אוריה החתי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
[[קובץ:Medallion Death of Uriah.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[הקפלה הסיסטינית]], [[פרסקו]] [[מיכלאנג'לו]]: מותו של אוריה (1509)]]
 
'''אוּרִיָּה הַ[[חתים|הַחִיתִּיחִיתִּי]]''', [[דמות מקראית]], היה אחד משלושים ושבעה [[גיבורי דוד]]{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב' כ"ג.|כג|לט}}}}, ובעלה הראשון של [[בת שבע]], אימו לעתיד של [[שלמה המלך]].
 
==דוד המלך ואשתו של אוריה==
{{הפניה לערך מורחב|דוד ובת שבע}}
דוד יצא באחד הלילות ל[[גג]]ו ומשם ראה את בת-שבע מתרחצת.
דוד חשק בה, זימן אותה אליו ושכב עימה. כתוצאה מכך בת שבע [[היריון|הרתה]]. היא הודיעה זאת לדוד, שהחזיר את אוריה משדה הקרב וציווהו לשוב לביתו כדי שישכב עם אשתו והוולד ייוחס אליו. אך אוריה סירב להיכנס לביתו בנימוק: {{ציטוטון|הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל-פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל-בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְלִשְׁכַּב עִם-אִשְׁתִּי; חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ, אִם-אֶעֱשֶׂה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה.}} דוד ערך לו [[משתה]] ושכרו, אך עדיין אוריה ישן עם החיילים האחרים בפתח הארמון. דוד שלחו חזרה לחזית עם הוראה כתובה ל[[יואב בן צרויה|יואב]] לשלוח אותו "אֶל-מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה" כדי שיהרג. יואב מילא את הפקודה והשתמש בבשורת מותו של אוריה בשביל להמתיק לדוד את הדיווח על אבדותיו במערכה. בגמר אבלה של בת-שבע על אוריה, דוד נשאה והיא ילדה לו בן.
 
סיפור זה רע בעיני ה', ששלח את [[נתן הנביא]] להוכיח את דוד. דוד שב בתשובה, אך נענש במות הילד, בכך שתקום עליו רעה מביתו ונשיו יילקחו ממנו לעיניו ויישכבו בידי אחר בפרהסיה ובכך שלא תסור חרב מביתו "עד-עולם".
 
שמו של אוריה "ה[[חתים|החתיחתי]]" מעיד על מוצאו הנוכרי. לפי פרשנות [[חז"ל]], אוריה נקרא חתי רק מפני שישב בארץ חת. אך לפי פירוש ה[[רמב"ם]] הוא היה [[גר תושב]] ונישואיו לבת-שבע היו חסרי תוקף{{הערה|"[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=14198 דויד ובת שבע - הספור שלא שמעתם]", הרב מרדכי הוכמן, פורסם ב[[אתר דעת]]}}. לפי פירוש חז"ל לחטא דוד ובת שבע, חיילי דוד ובכללם אוריה נתנו לנשותיהם [[גט]] (והראשונים בסוגיה זו נחלקו האם זהו גט גמור או על תנאי{{הערה|{{בבלי|כתובות|ט|ב}}, לדברי רש"י המדובר בגט על תנאי אך לדעת רבינו תם המובא בתוספות ולדעת הרשב"א מדובר בגט גמור}}) לפני צאתם למערכה, כך שבת-שבע הייתה גרושה כשדוד שכב עימה. הצד השוה בפירושים אלו הוא שלפיהם דוד לא עבר על איסור [[ניאוף]], שלפי ה[[הלכה]] אחת מתוצאותיו הוא שבת שבע הייתה נאסרת לדוד לעולם.
 
==סירובו של אוריה==
שורה 18:
גם היסטוריונים מודרניים כגון [[מנחם פרי]] או [[מאיר שטרנברג]] רואים בהתנהגות אוריה התרסה נזעמת כלפי המלך דוד כאלו אומר: "ואתה בא אל ביתך לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי!" וסבורים הם שהכתוב במכוון לא פרש את הספור בצורה חד-משמעית: ייתכן כי אוריה כבר חשד בדוד ובאשתו ודבר זה, ולא רגשות סולידריות, הוא שהפריע לו לשכב עם אשתו. אוריה משתמש בביטוי חריף כלפי המלך: "חייך וחי נפשך" כך אולי הוא רומז למלך שעל מעשה כזה עליו לשלם בחייו. כותב [[יהודה קיל]]:
 
:"אפשר שמרוב השידולים של דוד בא אוריה לכלל חשד שיש דברים בגו, ולא על חינם מתאמץ דוד להשפיע עליו שיבוא אל ביתו. ועוד אפשר שקלטה אוזנו שמץ מרינון כלשהו מפי משרתי הארמון שידעו מהשלוחים ששלח דוד לבת שבע ומהשליח ששלחה בת שבע אליו, והחליט לא לתת לדוד לטשטש את המעשה".
 
== ראו גם ==
שורה 27:
==לקריאה נוספת==
* [[משה שמיר]], '''כבשת הרש'''
*[[פרנק, פולק|פרנק פולק]], '''הסיפור במקרא''', ירושלים: [[מוסד ביאליק]], 1994. עמ' 410–413.
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t08b11.htm סיפור המעשה בתנ"ך, בשמואל ב' פרק י"א], מאגר ספרות הקודש בבאתר [[http://kodesh.snunit.k12.il/i/tr/t0101.htm אתר סנונית ]]
* {{שירונט שיר|17849|489|אוריה}}, מאת [[עלי מוהר]] ו[[יוני רכטר]]