אם הבנים שמחה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 14:
הספר יצא לאור ב[[בודפשט]] בשנת תש"ד (1943), חודשים ספורים לפני הפלישה הגרמנית והשמדת יהדות הונגריה.
הספר יצא לאור מחדש, במהדורת צילום, בניו-יורק בשנת תשכ"ט (1969), בידי בנו של הרב טייכטל, שמעון, שהיה ציוני.
כחלוף השנים, אנשים בעלי השקפת עולם ציונית דתית ביקשו להדפיס מחדש את הספר עם הערות. כשנודע הדבר לבן אחר של המחבר היושב בירושלים, איש המחנה החרדי, הוא התנה את הסכמתו בכך שתינתן לו זכות לכתוב מבוא למהדורה החדשה.{{הערה|השפעת השואה על היהדות הדתית, דן מכמן, עמ' 647, הערה 89. בתוך הספר: תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה, יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, 1996.}} הספר הודפס מחדש בשנת תשמ"ג (1983), בהוצאת פרי הארץ בעריכת חברי ההוצאה: הרב ירוחם דן-כהן, הרב אליהו חיים קפלן ו[[זאב סולטנוביץ'|הרב זאב סולטנוביץ']]. מבוא ורקע היסטורי לספר נכתב מאת הרב זאב סולטנוביץ'. לספר צורף מבוא מאת בן המחבר, הרב חיים מנחם, חסיד [[חב"ד]], בו הדגיש את דמותו החרדית של האב, ונוגד את עצם גישתם של המחבר ושל המוציאים לאור (את המבוא הזה לא לומדים התלמידים היום).{{הערה|השפעת השואה על היהדות הדתית, דן מכמן, עמ' 647, הערה 89. בתוך הספר: תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה, יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה, 1996.}}
הספר יצא במהדורה נוספת בשנת תשנ"ח, בהוצאת קול מבשר. הוא תורגם פעמיים לאנגלית. הוא נחשב לאחד מספרי היסוד של מחשבת [[הציונות הדתית]], אך בעשור השני של [[המאה ה-21]] גבר העיסוק בו גם בציבור ה[[יהדות חרדית|חרדי]]. מכון "דעת תורה" של האגודה החרדית [[אגודת קדושת ציון|קדושת ציון]] מפיץ את הספר במחיר מסובסד.
| |||