ירושלים בתקופה המוסלמית המוקדמת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים, תיקון כיווניות להערת שוליים
מ הוספת קישור לעיר קדושה
שורה 147:
במשך זמן רב הייתה הדעה המקובלת בקרב החוקרים, כי התקדשותה של ירושלים באסלאם נבעה משיקולים פוליטיים של השליטים האומאיים, מתוך עניין להעלות את קדושתה של ירושלים, כדי ליצור משקל נגד לקדושתה של מכה, שהייתה נתונה לשלטונו של הח'ליף המורד '''איבן זוביר'''. המחקר המודרני דוחה פרשנות זו ומעלה את הסברה כי העניין של ח'ליפי אומייה בעיר נובע משיקולים דתיים - פוליטיים שהביאו את הח'ליפות לעימות כולל עם הנצרות. בתסריט זה ירושלים הפכה לשדה קרב תאולוגי מרכזי בין האסלאם לנצרות, שביטויו המרכזי בתחום הארכיטקטוני.
 
ב[[המאה ה-8|מאה ה-8]] בעקבות פעילות מתגברת של סגפנים [[דרוויש]]ים [[סופיות|סופיים]] שביקרו בירושלים, גרו בה זמנית או בקביעות והתפללו במקומותיה הקדושים, עלתה קרנה של ירושלים כעירכ[[עיר קדושה]]. [[ספיאן אלת'ורי]] טען,{{הערה|1=S. D. Goitein, (1966), 'The Sanctity of Jerusalem and Palestine in Early Islam', in Studies in Islamic History and Instituions, Leiden, p. 142|כיוון=שמאל}} שתענוגו הגדול בחיים הוא לאכול בננות בצל כיפת הסלע, אנשי דת אחרים הפיצו את הקריאה לעלות לרגל לעיר ולהשתקע בה, הקריאה משתקפת באמרות שנשמרו כ[[חדית']]
 
{{ציטוטון|הגר בירושלים דומה לזה הנלחם מלחמת מצווה}}, או {{ציטוטון|עשרים אלף מלאכים מתערבים לפני האלוהים למען כל תושבי ירושלים}}, {{ציטוטון|מי שמת בירושלים הריהו כאילו מת בשמיים}} ו{{ציטוטון|השוהה בירושלים שנה אחת בלבד, אללה ייתן לו את לחם יומו וישים מנוחתו בבוא העת בגן עדן}}.