|
במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן, הכירה ישראל במעמד המיוחד של ירדן במקומות הקדושים בירושלים{{הערה|חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, סעיף 9 פסקה 2}}. [[הרשות הפלסטינית]] שהוקמה שנה קודם, ראתה בהסכם הכרה ירדנית בריבונותה של ישראל במזרח ירושלים, ומכאן פגיעה בסיכויי הפלסטינים לכונן בה את בירתם במסגרת הסדר הקבע. הרשות הפלסטינית מחתה בפני מזכירות הליגה הערבית ונשיאות ועידת מדינות האסלאם שהתכנסה ב[[קזבלנקה]] בדצמבר 1994. בסוף ינואר [[1995]] חתמו ירדן והרשות הפלסטינית על הסכם בו נתנה ירדן את תמיכה ל"מימוש זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, ובזכותו להקים מדינה עצמאית שבירתה ירושלים. ה סוגיית המקומות הקדושים בירושלים לא נכללה בהסכם.
בנובמבר 2014, הגישה ירדן תלונה ל]][[מועצת הביטחון[[]] של האו"ם על כניסת כוחות משטרת ישראל למסגד אל-אקצא{{הערה|{{הארץ|רויטרס|ירדן למועצת הביטחון באו"ם: אלימות ישראל בהר הבית פוגעת בשלום במזה"ת|1.2478376|6 בנובמבר 2014}}}}, והחזירה את שגרירה מישראל בגלל "ההפרות הישראליות בהר הבית", כולל הצעת חוק של [[מירי רגב]], שביקשה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי ו[[ברק רביד]]|ירדן החזירה את שגרירה מישראל בגלל "ההפרות הישראליות בהר הבית"|1.2477824|5 בנובמבר 2014}}}}. אחרי כמה ימים של מתיחות התקשר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] למלך ירדן עבדאללה השני. במהלך השיחה הביע נתניהו את מחויבותה של ישראל לשמירה על הסטאטוס-קוו בהר הבית{{הערה|{{הארץ|[[ברק רביד]] ו[[יהונתן ליס]]|ראש הממשלה בשיחת הרגעה עם מלך ירדן: נשמור על הסטטוס קוו בהר הבית|1.2479050|6 בנובמבר 2014}}}}. לאחר מהומות בהר הבית, בספטמבר [[2015]], במהלכם פרצו כוחות הביטחון להר, ביקש נתניהו מירדן והרשות הפלסטינית שיצהירו שישראל לא פגעה בסטטוס-קוו בהר הבית, כדי להרגיע את המצב{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|נתניהו מבקש שירדן והפלסטינים יצהירו שישראל לא פגעה בסטטוס-קוו בהר הבית כדי להרגיע את המצב|1.2758562|22 באוקטובר 2015}}}}. בעקבות הפיגוע בהר הבית, בו נורו למוות שני שוטרים ב. שוחח נתניהו בטלפון עם [[מחמוד עבאס]], והבטיח שוב לשמור על הסטטוס-קוו בהר, כדי להרגיע את השטח ולמנוע הסלמה נוספת. עבאס מצידו גינה את הפיגוע{{הערה|{{הארץ|ברק רביד, ג'קי חורי וניר חסון|נתניהו לעבאס: נשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית; נשיא הרשות גינה את הפיגוע|1.4257289|14 ביולי 2017}}}}.
==לקריאה נוספת==
* [[ראובן מרחב]], רותם גלעדי, '''[https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2019/05/PUB_mamlaca.pdf הממלכה ההאשמית הירדנית ותפקידה בהסדר קבע עתידי בירושלים: היבטים משפטיים, מדיניים ומעשיים]''', [[ מכון ירושלים לחקר ישראל]], 1999
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
|
