חברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חברון במקרא ובמדרש: טענה ללא מקור, ומנוגדת למשפט "אחוז האדמה המעובדת בחברון היה תמיד גדול בהרבה מאשר בכפרים אחרים", המופיע במקור הבא: "אריאל : כתב עת לידיעת ארץ ישראל - מאמרים נבחרים בגיאוגרפיה של ארץ-ישראל", תשמ"ה - 1985, עמוד 79.
מ הוספת קישור לעיר קדושה
שורה 72:
בשלהי ימי [[תקופת בית שני|בית שני]] בנה [[הורדוס]] את המבנה המפואר שקיים עד היום על [[מערת המכפלה]]. במהלך [[המרד הגדול]] ברומאים נכבשה חברון בידי [[שמעון בר גיורא]], מנהיג ה[[סיקריים]]. במאה הרביעית, בתקופת [[האימפריה הביזנטית]], בנה [[קונסטנטינוס|קונסטנטין הראשון]] כנסייה על מערת המכפלה.
 
חכם נוצרי בן המאה החמישית ושמו סוזומינוס מספר שבחברון היו נערכות בימיו חגיגות עממיות בכל קיץ. מדבריו ניתן ללמוד שבדורות שקדמו לכיבוש הערבי, הייתה העירה[[עיר קדושה]] לבני כל הדתות בארץ ישראל{{הערה|יהודה אליצור, ישראל והמקרא: מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, עמ' 350}}.
{{ציטוט|שם יחוגו עד היום ילידי המקום ואנשי ארץ ישראל הרחוקים יותר ואנשי צור וערביים חג נהדר בכל שנה בעונת הקיץ. רבים מאוד באים גם לשם מסחר, מקח וממכר כי החגיגה נוגעת מאוד לכולם. ליהודים — מפני שמתפארים באברהם אביהם, לעובדי האלילים — על שום הופעת המלאכים, ולנוצרים — מפני שכבר אז הופיע לצדיק מי שעתיד היה להתגלות.}}