אסיה]] ל[[אירופה]] עבר לנתיבים הימיים המקיפים את [[כף התקווה הטובה]], ירדה העיר מגדולתה. בתקופת [[האימפריה העות'מאנית]] היא הייתה עיר צדדית, והידרדרות נוספת בחשיבותה אירעה לאחר פתיחת [[תעלת סואץ]] ב-[[1869]]. עם זאת העיר זכתה לתקופת שגשוג קצרה בתחילת ה[[היסטוריה של סוריה#המנדט הצרפתי|מנדט הצרפתי בסוריה]]. בשנת [[1986]] הכריז ארגון [[אונסק"ו]] על העיר כ[[אתר מורשת עולמית]]. בחודשים [[יולי]]-[[אוגוסט]] [[2012]] ניטשו בעיר קרבות עזים שהתחוללו במסגרת [[מלחמת האזרחים בסוריה]] שסחפה את המדינה. בשנת 2013 הכריז ארגון אונסק"ו על העיר ועל כל אתרי המורשת העולמית בסוריה כאתרים הנתונים בסיכון.
שורה 31:
==אטימולוגיה==
[[קובץ:TabulaPeutingeriana-berya.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חלב (Berya) במפת פויטינגר]]
השם חלב הופיע לראשונה בטקסטים בתחילת האלף השני לפנה"ס ב[[בבל|תקופה הבבלית הקדומה]].{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=6TwiY96cunQC&pg=PA388&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Inscriptions of the Iron Age: Part 1], מאת John David Hawkins, הוצאת Walter de Gruyter {{כ}}, 2003, עמ' 388}}. במקורות שונים נזכרה העיר בשמות "חאלאב", "חאלאפ", "חאלאבה", "חלבה" או "חאלפה", וה[[מצרים העתיקה|מצרים]] וה[[אוגרית]]ים כינו אותה "חלפ". ה[[הממלכה הסלאוקית|סלאוקים]] כינו את העיר "בראה" וכך היא מופיעה גם ב[[מפת פויטינגר]] מ[[המאה ה-3]]. מכאן שמה ה[[יוונית|יווני]] "ברואאה" (Βέροια). מהשמות הקדומים נוצר שם העיר בשפות אירופיות: "Alep" בצרפתית, והצורה ה[[איטלקית]] "Aleppo" שאומצה גם ב[[אנגלית]] וב[[רוסית]] (Алеппо), וכן שמה ב[[ערבית]] "חַלַבּ" (حلب), ב[[טורקית]] "Halep" וב[[כורדית]] "Heleb". בפי יהודי העיר היא נקראה "[[ארם צובא]]", על שם אחת מממלכות [[ארם]] בסוריה. שם נוסף שבו העיר מוזכרת בפי היהודים הוא "אחלב"{{הערה|[[משנה תורה]], ספר זרעים, הלכות תרומות א, ג. במקור הזה השם מוזכר במשפט כך: "ארם צובא ואחלב", כך שלפי ה[[רמב"ם]] ארם צובא היאהוא ככל הנראה החבלחבל ארץהארץ, ואחלב היא העיר}}
 
משמעות השם ומקורו אינם ידועים. בשפה ה[[אמורית]] "חלב" פירושו "[[ברזל]]" או "[[נחושת]]", והעיר נודעה כמקור ל[[מתכת|מתכות]] אלה. ב[[ארמית]] "חלאבה" הוא הצבע ה[[לבן]], וייתכן שהכוונה היא ל[[שיש]] הלבן המצוי בסביבת העיר. אגדה אחרת קשורה לכך שהמילה "חלב" בערבית חופפת להטיית הפועל "לחלוב" בעבר ("הוא חלב"). לפי אגדה זו קשור השם ל[[אברהם]] אשר חלב את [[צאן|צאנו]] במקום זה והאכיל את העניים. העיר מכונה בערבית גם בכינוי "א-שַּהְבַּאא'" (الشهباء), דהיינו, "האפורה", ולפי האגדה זה היה צבע צאנו של אברהם, אך כיום מקובל שמקורו של כינוי זה בצבען האפור של [[אבן גיר|אבני הגיר]] מהן בנויים בתי העיר.
שורה 85:
[[קובץ:Yamhad and Vassals.png|250px|ממוזער|שמאל|ימחד, [[קטנה (עיר מדינה)|קטנה]] ובבל בשנת 1752 לפנה"ס, בתקופת חמורבי, לאחר חורבן מארי וכיבושה על ידי בבל]]
[[קובץ:Inner Gate of the Aleppo Citadel.jpg|ממוזער|250px|השער הפנימי של מצודת חלב]]
ממצאים בתל קארמל הסמוך לחלב תוארכו באמצעות [[תיארוך פחמן-14|פחמן-14]] לשנת 10650 לפנה"ס, והם מוקדמים לממצאים שנמצאו ב[[יריחו]]{{הערה|1=[http://www.pcma.uw.edu.pl/cas/index.php?p=111 המרכז הארכאולוגי באוניברסיטת ורשה]}}. אתר העיר עצמה החל להיות מיושב סביב שנת 5000 לפנה"ס. בתקופת האימפריה האבלאית, ששלטה על רוב שטחה של סוריה באמצע האלף השלישי לפנה"ס, הייתה חלב עיר ואסלית שלה, ושימשה כמרכז דתי לאל [[הדד]] בצפון סוריה. שמה באותה עת היה חא-לאם.{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=hFRwonqqNCUC&pg=PA250&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Orientalia: Vol. 63] מאת Alfonso Archi, הוצאת Gregorian Biblical BookSho, {{כ}}1994, עמ' 250}} . בתחילת [[האלף ה-2 לפנה"ס]] היא הייתה לבירתה של ממלכת [[ימחד]] שהקימו ה[[אמורי (עם)|אמורים]]. ממלכה זו הייתה נתונה להשפעה [[חורים|חורית]], והיא הגיעה לשיאה בין 1800 ל-1600 לפנה"ס לערך. בתקופה זו שלטה ימחד על האזור שבין העיר [[אללח']], סמוך ל[[אנטקיה]] שליד [[מפרץ איסכנדרון]] במערב, לבין העיר [[כרכמיש]] שעל [[נהר]] ה[[פרת]] במזרח. חלב הייתה למרכז [[פולחן]] לאל [[הדד]], אל הגשמים, הסערות והחיים ב[[מיתולוגיה כנענית|מיתולוגיה הכנענית]].
 
ממלכת ימחד שגשגה עד שה[[חתים]] בהנהגת ה[[מלך]] [[מורשיליש הראשון]] השתלטו עליה לקראת סוף [[המאה ה-17 לפנה"ס]]. לאחר נפילת [[הממלכה החתית הקדומה]] בסוף [[המאה ה-16 לפנה"ס]], השתלטה על האזור ממלכת [[מיתני]] החורית בתחילת [[המאה ה-15 לפנה"ס]] לכל המאוחר. במחצית השנייה של [[המאה ה-14 לפנה"ס]] שבו החתים בהנהגת [[שופילוליומש הראשון]] וסיפחו את אזור חלב אל [[האימפריה החתית]]. החתים נותרו לשלוט באזור גם לאחר התמוטטות האימפריה החתית, וחלב הייתה למרכזה של אחת מ[[הממלכות החתיות החדשות]]. השליטה החתית בצפון סוריה באה לסיומה כאשר [[שלמנאסר השלישי]] כבש אותה במחצית השנייה של [[המאה ה-9 לפנה"ס]], וסיפח את האזור לאימפריה ה[[אשור]]ית. לאחר האשורים שלטו ה[[הממלכה האחמנית|פרסים]] בצפון סוריה החל בסוף [[המאה ה-7 לפנה"ס]], ו[[אלכסנדר הגדול]] כבש אותה בשנת 333 לפנה"ס. ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] הוחלף פולחן הדד בפולחנו של [[זאוס]]. העיר נותרה בשליטת [[הממלכה הסלאוקית]] עד שבשנת 64 לפנה"ס כבש אותה [[גנאיוס פומפיוס מגנוס]] והיא הייתה לחלק מ[[האימפריה הרומית]].
 
===ימי הביניים===
ה[[ערבים]] בהנהגת [[ח'אלד בן אל-וליד]] כבשו את העיר מידי [[האימפריה הביזנטית|הביזנטים]] לאחר [[מצור]] שנמשך שלושה [[חודש]]ים מ[[יולי]] עד אוקטובר [[637]]. בסופו של המצור נכנעו הביזנטים והותר להם לעזוב את העיר בשלום. העיר הייתה לבירת [[נסיכות]] עצמאית באמצע [[המאה ה-10]]. בשנת [[962]] תקפו הביזנטים את העיר ובזזו אותה, והם שבו לשלוט בה למשך פרק זמן קצר בין [[974]] ל-[[987]]. לאחר מכן הייתה העיר והנסיכות שבראשה ניצבה למדינה [[וסאל]]ית של האימפריה הביזנטית, עד פלישת ה[[סלג'וקים]] לאסיה הקטנה ולצפון [[מסופוטמיה]] בסוף [[המאה ה-11]]. ה[[צלבנים]] הטילו על העיר [[מצור]] ב-[[1098]] וב-[[1124]] אך לא הצליחו לכובשה.
 
ב-[[11 באוקטובר]] [[1138]] פקדה את חלב ואת סביבתה [[רעידת אדמה]] [[רעידת האדמה בחלב (1138)|קשה]], ולפי [[המכון הגאולוגי האמריקאי]] (United States Geological Survey או USGS) היא מוערכת כרעידת האדמה השלישית בחומרתה בתולדות ההיסטוריה מבחינת מספר ההרוגים{{הערה|1=[http://earthquake.usgs.gov/regional/world/most_destructive.php Most Destructive Known Earthquakes on Record in the World]|כיוון=שמאל}}. ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] הוערך מספר ההרוגים באירוע בכ-230,000 איש{{הערה|1=[http://www.earth-prints.org/bitstream/2122/793/1/31Ambraseys.pdf The 12th century seismic paroxysm in the Middle East: a historical perspective, עמ' 743 ]}}, אך חלק ניכר מתושבי העיר ניצלו כאשר נימלטו מחלב אל האזור הכפרי סביב לה בעקבות רעשים מוקדמים. לא ניתן להעריך כמה מתושבי העיר מצאו את מותם באירוע, אך העיר נפגעה באורח קשה, וחומות המצודה וחלק ניכר מבתיה קרסו.
 
ב-[[1183]] כבש [[צלאח א-דין]] את העיר והקים בה ממלכה [[איובים|איובית]] שבראשה עמד נסיך חלב. ארבעה נסיכים שלטו בנסיכות וב-[[24 בינואר]] [[1260]] כבשו ה[[מונגולים]] בהנהגת [[הולגו חאן]] את העיר{{הערה|1=[http://www.jstor.org/pss/568054 The Crisis in the Holy Land in 1260,‏ Peter Jackson ,The English Historical Review, Vol. 95, No. 376 (Jul., 1980), pp. 481-513]|כיוון=שמאל}}. חומות העיר נפלו לאחר לחימה בת שישה ימים ולאחר ארבעה שבועות נוספים נכבשה המצודה. האוכלוסייה המוסלמית בעיר [[טבח|נטבחה]] אך המונגולים חסו על ה[[נצרות|נוצרים]] בשל כך שעמדו בברית עם ה[[אביר]]ים ה[[פרנקים]] מ[[אנטיוכיה]]. המונגולים הפקידו את השלטון בעיר בידי הנסיך האיובי של [[חומס]], והמשיכו במסעות כיבושיהם דרומה לעבר [[דמשק]], אותה כבשו בתחילת חודש מרץ. אולם חמישה חודשים לאחר מכן יצאו ה[[ממלוכים]] במשלחת צבאית מ[[מצרים]] וכבשו את דמשק מידי המונגולים ב-[[8 בספטמבר]] [[1260]]. כחודש לאחר מכן השתלטו הממלוכים גם על חלב, והציבו בראשה מושל מטעמם. המונגולים ניסו להשתלט על העיר מחדש בחודש דצמבר [[1260]], אך ללא הצלחה. המונגולים לא אמרו נואש, וב-[[1271]] שבו ותקפו את חלב ממעוז כוחם באסיה הקטנה שמצפון. הם כבשו את חלב, ונסוגו רק כאשר [[ביברס]] הגיע לעיר בראש צבאו, אולם עשר שנים לאחר מכן, ב-[[1280]] שוב נכבשה העיר בידי המונגולים. חלב שוחררה על ידי הממלוכים זמן קצר לאחר מכן, והוקמה מחדש ב-[[1292]].
 
בנובמבר [[1400]] הגיעו צבאותיו של [[טימור לנג]] אל שערי העיר. לאחר קרב שנערך במישור בפתח העיר והוכרע בזכות בוגד מבין הממלוכים בתוך פחות משעה, נפלה העיר לידי המונגולים:
{{ציטוט|תוכן="העיר נכבשה, נהרות דם זרמו ברחובות, ערימות המתים הגיעו עד ראש החומות ויצרו מדרון למדרך הפולשים, עבדיה הרבים של העיר פרצו את השערים במנוסתם המטורפת, כל אוצרות העיר שנאספו משך דורות נלקחו על ידי אנשי הערבות המנצחים, יהודי העיר הונסו אל בתי הכנסת ונשחטו עד האחרון, הנשים הצעירות נאנסו ופירמידה של כעשרים אלף גולגולות הוקמה מחוץ לעיר כעדות אילמת לנקמתו הנוראה של טימור לאנג"{{הערה|1=[http://everything2.com/index.pl?node=Battle%20of%20Aleppo Battle of Aleppo]|כיוון=שמאל}}.}}
חודש לאחר מכן עזב טימור לאנג את העיר והמשיך דרומה אל דמשק, ועם נסיגת המונגולים מה[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] שבו הממלוכים לשלוט בעיר.
 
שורה 105:
ב-[[1517]] כבשו ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] את חלב, ו-880 שנות שלטון ערבי בעיר באו לקיצן. באותה עת התגוררו בעיר כ-70,000 תושבים{{הערה|שם=matah|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4452 חלב באתר מט"ח, מאת בתיה קם]}}. אף שהייתה לבירת מחוז באימפריה, לא נודעה לחלב חשיבות רבה בתקופה זו, שכן דרכי המסחר בין אסיה לאירופה הועתקו לנתיבים הימיים. את העיר פקדו מספר [[מגפה|מגפות]] [[דבר (מחלה)|דבר]] ומגפת [[כולרה]] ב-[[1823]], ו[[רעידת אדמה]] קשה הסבה לה נזקים ב-[[1822]]. מכה נוספת ניחתה על כלכלת העיר עם פתיחתה של [[תעלת סואץ]] ב-[[1869]]. ב-[[25 באוקטובר]] [[1918]] [[כיבוש חלב (1918)|נכבשה חלב]] על ידי הכוחות הבריטים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] והתמוטטות האימפריה העות'מאנית, הייתה חלב לחלק מה[[היסטוריה של סוריה#המנדט הצרפתי|מנדט הצרפתי]] בסוריה וב[[לבנון]].
 
המנדט הצרפתי חילק את סוריה לחמש יחידות שלטוניות, וצפון סוריה היה ל"מדינת חלב" (État d'Alep; دولة حلب). ישות זו התקיימה בין [[ספטמבר]] [[1920]] ל-[[1925]] ובירתה שכנה בחלב. בתקופה זו ידעה העיר פריחה מחודשת, והקהילה היהודית כמו גם הקהילות הנוצריות השונות, שהיוו ביחד כשליש מתושבי העיר, שגשגו. בראש המדינה עמדו המושל הצרפתי וועדה בת ארבעה חברים שהופקדו על ענייני הפנים, ה[[משפט (דין)|משפט]], ה[[מסחר]] ו[[חקלאות]] והאוצר. ועדה זו בוטלה ב-[[1923]] כאשר הצרפתים הכריזו על הקמתה של "הפדרציה הסורית" (la Fédération Syrienne) שאיחדה שלוש ממדינות המנדט - חלב, דמשק והמדינה ה[[עלווים|עלווית]]. הפדרציה הפכה למדינת סוריה (l'État de Syrie) ב-[[1 בינואר]] [[1925]] ובירתה נקבעה בדמשק. צעד זה נטל מחלב את חשיבותה כמרכז שלטוני, והתפתחותה נבלמה. מכה נוספת לכלכלה המקומית ניחתה על העיר כאשר הצרפתים ויתרו על [[סנג'ק (האימפריה העות'מאנית)|סנג'ק]] אלכסנדרטה שהיה ל[[מדינת האטיי]] ב-[[1937]], ולאחר מכן סופח ל[[טורקיה]] ב-[[1939]]. סוריה הכריזה על עצמאותה ב-[[1941]] אך רק ב-[[1 בינואר]] [[1944]] הוכרה כרפובליקה עצמאית.
 
=== מלחמת האזרחים בסוריה ===
שורה 111:
{{אקטואלי}}
[[קובץ:Bombed out vehicles Aleppo.jpg|ממוזער|שמאל|250px|חורבן בעיר חלב במהלך מלחמת האזרחים]]
בתחילת [[2011]] פרצה [[מלחמת האזרחים בסוריה]], אך במשך אותה שנה נשמר השקט בחלב, למעט מספר הפגנות מטעם המורדים והשלטון המרכזי. ב-[[10 בפברואר]] [[2012]] התפוצצו בעיר שתי [[מכונית תופת|מכוניות תופת]] מחוץ למתקני צבא ומודיעין, 28 איש נהרגו ומאות נפצעו. ב-[[18 ביולי]] 2012 התפוצצה מכונית תופת ברובע מגורים, וגרמה למותם של שלושה בני אדם ולעשרות פצועים. מאז יולי 2012 העיר הייתה מחולקת בין המורדים במזרחה לבין המשטר במערבה.{{הערה|{{וואלה!|סוכנויות הידיעות|"דאעש מרוויח": אסד מתקדם לחלב בתמיכת 2,000 חיילים איראנים|2898298|18 באוקטובר 2015}}}}. ב-[[24 ביולי]] 2012 פתח [[צבא סוריה]] במתקפה כבדה נגד מעוזי המורדים בעיר, והיא הייתה לזירת קרבות בין הצדדים הניצים. ב-[[4 באוגוסט]] 2012 הפציצו מטוסי [[חיל האוויר הסורי]] מספר שכונות בעיר{{הערה|{{ynet|סוכנויות הידיעות|חלבּ בוערת: "מטוסי קרב מפציצים מהאוויר"|4264353|4 באוגוסט 2012}}}}. בינואר [[2013]] השתלט [[ארגון טרור|ארגון הטרור]] ה[[הג'יהאד הסלפי|סלפי]] [[ג'בהת א-נוסרה]] על חלק מהעיר, והנהיג בה את חוקי ה[[שריעה]].{{הערה|{{nrg|אנתוני לויד|אל-קאעידה: השליטים האמיתיים של סוריה|467/399|7 במאי 2013|1|2}}}}. לפי דיווחים, בשנת 2013, כעשרה בני אדם נהרגו בעיר בכל יום{{הערה|{{mako|יריב פלג|אזהרת מסע: 19 הערים הכי מסוכנות בעולם|f972b8d0bf0bd31006|men-magazine/firepower|28 במרץ 2013}}}}.
 
בתחילת פברואר [[2016]] פתח צבא סוריה במתקפה על המורדים בחלב, בליווי הפצצות של [[חיל האוויר הרוסי]], והטיל [[מצור]] על העיר. כ-500 תושבים נהרגו, ועשרות אלפים הפכו ל[[פליט]]ים וברחו מהעיר לגבול טורקיה.{{הערה|{{nrg|AFP|שדה קטל בסוריה: 500 הרוגים ב-10 ימים בחלב|754/028|10 בפברואר 2016|1|2}}}}. ביולי 2016 השלימו כוחות הממשלה את כיתור העיר, וניתקו את כל קווי האספקה של המורדים.{{הערה|{{מעריב אונליין|חיים איסרוביץ|סוריה: צבא המדינה השלים את כיתור חלב|news/world/Article-551160|28 ביולי 2016}}}}. אולם ב-[[6 באוגוסט]] הצליחו המורדים לפרוץ את המצור.{{הערה|{{nrg||ניצחון מוחץ למורדים: פרצו מצור של אסד בחלב|809/245|6 באוגוסט 2016|1|2}}}}. הלחימה נמשכה בהפצצות כבדות של צבא סוריה על העיר,{{הערה|{{הארץ||שני מיליון תושבי חאלב נותקו ממים זורמים; פעילים: להפצצות המשטר אופי "דרזדני"|1.3077465|24 בספטמבר 2016}}}}, שהביאה בהדרגה לכיבוש רוב חלקי העיר בידי צבא סוריה, בסיוע [[צבא רוסיה]] ו[[חזבאללה]].{{הערה|{{ynet|רועי קייס|אסד כובש את חלב - הפרחים לפוטין ונסראללה|4889930|8 בדצמבר 2016}}}}. ב-[[12 בדצמבר]] השלימו כוחות הנשיא [[בשאר אל-אסד]] את כיבוש העיר, לאחר שכבשו את שש השכונות הנותרות שבהן שלטו ארגוני המורדים.{{הערה|{{נענע10|חזי סימנטוב|דיווח: צבא סוריה השלים את כיבוש חלב, המורדים נסוגים|1222867|12 בדצמבר 2016}}}}. באותו יום ביצעו חיילים בצבא אסד וכוחות חזבאללה מעשי טבח ונקמה בשכונות המזרחיות שהיו בשליטת המורדים, ורצחו כ-200 איש.{{הערה|{{דבר ראשון|אוריאל לוי|הטבח בחַלַבּ: מאות הרוגים, רבבות ללא יכולת להימלט|45514|16 בדצמבר 2016}}}}. לאחר הכיבוש עסקו הכוחות הסורים בפינוי [[מוקש]]ים, ונתמכו בגדוד של 400 חיילי [[המשטרה הצבאית של רוסיה]], שעסקו באבטחה ושמירת הסדר בעיר, סיוע לכוחות הסורים, אבטחת אנשי מרכז התיאום ואנשי הרפואה הרוסים הפועלים בעיר.{{הערה|[http://www.terrorism-info.org.il/he/article/21122 מבט לגיהאד העולמי], באתר [[המרכז למורשת המודיעין]], 28 בדצמבר 2016}}. בפברואר [[2017]] החלו להיראות סימנים ראשונים לשיקום, משחודש קו הרכבת בעיר ועסקים החלו להיפתח מחדש{{הערה|{{Ynet||גם הרכבת נוסעת: הסורים בחלב מנסים לחזור לשגרה|4920683|10 בפברואר 2017}}}}.
 
ב-[[15 באפריל]] [[2017]] אירע [[פיגוע ההתאבדות בחלב (2017)|פיצוץ עז של מכונית תופת סמוך לחלב]], בו נהרגו יותר מ-126 איש (ביניהם כ-80 ילדים) ונפצעו עוד 500 אנשים.{{הערה|[[ערן זינגר]], [http://www.iba.org.il/bet/?entity=1224599 סוריה: 100 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו בפיצוץ מכונית תופת], באתר [[רשת ב']], 15 באפריל 2017}}. בנובמבר אותה שנה נערך פסטיבל קניות במטרה לקדם את התעשייה העירונית. בפברואר [[2018]], לוחמי [[היחידות להגנת העם]] נאלצו לסגת מהעיר כדי לבלום מתקפה של צבא טורקיה, מה שאפשר לכוחותיו של אסד לכבוש מחדש מחוזות שהיו בשליטתם בעבר, בפברואר [[2020]] כוחות הממשלה כבשו את המאחזים האחרונים של המורדים במערב העיר חלב ובכך כבשו את העיר כולה והשיגו שליטה מלאה עליה.
 
==כלכלה ותחבורה==
שורה 123:
העיר נודעת בתעשיית ה[[סבון]] שלה שזכה לשם "סבון חלב" (صابون حلبي; Savon d'Alep). הסבון מופק מ[[שמן זית]], [[ער אציל]], [[נתרן הידרוקסידי]] ו[[מים]], והוא מיוצר בעיר בשיטה מסורתית מאז [[העת העתיקה]]. סבון חלב נחשב לסבון המוצק העתיק ביותר בעולם, והוא התפשט משך מאות שנות סחר ברחבי [[אגן הים התיכון]]. נוסף על חלב מיוצר הסבון בעיקר ב[[מרסיי]] שם הוא מוכר כ"סבון מרסיי" (Savon de Marseille). ייצור הסבון מתחיל בחודש [[נובמבר]] כאשר שמן הזית מופק מהזיתים, ובסיום התהליך מתקבל סבון ירקרק המונח להתייבש באוויר הפתוח משך תשעה חודשים לפחות. בתקופה זו הופך הסבון לחום, ורק חלקו הפנימי שומר על צבעו הירוק המקורי. הוא משווק בצורת קוביות סבון שעליהם מוטבע שם היצרן.
 
[[מסילת הרכבת החיג'אזית]] הגיעה לחלב מצפון ב-[[1906]], וב-[[1912]] הושלם חיבור העיר דרומה ל[[דמשק]]. הנהלת [[חברת הרכבת הסורית]] (Chemins de Fer Syriens או CFS) שוכנת בחלב{{הערה|[http://www.railfaneurope.net/list/syria.html CFS - Syrian Railways]|כיוון=שמאל}}, וכיום פוקדות אותה רכבות בינלאומיות מ[[איסטנבול]] ומ[[טהראן]] המופעלות על ידי [[חברת הרכבות הלאומית של הרפובליקה הטורקית]]. מסילות רכבת מחברות את העיר דרומה לדמשק, ל[[חמאת]] ול[[חומס]], מערבה ל[[לטקיה]] ולחוף הים התיכון, מזרחה לעמק הפרת ולעיר [[קמישלי]] וצפונה לעבר הגבול הטורקי{{הערה|[http://me-railways.uic.asso.fr/cfse/ משרד התחבורה של סוריה]}}.
 
[[קובץ:Aleppo (2) cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שדה התעופה של חלב]]
דרומית-מזרחית לחלב שוכן [[שדה התעופה הבינלאומי חלב]] (مطار حلب الدولي). השדה משמש כבסיסה המשני של [[חברת דגל|חברת הדגל]] הסורית [[סיריאן איירליינס]], ויוצאות ממנו טיסות לרחבי המזרח התיכון ולאירופה. בשדה [[מסלול טיסה]] בודד (09/27) באורך של 9,547 [[רגל]] (2,910 מטר){{הערה|[http://www.aleppo-airport.com/en/?page=show_ip&ip=42 Airport Info]|כיוון=שמאל}}. בשדה ארבעה [[שער עלייה למטוס|שערי עלייה למטוס]] באמצעות [[גשר עלייה למטוס|גשרי עלייה למטוס]], והוא מסוגל לטפל בתנועת נוסעים שנתית של כ-1.5 מיליון נוסעים. בשנת [[2005]] עברו דרך השדה 487,471 נוסעים, לעומת 279,732 בלבד בשנת [[2000]]{{הערה|[http://www.aleppo-airport.com/en/?page=show_ip&ip=8 Airport Statistics]|כיוון=שמאל}}. היקף ה[[משא|מטען]] המשונע דרך השדה עמד בשנת 2005 על 2,825 טון. שדה התעופה נסגר בינואר 2013 בשל מלחמת האזרחים.{{הערה|[http://www.dailystar.com.lb/News/Middle-East/2014/Jan-22/244921-aleppo-airport-reopens-after-a-year-syria-state-media.ashx Aleppo airport reopens after a year: Syria state media], The Daily Star, Jan. 22, 2014 {{אנגלית}}}}. בעקבות השתלטות הממשלה על מזרח העיר, יצאה [[טיסת ניסוי]] משדה התעופה ב-[[6 בינואר]] 2017, לראשונה מזה 4 שנים, לפני פתיחה מלאה של שדה התעופה.{{הערה|Leith Fadel, [https://www.almasdarnews.com/article/first-airplane-takes-off-aleppo-international-airport-4-years/ First airplane takes off from Aleppo International Airport in 4 years], Al Masdar News, 06/01/2017 {{אנגלית}}}}.
 
==אוכלוסייה, דת, חינוך וספורט==
שורה 133:
בחלב התקיימה נוכחות יהודית מאז סוף [[תקופת בית ראשון]], ולפני קום מדינת [[ישראל]] מנתה הקהילה כ-17,000 איש. מאז ועד סוף [[המאה ה-20]] עזבו היהודים את חלב טיפין טיפין, וכיום מתגוררות בה משפחות יהודיות בודדות (ראו להלן).
 
"אוניברסיטת חלב" (جامعة حلب) היא [[אוניברסיטה]] ציבורית, והיא השנייה בגודלה במדינה. תחילתו של המוסד בהקמתה של הפקולטה ל[[הנדסה]] בעיר ב-[[1946]], וזו הייתה שלוחה של [[אוניברסיטת דמשק]], האוניברסיטה היחידה בסוריה באותה עת{{הערה|1=[http://www.twin.itgo.com/university.htm University of Aleppo]|כיוון=שמאל}}. האוניברסיטה נוסדה ב-[[1960]] מכוח חוק שהתקבל ב-[[1958]] ולפקולטה להנדסה נוספה פקולטה ל[[חקלאות]]. כיום כוללת האוניברסיטה 20 פקולטות בסך הכל, ובהן פקולטות ל[[אדריכלות]], [[הנדסה]] בתחומים שונים, [[רפואה]], [[מדעים]], [[כלכלה]], [[רוקחות]], [[משפטים]], [[אמנות]], [[מדעי הרוח]] ול[[חינוך]]. בנוסף מסונפים לאוניברסיטה שלושה [[בית חולים|בתי חולים]]. "האוניברסיטה הפרטית למדע ולאמנות" (جامعة العلوم والفنون; Private University of Science and Arts או PUSA) החלה לפעול ב-[[25 באוקטובר]] [[2003]] ובמסגרתה פקולטות ל[[מערכות בניין|הנדסת בניין]], לאמנות ול[[ארכאולוגיה]]. עוד פועלות בעיר [[אוניברסיטת אל-מאמון]], [[אוניברסיטת א-שהבאא]], "האוניברסיטה הערבית-אמריקאית לטכנולוגיה" (The Arab American University for Technology או AAUT), ושלוחה של "אוניברסיטת אל-איתיחד" (جامعة الإتحاد).
 
ענף ה[[ספורט]] הפופולרי בעיר הוא ה[[כדורגל]]. בעונת [[2007]]-–[[2008]] שיחקו שתי קבוצות מהעיר ב[[ליגת העל הסורית|ליגה הסורית העליונה]] (الدوري السوري): קבוצת [[איתיחאד חלב|אל-איתיחאד]] (الاتحاد) שנוסדה ב-[[1953]] ואשר זכתה באליפות המדינה שש פעמים, וקבוצת [[אל-חוריה]] (الحرية) שנוסדה ב-[[1952]] ואשר זכתה באליפות המדינה בשתי הזדמנויות. [[האצטדיון הבינלאומי בחלב]] (ستاد حلب الدولي) נחשב לאצטדיון הלאומי בסוריה, הוא נחנך בשנת [[2007]] ובו מקומות ל-61,000 צופים{{הערה|1=[http://www.fussballtempel.net/afc/SYR.html fussball tempel]|כיוון=שמאל}}. אצטדיון נוסף בחלב הוא אצטדיון אל-חמדאניה (ستاد الحمدانية) ובו 18,000 מקומות ישיבה ו-7,000 מקומות עמידה.
 
בלב העיר העתיקה שוכן [[המוזיאון הלאומי של חלב]] שהוא מוזיאון ל[[ארכאולוגיה]] ו[[אמנות מודרנית]]. המוזיאון נפתח ב-1931. בעקבות [[מלחמת האזרחים בסוריה]], המוזיאון נסגר למבקרים.{{הערה|[http://www.wsj.com/articles/SB10001424052702304626304579507231417505084 Amid Devastation of Aleppo, Syria, Archaeological Museum Fights to Preserve Heritage] באתר [[וול סטריט ג'ורנל]], {{כ}} 25 באפריל 2014}}.
 
==העיר העתיקה בחלב==
שורה 153:
|מפה=[[קובץ:MapAleppo 1912a.jpg|מרכז|250px|חלב ב-1912]]
}}
העיר העתיקה של חלב מוקפת [[חומה]] באורך של כחמישה ק"מ וצורתה היא כשל [[ריבוע]] שכל אחרת מ[[צלע (גאומטריה)|צלעותיו]] היא באורך של כ-1.5 ק"מ. שטחה כ-2 קמ"ר, אך יחד עם הרבעים העתיקים שמחוץ לחומות, היא משתרעת על שטח של 3.55 קמ"ר, ואורכם הכולל של רחובותיה וסמטאותיה מגיע לכ-300 ק"מ. בין [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ל[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נהרסו חלקים גדולים מהרובע העתיק כדי לפנות מקום לדרכים חדשות ולבתי מגורים, ושטחה המקורי של העיר העתיקה הצטמצם מ-4.18 קמ"ר לשטחה הנוכחי{{הערה|1=[http://whc.unesco.org/archive/advisory_body_evaluation/021.pdf אתר אונסק"ו ]}}. עובדה זו עיכבה את הכרזתה של העיר העתיקה כ[[אתר מורשת עולמית]] מ-[[1978]] עד [[1986]], ועד שניתנו התחייבויות מתאימות להפסקת ההרס ולשימור הקיים. מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נעשים מאמצים לשימור ולשחזור הרובע לפי תוכנית שזכתה בשנת [[2004]] בפרס מטעם [[אוניברסיטת הרווארד]]. בשנת [[2004]] התגוררו בעיר העתיקה כ-118,000 תושבים, והיו בה כ-30,000 מקומות עבודה{{הערה|1=[http://www.gtz-oldaleppo.org/ תוכנית השיקום של העיר העתיקה בחלב]}}.
 
===מצודת חלב===
[[קובץ:Outer Gate of the Aleppo Citadel Aleppo Syria.jpg|ימין|ממוזער|200px|השער החיצוני]]
[[קובץ:Aleppo Citadel, the amphitheatre (2).jpg|ממוזער|200px|האמפיתיאטרון במצודה]]
מצודת חלב (قلعة حلب) שוכנת בליבה של העיר העתיקה. היא מתנשאת לגובה של כ-50 מטר מעל סביבתה, וצורתה כשל [[אליפסה]] באורך של 295 מטר ממזרח למערב, וברוחב של 170 מטר מצפון לדרום{{הערה|[http://www.aleppocitadelfriends.org/alp/pages/citadel Introduction and description]|כיוון=שמאל}}. היא מוקפת בחומות ובמגדלי שמירה בגבהים משתנים, ובחפיר רחב ועמוק ברוחב של כ-80 מטר. החפיר עמוק מהשטח המקיף את המצודה בכ-20 מטר, ועל מדרונותיו העולים אל המצודה ניצבים שני מגדלי שמירה קדמיים - האחד מדרום למצודה והאחר מצפון לה. [[גשר]] בודד מוביל אל המצודה מעל לחפיר בצידה הדרום-מערבי ומסתיים במבנה השער הפנימי.
 
דברי ימיה של המצודה שלובים בתולדותיה של העיר, וגילה יותר מאלפיים שנים. במקום שכן [[מקדש]] [[חתים (עם)|חתי]] שהוקם בסוף [[האלף ה-2 לפנה"ס|האלף ה-2]] או בתחילת [[האלף ה-1 לפנה"ס]]. לאחר כיבוש חלב בידי [[אלכסנדר הגדול|אלכסנדר מוקדון]], היא נשלטה בידי [[סלאוקוס הראשון]], ובתקופה זו החל ביצורה של המצודה והוקמו חומותיה הראשונות. אל ה[[תל]] הוביל רחוב מקורה ב[[אכסדרה]] שקישר בינה לבין העיר ההלניסטית ממערב. הביזנטים הקימו במצודה [[כנסייה|כנסיות]] וחפרו במצודה [[באר מים|בארות מים]]. הם הפכו אותה למרכז מבוצר וחזק, והערבים נאלצו לצור עליה משך שלושה חודשים בשנת [[637]], עד שהביזנטים נכנעו.
שורה 168:
המצודה איבדה את חשיבותה הצבאית בתקופה העות'מאנית, והוקמו בה מספר בתי מגורים. עם זאת חיל מצב עות'מאני וחיילים [[יניצ'רים]] המשיכו וחנו במקום. במצודה נעשו מספר שיפוצים במשך תקופה זו אך לא נוספו לה מבנים חדשים. המצודה ניזוקה ברעידת האדמה שפקדה את העיר ב-[[1822]], וב-[[1831]] הקים [[אבראהים פאשא]] קסקרטין בצידה הצפוני של המצודה, תוך שהוא עושה שימוש בחומרי המבנים שנהרסו ברעש האדמה. קסרקטין זה משמש כיום בחלקו כ[[מוזיאון מצודת חלב]] ומוקרן בו סרט על אודות האתר. בתקופת המנדט הצרפתי המשיכה המצודה ושימשה למגורי חיילים, אך בד בבד החלו הצרפתים לערוך את הסקר ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] הראשון בתל.
 
לאחר עצמאות סוריה, נעשו מאמצים רבים לתחזק ולשחזר את המצודה. [[אמפיתיאטרון]] מודרני הוקם במקום ב-[[1980]] ואולם הכס הממלוכי שוחזר. ב-[[1999]] העניקה קרן אגא חאן לתרבות סיוע לשיפוץ המצודה{{הערה|[http://www.aleppocitadelfriends.org/alp/pages/citadel1 The citadel now]|כיוון=שמאל}}, וטקס הענקת [[פרס אגא חאן לאדריכלות]] נערך בה בשנת [[2001]].
 
במסגרת החפירות באתר התגלו בו שרידי המקדש לאל [[הדד]]. השרידים העיקריים שנמצאו הם מהמאה ה-9 לפנה"ס, אבל הממצאים הראו שרידי מקדש מהאלף השני לפנה"ס, שנהרס ונבנה נחדש לאורך השנים.{{הערה|[http://archive.archaeology.org/0911/features/syria_aleppo_temple_storm_god_citadel.html Temple of the Storm God] באתר Archaeology {{כ}} 6 בנובמבר 2009}}.
 
באוגוסט 2012 הופצצה המצודה על ידי כוחותיו של [[בשאר אל-אסד]] וניזוקה קשה{{הערה|{{ynet|AFP ויצחק בן-חורין|אסד הפגיז אתר מורשת בחלב, המורדים: לא נוותר|4267039|10 באוגוסט 2012}}‬}}. שערי המצודה פוצצו בהתקפת טילים, וחיילי [[הכוחות המזוינים של סוריה|צבא סוריה]] השתלטו עליה וניצלו את חרכי הירי להתגוננות. ארכאולוגים הזהירו כי הלוחמה בעיר {{ציטוטון|עלולה לפגוע פגיעה חסרת תקנה במורשת האדריכלית והתרבותית של ציוויליזציות שונות ששלטו באזור במשך 5,000 שנים}}.{{הערה|{{הארץ|פטרישה כהן, ניו יורק טיימס|בחלב, המיקרוקוסמוס של העולם העתיק בסכנה|1.1803198|16 באוגוסט 2012}}}}.
<gallery widths="175px" heights="175px">
תמונה:AleppoCitadelView.jpg|מראה המצודה מכיוון החפיר
שורה 183:
===שערי העיר===
 
בחומות העיר קבועים כיום שבעה משמונה שערים ששכנו בה עד [[המאה ה-20]]:
*"באב אל-חדיד" (باب الحديد - שער הפלדה - '''מפה A''') ניצב בפינה הצפון-מזרחית של העיר וצורתו הנוכחית הוענקה לו ב-[[1509]]{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=5287 Bab al-Hadid]|כיוון=שמאל}}. הוא זכה בשמו בשל כך ששכן סמוך לרובע ה[[נפח]]ים.
*"באב אל-אחמר" ("השער האדום" - '''מפה B''') ו"באב א-נראב" ('''מפה C''') ניצבים מדרום לו לאורך החומה המזרחית.
*"באב אל-מקאם" (باب المقام - "שער מקאם" - '''מפה D''') ניצב במרכזה של החומה הדרומית מאז שנת [[1230]]{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=4779 Bab al-Maqam]|כיוון=שמאל}}, ודרכו עברה הדרך מהמצודה אל מקאמאת. הוא עוצב בפאר ונראה כי שימש לצרכים [[טקס]]יים ולמעבר תהלוכות, ולא לצרכים צבאיים. דבר זה מוסק מכך שאין בו מגדלי שמירה, יש בו שלושה פתחים במקום פתח בודד, והדרך העוברת דרכו היא בציר ישר ללא פניות.
*"באב קינסרין" (باب قنسرين - "שער קינסרין" - '''מפה E''') נקרא על שם קינסרין אליה הוביל. הוא הוקם ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] ושופץ לחלוטין ב-[[1256]] כאשר האזור הדרום-מערבי של העיר חודש{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=5286 Bab Qinnasrin]|כיוון=שמאל}}. משני צדדיו ניצבים שני מגדלים - המערבי מתנשא לגובה של 18 מטר וגובהו של המזרחי הוא 26 מטר. ה[[קשת (מבנה)|קשת]] בראש השער היא בסגנון איובי והפתח מוביל למספר חדרים שתקרתם עשויה בצורת [[קמרון צולב]]. החדרים ערוכים סביב חצר מרכזית ובה באר, מאגר מים טחנות [[קמח]] ו[[שמן]]. בשער שוכן גם מקום [[פולחן]] קטן.
*"באב אנטקיה" (باب انطاكية - "שער אנטקיה" - '''מפה F''') קיבל את שמו מהעיר [[אנטקיה]] שבטורקיה, אליה הוא פונה. הוא ניצב במרכז החומה המערבית של העיר, והוא אחד משעריה העתיקים. הוא נבנה במאה ה-10 במקום בו ניצב שער קודם ושוחזר מספר פעמים לאחר מכן ועד [[1422]]{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=5285 Bab Antakeya]|כיוון=שמאל}}. משני צדדיו של השער שני מגדלים ובדרומי מקום פולחן.
*"באב אל-פרג'" (باب الفرج - "שער הגאולה" - '''מפה G''') המכונה גם "שער גן עדן" שכן בפינה הצפון-מערבית של העיר העתיקה, אך נהרס ב-[[1904]] ופינה את מקומו לרחבה גדולה הנושאת את שמו. מאז [[1978]] נערכות עבודות לשיקומו של האזור.
*"באב א-נאסר" (باب النصر - "שער הניצחון" - '''מפה H''') שוכן במרכז החומה הצפונית של העיר, ובמקור נקרא "באב אל-יהוד" (שער היהודים) בשל כך ששכן בסמוך מצפון לרובע היהודי{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=5288 Bab al-Nasr]|כיוון=שמאל}}. ב-[[1212]] נבנה השער מחדש והמעבר הישיר דרכו פינה את מקומו לשורה של חדרים המחייבים את העוברים דרכו לפנות מספר פעמים. בתקופת השלטון העות'מאני נפער פתח בשער כדי לאפשר מעבר [[כלי רכב]].
 
===המסגד הגדול===
[[המסגד הגדול של חלב|המסגד הגדול]] (الجامع الكبير) או '''מסגד אומיה''' (جامع أمية - '''מפה - 6''') הוא המסגד החשוב בעיר, והוא שוכן בסמוך ממערב למצודה. הוא הוקם בתקופת [[בית אומיה]] והושלם בשנת [[715]]{{הערה|שם=mosque|[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=7501 Great Mosque of Aleppo]|כיוון=שמאל}}, במקום בו נצבו [[אגורה (מקום כינוס)|אגורה]] הלניסטית, מקדש רומי ולאחר מכן הגן של ה[[קתדרלה]] הביזנטית שהוקדשה ל[[פלוויה יוליה הלנה]], אמו של הקיסר [[קונסטנטינוס]]. ב-[[1159]] כילתה שרפה את המבנה{{הערה|שם=mosque}}, והוא הוקם מחדש ב-[[1169]]. מחוץ למסגד שכן [[מינרט]] רבוע בגובה של 45 מטר, אשר נהרס ב-[[24 באפריל]] [[2013]] במהלך [[מלחמת האזרחים בסוריה]]{{הערה|{{הארץ||סוריה דוחה טענות בדבר שימוש בנשק כימי|1.2006735|27 באפריל 2013}}}}{{הערה|Jonny Weeks, [https://www.theguardian.com/world/gallery/2013/apr/25/syria-umayyad-mosque-destroyed-pictures Syria: Aleppo's Umayyad mosque destroyed - in pictures], באתר [[הגרדיאן]], 25 באפריל 2013 {{אנגלית}}}}{{הערה|[http://www.bbc.com/news/world-middle-east-22283746 Syria clashes destroy ancient Aleppo minaret], באתר ה-[[BBC]],{{כ}} 24 באפריל 2013 {{אנגלית}}}}. המינרט שופץ לראשונה ב-[[1090]], והוא עוטר בכתובות ב[[כתב כופי]] ובדוגמאות של קשתות ועמודים. המסגד נבזז על ידי המונגולים ב-[[1260]] ויסודותיו התערערו במשך השנים כתוצאה משריפות ומרעידות אדמה. לאחרונה שוקם המסגד בשנת [[2003]].
 
המסגד ערוך סביב חצר גדולה באורך של כ-80 מטר וברוחב של כ-50 מטר. החצר מרוצפת באבנים שחורות ולבנות הערוכות בדוגמאות [[גאומטריה|גאומטריות]], ולאורכה [[ארקדה]]. במרכזה שני אגני טהרה, ואולם ה[[צלאה|תפילה]] המרכזי שוכן מדרום לה, ובו [[מינבר]] מעץ מ[[המאה ה-15]] ו[[מחראב]] מעוטר. לצידו של המיחרב חדר קטן שבו לפי המסורת שמור [[ראש]]ו של זכריה, אביו של [[יוחנן המטביל]]. התקרה מתקופת הממלוכים עשויה מ[[קמרון צולב|קמרונות צולבים]] ו[[כיפה (מבנה)|כיפה]] קטנה מונחת במרכזה.
שורה 206:
 
===מסגד ומדרסת פירדאוס===
מסגד ו[[מדרסה|מדרסת]] פירדאוס שוכנים מחוץ לחומות העיר, דרומית-מערבית ל"באב אל-מקאם" ('''מפה - D'''). המבנה הוקם על ידי האיובים ושגשג במאה ה-13. הבניין נושא אחת-עשרה כיפות, וארבע כניסות הוליכו אליו בעבר, אך כיום שלוש מהן חסומות. הכניסה המזרחית מובילה אל פרוזדור מקורה ב[[קמרון חבית]] הנפתח אל חצר מרכזית בצורת [[מלבן]]. סביב החצר [[ארקדה]] מצידה המזרחי, המערבי והדרומי, וזו מובילה לשלושה אולמות מגורים גדולים. האולם הדרומי משמש כמסגד ובו [[מחראב]] עשוי משיש לבן, [[פורפיר]] אדום ו[[דיוריט]] ירוק. מול המסגד שוכנים שני חדרי הלימודים ובאחד מהם שלוש נישות חצובות בקיר המשמשות להנחת ספרי הלימוד{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=2691 Firdaws Mosque and Madrasa]|כיוון=שמאל}}.
 
===מדרסות===
'''מדרסת הלווייה''' ('''מפה - 1''') נוסדה ב-[[1123]] במקום בו שכנה קתדרלת פלוויה יוליה הלנה הביזנטית. עד שנה זו שכנו הקתדרלה והמסגד הגדול הצמוד לה ממערב, זו לצד זה, אך אז שונה ייעודה של הקתדרלה והיא הפכה למדרסה. במרכז המבנה חצר פנימית המוקפת במגורי התלמידים ובצידה המערבי נמצא אולם תפילה נושא כיפה. אולם זה הנתמך בשמונה [[עמוד]]ים בסגנון [[הסדר הקורינתי|קורינתי]] הוא החלק היחיד ששרד ממבנה הקתדרלה המקורי, והוא מתוארך ל[[המאה ה-5|מאה ה-5]]{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=2693 Halawiyya Mosque and Madrasa]|כיוון=שמאל}}. המיחרב המעוטר הוא משנת [[1245]]. '''מדרסת סולטאניה''' ('''מפה - 5''') מהמאה ה-13 שוכנת בסמוך מצידה הדרום-מערבי של המצודה, והיא מצטיינת במיחרב המעוטר שלה. '''מדרסת מוקדמיה''' שימשה גם היא ככנסייה עד 1123 ואז הפכה למסגד. ב-[[1168]] שינה המבנה את ייעודו בשנית והיה למדרסה{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=2703 Muqaddamiyya Madrasa]|כיוון=שמאל}}.
 
===שווקים וחאנים===
השוק בחלב מקורה בקשתות אבן, ואורך סמטאותיו מגיע לכ-30 ק"מ{{הערה|1=[http://syriagate.com/Syria/about/cities/Aleppo/souk.htm The Souk & Khans]|כיוון=שמאל}}. בעבר נחשב למוקד הסחר החשוב ביותר במדינה, והוא נחלק לשווקים ייעודיים ל[[ביגוד]], [[זהב]], חוטים ול[[תבלין|תבלינים]]. בשוק ממוקמים מספר [[חאן (מבנה)|חאנים]] המשמשים גם הם כמרכזי מסחר. '''חאן אל-גומרוק''' ("חאן המכס" - '''מפה - 9''') הוא הגדול בחאנים של חלב. הוא הוקם ב-[[1574]] ושימש כנציגות המסחרית והבנקאית של הסוחרים ה[[האימפריה ההולנדית|הולנדים]], ה[[האימפריה הצרפתית|צרפתים]] וה[[האימפריה הבריטית|בריטים]]. כמקובל בחאנים דומים הוקדשה קומתו הראשונה למסחר והשנייה למגורים. הכניסה אל המבנה היא בצידו הצפוני והיא מובילה אל חצר שבמרכזה רחבת תפילה מקורה. כיום שוכנות בחאן כ-250 חנויות. '''חאן אל-נחאסין''' ("חאן נפחי הנחושת") משמש כיום כ[[קונסוליה]] ה[[בלגיה|בלגית]]. '''חאן אל-וזיר''' (خان الوزير - "חאן הווזיר") נבנה כאחסניית דרכים במאה ה-17, והוא שוכן בצמוד ממערב למצודה. חלק ממנו נהרס בעת המנדט הצרפתי כדי לפנות מקום לכביש, אך לאחרונה הוא שוחזר{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=4747 Wazir Khan]|כיוון=שמאל}}. במהלך [[מלחמת האזרחים בסוריה]] נשרפו חלקים מהשוק{{הערה|1=[http://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/middleeast/syria/9576103/Ancient-Syrian-souk-burns-as-fighting-rages-in-Aleppo.html Ancient Syrian souk burns as fighting rages in Aleppo] באתר The Telegraph}}.
 
===הרובע הנוצרי===
הרובע הנוצרי של חלב, הידוע גם כ"רובע ג'דיידה" (جديدة - "החדשה"), שוכן בחלקה הצפון-מערבי של העיר העתיקה, סמוך ל"באב אל-פרג'" ('''מפה - G'''), ובו מספר כנסיות. '''הכנסייה המרונית''' המוקדשת ל[[אליהו]] הקדוש ('''מפה - 17'''), היא כנסייה [[נצרות קתולית|קתולית]] מזרחית [[מרונים|מרונית]] אשר הוקמה בשנת [[1873]]{{הערה|1=[http://archnet.org/library/sites/one-site.jsp?site_id=5384 St. Elias Maronite Church]|כיוון=שמאל}}. למבנה שני מגדלים וכיפה גדולה לבנה, ו[[פעמון|פעמוניה]] מנגנים את נעימת [[אווה מריה]] אחת לרבע שעה. בחזית הכנסייה ניצב פסלו של ה[[ארכיבישוף]] ירומאנוס פארהט אשר ייסד את ה[[ספרייה]] המרונית בעיר. '''כנסיית עמנואל הארמנית''' ('''מפה - 15''') היא כנסייה [[הכנסייה האפוסטולית הארמנית|ארמנית]] שהוקמה בשנת [[1852]], אך המבנה הנוכחי הוא מ-[[1923]]. כנסייה ארמנית נוספת היא '''כנסיית המרטירים''' השוכנת ברובע סולמניה בעיר. הקהילה נוסדה ב-[[1931]] ומבנה הקבע שלה הוקם ב-[[1965]].
<gallery widths="175px" heights="175px">
תמונה:InsideTheSoukInAleppo.JPG|מראה בשוק
שורה 228:
{{הפניה לערך מורחב|יהדות סוריה}}
[[קובץ:Aleppo-Jewish201914.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חתונה יהודית ב[[חלב]], תמונה משנת [[1914]]]][[קובץ:Alepp0fashion.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אישה יהודייה משמאל ושני בדואים בחלב (אמצע המאה ה-19)]]
[[fileקובץ:חנוכיה 2 שמשים יהדות חלב.jpg|thumbממוזער|מנהג חלק [[חלב_(עיר)#הקהילה_היהודית_בחלב|מיהודי חלב בסוריה]], להדליק שני שמשים{{הערה|*[https://aleppojews.co.il/כמה-נרות-מדליקים-בחנוכה כמה נרות מדליקים בחנוכה?] - על מנהג [[חלב_(עיר)#הקהילה_היהודית_בחלב|יהדות חלב]] להדליק שני שמשים במקום אחד}}]]
יהודים ישבו בחלב כבר בסוף [[תקופת בית ראשון]]{{הערה|שם=chool|1=[http://www.chool.co.il/City.aspx?id=165 יהודים בחלב]}}. לפי המסורת המקומית, תחילתה של הקהילה היהודית בעיר בכיבוש ארם בידי [[יואב בן צרויה]] שר צבאו של המלך [[דוד]]. הנוסע [[בנימין מטודלה]] ביקר בעיר ב-[[1173]] ורשם אודותיה:
{{ציטוט|תוכן="ומשם שני ימים לחלב היא ארם צובה והיא עיר המלכות של [[נור א-דין|נור אל-דין]]. ובתוך העיר ארמונו מוקף חומה... גדולה מאוד. ואין בו מעיין ולא נהר אלא ממי המָטָר הם שותים, וכל אחד מהם יש לו גוב בביתו. ובה כמו חמשת אלפים יהודים."{{הערה|שם=matah}}.}}
במקום אחר הוא נוקב במספר 1,500 וייתכן שהכוונה היא למספר המשפחות. מצבם של היהודים לאורך הדורות השתנה בהתאם לשלטון בעיר. בתקופות מסוימות כמו ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] ומאוחר יותר, בעת [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]], זכו היהודים למעמד טוב{{הערה|1=[http://www.jewishgen.org/SefardSIG/AleppoJews.htm The Jews of Aleppo]|כיוון=שמאל}}. בתקופות אחרות כמו בעת השלטון הממלוכי, הוטלו עליהם גזרות. כך, בתחילת [[המאה ה-14]], חוקקו ה[[ממלוכים]] חוקים האוסרים על היהודים והנוצרים לשמש בתפקידים ציבוריים, ובשנת [[1327]] הפכו את בית הכנסת הראשי למסגד. [[טימור לנג]], שכבש את העיר בשנת [[1400]], ערך [[טבח]] ביהודי חלב שהסתתרו בבתי הכנסת.
הקהילה הצליחה להשתקם רק במחצית השנייה של [[המאה ה-15]], ובתחילת [[המאה ה-16]] הגיעו לעיר יהודים מ[[גירוש ספרד]]. רבהּ של חלב כונה "ראש אר"ץ רבה" (אר"ץ היא ארם צובא).
 
במאה ה-18 הקהילה גדלה ול[[בית הכנסת הגדול (חלב)|בית הכנסת הגדול]] נוסף בשנת [[1734]] אגף תפילה נפרד ליהודים ספרדים. בבמאות [[המאה ה-17|מאה ה-17]] והו[[המאה ה-18|ה-18]] התגוררו בחלב יהודים גם מארצות אירופה, בעיקר צאצאיהם של [[יהדות ספרד|מגורשי ספרד]], ואלה כונו בפי חברי הקהילה המקוריים (ה"[[מוסתערבים]]") בכינוי "[[פרנקים]]". בין ה[[מוסתערבים]] ל"[[יהדות ספרד|פרנקוס]]" שהיו סוחרים אמידים, שררה מתיחות, והם התנהלו כשתי קהילות נפרדות הדוברות שפות שונות — אלה [[ערבית]], ואלה [[לדינו]]. במחצית השנייה של [[המאה ה-18]] גווע השימוש בלדינו, ולקראת [[המאה ה-19]] נעלמה ההפרדה בין שתי הקהילות כתוצאה מ[[נישואין]].
הקהילה נחלקה למעמדות גם על רקע כלכלי, ועיסוקו של אדם קבע את שיוכו החברתי. התנהגותן של הבנות והנשים הצעירות הייתה נתונה בפיקוח הדוק. הנישואין התקיימו בשים לב למעמדם של בני הזוג, לא מעט בין דודנים, ותמיד בדרך של [[שידוך]].
 
בשנת [[1848]] התגוררו בעיר כ-700 משפחות יהודיות{{הערה|שם=matah|כיוון=שמאל}}. [[רעידת אדמה]] קשה בשנת [[1822]] שהרסה את העיר, ופתיחת [[תעלת סואץ]] ב-[[1869]] גרמה לירידה בהיקף המסחר בעיר, ויהודים רבים היגרו ממנה והקימו קהילות ב[[מנצ'סטר]], [[בואנוס איירס]], [[מקסיקו סיטי]], [[סאו פאולו]] וב[[ארצות הברית]], במיוחד ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]]. אחרים עשו את דרכם ל[[ביירות]] ול[[קהיר]]. לאחר הפיכת [[הטורקים הצעירים]] ב-[[1908]], והנהגת הגיוס הצבאי גם על יהודים, התעצמה ההגירה מהעיר{{הערה|1=[http://www.jewishgen.org/SefardSIG/AleppoJews.htm Aleppo in the 19 th and 20 th Centuries]|כיוון=שמאל}}. עם זאת, ב-[[1943]] התגוררו בעיר כ-17,000 יהודים.
 
{{ערך מורחב|פרעות חלב (1947)}}
שורה 265:
;על יהדות חלב
* [[ירון הראל]], '''בין תככים למהפכה-מינוי רבנים ראשיים והדחתם בקהילות בגדד דמשק וחלב 1744-1914''', [[מכון בן צבי]] [[ירושלים]] 2007.
* ירון הראל, 'היצירה התורנית בסוריה ולבנון בשנים 1950-1750'. '''''פעמים''''', 86-87 (תשס"א). עמ' 123-6767–123.
* מרים פרנקל, '''קהילת יהודי חלב במאה ה-11-12''', מכון בן צבי ירושלים.
* חכם אברהם עדס, '''"דרך אר"ץ מנהגי ארם צובא חלב",''' [[בני ברק]] תש"ן 1990.
* אליהו מירב, '''קהילת יהודי חלב''', ראש פינה 2009.
* [[לאה בורנשטיין מקובצקי]], '''עיר של חכמים וסוחרים: הקהילה היהודית בארם צובה, 1492-1800''', המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, 2012
* [[לאה בורנשטיין מקובצקי]], '''בית דינו של שמואל, תשובות רבי שמואל לאנייאדו וחכמי דורו''', מכון בן צבי, ירושלים תשע"ז.
 
 
;מאמרים
* [[לאה בורנשטין-מקובצקי]], המעמד הפוליטי והחברתי של יהודי חלב בשנים 1517-18001517–1800, בתוך: '''אר"ץ ומלואה''' ב, תשעג, עמ' 99-12599–125.
* נחום מנחם, אורות וצללים בפעילות הציונית בקהילת חלב, בתוך: '''אר"ץ ומלואה''' ב, תשעג, עמ' 126-175126–175.
* מרגלית בז'רנו, חלבים דוברי ספרדית ופורטוגלית: יוצאי ארם צובה באמריקה הלטינית, בתוך: '''אר"ץ ומלואה''' ב, תשעג, 205-221.
* [[צבי זוהר (חוקר יהדות)|צבי זוהר]], ויברא [[ארטסקרול]] את חלב בצלמו: מיצובה של חלב כקהילת קודש חרדית בחיבור "Aleppo - city of scholars", בתוך: '''אר"ץ ומלואה''' ב, תשעג, עמ' 222-250222–250.
 
[[קובץ:Bessar Esad Halep.jpg|שמאל|ממוזער|200px|תמונתו של בשאר אל-אסד ברחוב בעיר]]
שורה 294 ⟵ 293:
* {{דבר ראשון|יעל אלנתן|מאברהם אבינו עד אסד|45502|16 בדצמבר 2016}}
* {{Ynet|רויטרס|אחרי הקרבות: זה מה שנשאר מחלב|4896337|21 בדצמבר 2016}}
*[http://historic-cities.huji.ac.il/syria/aleppo/maps/tfl_1929_aleppo.html מפת חלב, 1929], אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]], [http://historic-cities.huji.ac.il/historic_cities.html פרויקט ערים היסטוריות]
* {{בריטניקה}}
*[[הכתר האבוד]] - סרט על הקהילה החלבית וכתר ארם צובא
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חלב_(עיר)"