מגנטר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Magnetar-3b-450x580.gif|200px|ממוזער|שמאל|מגנטר בעיני אמן, עם קווי שדה מגנטי]]

 

[[התפרצות גמא|התפרצות הגמא]] המתועדת הראשונה שמיוחסת למגנטר נצפתה ב-[[5 במרץ]] [[1979]], אך ההסבר התאורטי פותח על ידי [[רוברט דנקן]] ו[[כריסטופר תומפסון]] רק ב-[[1992]]. במהלך העשור שלאחר מכן, התקבלה התאוריה המסבירה את המגנטרים כהסבר הסביר ביותר לפולסרים חריגים בתחום הרנטגן (AXP) ועצמים פולטי קרינת גמא רכה (SGR).

 

==תיאור כללי==

===מבנה===

עד כה, ידוע יחסית מעט אודות המבנה הפיזי של המגנטר. מכיוון שזהו סוג של כוכב נייטרונים, מגנטרים הם ככל הנראה בעלי קוטר של כ-20 ק"מ ובעלי מסה גדולה מ[[השמש]], כלומר [[צפיפות החומר]] בהם גדולה מאוד, כ-{{תמ||14}} גרם לסמ"ק (100 מיליון טון לסמ"ק). ניתן לומר שכפית אחת של חומר ממגנטר ממוצע שווה במסתה למסת כל המשאיות והמכוניות על פני כדור הארץ. בדומה לפולסרים, מגנטרים סובבים על צירם במהירות רבה, אך בגלל השדה המגנטי רב העוצמה שלהם, קצב הסיבוב יורד מהר יותר. מרבית המגנטרים הנצפים היום הם בעלי זמן מחזור סיבוב של מספר שניות.

 

בשדה מגנטי בעוצמה כזו מתרחשות תופעות מרתקות. [[פוטון|פוטונים]] של קרינת רנטגן מתמזגים או מתפצלים, ה[[ריק]] עצמו עובר [[קיטוב]] ומופיעה בו תופעה של [[שבירה כפולה]], בדומה למתרחש בגביש [[קלציט]]. אטומים עוברים עיוות ומקבלים צורה של גלילים ארוכים, בעלי קוטר קטן מ[[אורך גל|אורך הגל]] הקוונטי-יחסותי של [[אלקטרון]].

==תהליך היווצרות==

כאשר באירוע [[סופרנובה#סוג II|סופרנובה מסוג II]] [[כוכב]] בעל שדה מגנטי משמעותי קורס ל[[כוכב נייטרונים]], השדה המגנטי שלו גדל משמעותית. זאת מכיוון שעל פי [[משוואות מקסוול]], שינוי של [[רדיוס]] הכוכב למחצית מרדיוסו המקורי, מכפיל את השדה המגנטי פי ארבעה. השדה המגנטי של כוכב נייטרונים שהופך לפולסר הוא בעל עוצמה לא מבוטלת של כ-{{תמ||8}} טסלה, אך עדיין מותיר אותו רחוק מעוצמת השדה של מגנטר בכשניים עד שלושה סדרי גודל.