ויקיפדיה

ירושלים בתקופת המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 125:
במהלך שלושים שנה של שלטון יזמו פקידי המנדט 5 תוכניות אב לירושלים. לתוכניות אלו קדמו מספר פקודות, צווים מנהליים ותקנות הנוגעות לבניה ב[[ירושלים]] שהתקין המושל הצבאי [[רונלד סטורס]] דוגמת החובה לצפות בתים חדשים ב[[אבן ירושלמית|אבן]]. תקנה חשובה שהתייחסה לבנייה בקרבת העיר העתיקה קבעה כי: "שום אדם לא יהרוס, ישכלל, יחליף או יתקן תבנית כל בנין בירושלים או בסביבותיה, בתוך קוטר של 2,500 [[מטר]]ים מ[[שער שכם]], עד שיקבל רישיון בכתב מהמושל הצבאי"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/publish/HtmlFiles/13029/results_pub_id=13292.html|כותרת=Error 404 {{!}} עיריית ירושלים|תאריך_וידוא=2019-11-22|אתר=www.jerusalem.muni.il}}}}.
* [[תוכנית מקלין]] - בשנת [[1918]] הזמין אלנבי את מהנדס העיר [[אלכסנדריה]] [[ויליאם מקלין]], להכין תוכנית שתתווה קווים לתכנון ירושלים ובנייתה כעיר מודרנית. התוכנית הניחה אבני יסוד לתכנון ירושלים שמאז שימשו כבסיס רעיוני התקף גם לתוכניות מאוחרות. על פי התוכנית העיר העתיקה תזכה לשימור, בשל היותה גרעין המכתיב את אופייה הדתי והייחודי של ירושלים. השטחים הצמודים ל[[חומות העיר העתיקה]] יהיו שטחים ציבוריים פתוחים, וכל המבנים הצמודים לחומה יסולקו. האזור הצפוני-מזרחי לעיר העתיקה, כולל [[הר הזיתים]], ייחשב כשטח בעל ייחוד דתי ורוחני, ותתאפשר בו בנייה בהיתר מיוחד בלבד. האזור שממערב לעיר העתיקה, לאורך [[רחוב יפו|דרך יפו]] יהווה יעד לפיתוח עתידי-מודרני. לתוכנית, שהייתה בעיקרה תאורטית היו מספר חסרונות בולטים שעיקרם היה חוסר ההתחשבות ב[[טופוגרפיה]] הייחודית של ירושלים, או בהיבטים החברתיים הייחודיים של העיר.
* [[תוכנית גדס (ירושלים)|תוכנית גדס]]. הוגשה על ידי ה[[אדריכל]] [[פטריק גדס]] לשלטונות המנדט ו[[האגודה למען ירושלים]] בשנת [[1919]] ונשענה על תקנות הבניה של השלטון הצבאי כפי שהותקנו על ידי סר [[רונלד סטורס]] ועל [[תוכנית מקלין]] וקבעה כי העיר תתפחת לכוון מזרח. התוכנית לקתה בכך שהיא בעלת אופי סכימתי ללא פירוט המאפשר הפיכתה לתוכנית סטטוטורית בעלת מאפיינים חוקיים. מעבר להצגת כיוונים רעיוניים אין בה פירוט והרחבה בעלת אופי אדריכלי אשר היה מאפשר יישום התוכנית וקרימת עור וגידים על השלד הקונספטואלי.
* [[תוכנית גדס-אשבי]] נערכה בשנת [[1922]] על ידי פרופסור סר [[פטריק גדס]] (Patrick Geddes)בשיתוף האדריכל [[צ'ארלס רוברט אשבי]] ששימש "יועץ אזרחי למושל ירושלים" וכמזכיר [[האגודה למען ירושלים]]. '''תוכנית גדס-אשבי''' היוותה כמעיין סינתזה של התוכניות שהוגשו עד לאותו רגע, ולתקנות שפרסם המושל הצבאי של [[ירושלים]] סר [[רונלד סטורס]]. החידוש העיקרי בתוכנית היה הוספת מקום לשטחי תעשייה בסמוך לעורקי תחבורה ראשיים התוכנית ביססה את עקרונות התכנון העירוני של ירושלים על בסיס עקרון ייעודי הקרקע.
* [[תוכנית הולידיי]] הוצגה בשנת 1925 על ידי האדריכל [[קליפורד הולידיי]] שעבד כמתכנן ערים בעיריית ירושלים, התוכנית אושרה בשנת [[1930]] והייתה לתוכנית הראשונה שממנה נגזרו תוכנית אזוריות מפורטות וקבעה תקנות בנייה מפורטות. התוכנית גם קבעה אזורי מסחר מיוחדים וקבעה צירי תנועה שהראשי בהם הוא [[רחוב יפו]].
שורה 142:
בשנים שאחר כך ביקשו הבריטים לבצע שלוש פעמים מפקדי אוכלוסין במרווחים של חמש שנים אך ללא הצלחה: בשנת 1936 פרצו מאורעות, בשנת 1941 הייתה מלחמת העולם השנייה בעיצומה ובשנת 1946 הגיעה המתיחות הפוליטית בארץ ישראל לשיא, ומצב זה לא אפשר עריכת מפקד בתנאים נאותים. בירושלים נערך ב-1939 מפקד מוצלח אף על פי שהוחרם על ידי האוכלוסייה החרדית{{הערה|http://www.cbs.gov.il/w/censusshtml/UN-SSI1842218019.shtml|כיוון=שמאל}}.
 
בחודשים  [[פברואר]] – [[אפריל]] [[1947]] נערך על ידי "ועד הקהילה העברית" ב[[ירושלים]] [[מפקד אוכלוסין]]. במפקד זה נפקדו כ- 20כ־20,000 משפחות והוא מכיל למעלה  מ-100,000 מתושביה היהודים של ירושלים, שהתגוררו ברובם בשכונות מחוץ לחומות, שנבנו עוד בתקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט הבריטי ומיעוט קטן מתוכם ברובע היהודי של העיר העתיקה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://catalog.archives.gov.il/publication/mifkad47/|הכותב=ארכיון המדינה|כותרת=ארכיון מפקד היהודים בירושלים תש"ז|אתר=archives.gov.il|תאריך=}}</ref>.
 
===סטטיסטיקה===
שורה 155:
|}
 
במפקד שנערך בשנת [[1922]] נספרו בירושלים 62,578 תושבים: 33,971 יהודים, 14,699 נוצרים ו-13,413 מוסלמים.{{הערה|שם=גילבר 20|[[גד גילבר]], מגמות בהתפתחות הדמוגרפית של הפלסטינים – 1948-1870, בתוך: '''התנועה הלאומית הפלסטינית: מעימות להשלמה?''', עמ' 20.}}. רוב תושבי העיר העתיקה היו מוסלמים - כ־9,345, מספר הנוצרים היה 7,262 ומספר היהודים בתוך החומות - 5,639.
בתקופה זו הייתה ירושלים העיר הגדולה בארץ ישראל, בה התגוררו כ-8% מתושבי ארץ ישראל ויותר משליש האוכלוסייה היהודית בארץ.
 
בשנת [[1931]] הראה המפקד גידול מהיר באוכלוסיית העיר, המצביע על הפריחה ממנה נהנתה ירושלים על רקע המנדט הבריטי.
אז נספרו בעיר 90,503 תושבים: 51,222 יהודים, 19,894 מוסלמים ו-19,335 נוצרים.{{הערה|שם=גילבר 20}}. 12,201 מוסלמים התגוררו בעיר העתיקה; 19,894 נוצרים מכל הכתות ומתוכם 7,759 התגוררו בעיר העתיקה. 5,222 יהודים התגוררו ברובע היהודי.
במפקד זה לא נכללו תושבי השכונות היהודיות ה"חדשות" בהן התגוררו 2,524 יהודים לפי הפירוט הבא: [[בית וגן]] ו[[נווה שאנן (ירושלים)|נווה שאנן]] - 415 תושבים. [[בית הכרם]] - 550 תושבים. [[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]] - 202. [[קריית משה]] - 322. [[רמת רחל]] - 131.
 
ב-1946 נמנו בירושלים 164,440 תושבים: 99,320 יהודים, 33,680 מוסלמים ו-31,330 נוצרים.{{הערה|שם=גילבר 20}}. רוב האוכלוסייה התגוררה בעיר החדשה ומיעוטה, כ־30,000, בתוך חומות העיר העתיקה. בתוך החומות, התמונה הדמוגרפית של רוב יהודי מוחלט התהפכה ובעיר העתיקה התגוררו 24,000 מוסלמים כ-27,000 נוצרים וכ-1700 יהודים שהתגוררו בצפיפות בתוך [[הרובע היהודי]] הקטן.
 
===נוצרים===
שורה 239:
את ה[[תוכנית בניין עיר|תוכנית]] השתית קאופמן על רעיון [[עיר גנים|עיר הגנים]], שהומצא ב[[אנגליה]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], ו"יובא" לישראל על ידי קאופמן. העיקרון העומד בבסיס אידיאל זה הוא יצירת ערים, ואפילו [[שכונות הגנים בירושלים|שכונות]], ירוקות ומרווחות, ששדרותיהן מתמזגות עם הטופוגרפיה הטבעית ומתעגלות בהתאם. אזור המגורים מופרד מאזור הבילוי וה[[תעשייה]], וברוב החלקות גדול השטח הירוק מהשטח הבנוי. מוטיב חשוב בעיר הגנים הוא "שדרת ירק" מרכזית וגינות ציבוריות.
* שכונת '''[[תלפיות]]''' שבדרום העיר הייתה חלוצת שכונות הגנים, והוקמה בשנת [[1921]].
* שכונת '''[[בית הכרם]]''' שבמערבה של העיר נבנתה מספר חודשים לאחר [[תלפיות]], בשנת [[1921]].
* שכונת '''[[בית וגן]]''', שבזמנו נחשבה לגבולה המערבי של [[ירושלים]], ואשר אופיה כשכונת גנים נשמר בשמה, הוקמה אף היא ב-[[1921]].
* שכונת '''[[רחביה]]''', אחת משכונותיה היפות והיוקרתיות של העיר, הוקמה בשנת [[1923]].
* שכונת '''[[קריית משה]]''' הסמוכה ל[[גבעת שאול]], הוקמה בשנת [[1923]].
* שכונת '''[[מקור חיים (שכונה)|מקור חיים]]''' בדרומה של העיר, אשר הייתה מבודדת משאר השכונות היהודיות ב[[ירושלים]] עד מלחמת העצמאות, הוקמה בשנת [[1926]].
 
שורה 402:
* [[דן בהט]], '''אטלס כרטא הגדול לתולדות ירושלים''', ירושלים: [[הוצאת כרטא]], 1994.
* [[שבתי זכריה]], '''ירושלים הבלתי נודעת, פרקים בתולדות היישוב היהודי בעיר העתיקה בדורות האחרונים''', בית 1998.
* [[שבתי זכריה]], '''יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה''', הוצאת צור אות, ירושלים.
* שבתי זכריה, '''סיפורי חצרות ובתים בין החומות''', [[הוצאת ראובן מס]], ירושלים, תשס"ו.
* שבתי זכריה, '''סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בירושלים העתיקה בעבר, אישים דמוית ואתרים''', ירושלים 2002.
שורה 425:
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=Y7rYkzsqHMQ עזרה לדלת העם בירושלים], 1937, [[ארכיון המדינה]]
* נתן אפרתי, [http://hebrew-academy.org.il/2011/09/11/ירושלים-היהודית-בראשית-השלטון-הבריטי/ ירושלים היהודית בראשית השלטון הבריטי: שמות עבריים לרחובות ירושלים], העברית, כרך נט חוברת א–ב (תשע"א), עמ' 62–70, באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
*תערוכה "'''[https://catalog.archives.gov.il/exhibition/100-years-mandat/ מאה שנים להקמת המנדט הבריטיː שנים ראשונות]'''" באתר [[ארכיון המדינה|ארכיון המדינה.]]
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ירושלים_בתקופת_המנדט_הבריטי"