רוברט קרזון – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} __ללא_תוכן__ ממוזער|200px|רוברט קרזון, 1859 ([[תחריט באוסף גלר..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־15:26, 16 במאי 2021
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
רוברט קרזון, הברון ה-14 לבית זוּשׁ (Robert Curzon, 14th Baron Zouche; 16 במרץ 1810 – 2 באוגוסט 1873) היה נוסע, דיפלומט וסופר בריטי. נודע כאספן כתבי-יד נדירים.
.jpg)
קורות חייו ומעשיו
רוברט קרזון נולד בלונדון למשפחת אצולה וברבות הימיים ירש את תאריה. הוא למד תקופה קצרה בבית הספר צ'ארטרהאוס (אנ') היוקרתי שבלב לונדון דאז ובהמשך התחנך בעזרת מורים פרטיים. ב-1828 החל את לימודיו בקולג' כרייסט צ'רץ' שבאוניברסיטת אוקספורד, אך לא השלים אותם לכדי תואר. ב-1831, אחרי מסע ברחבי אירופה, ירש את מושבו של אביו בבית הנבחרים הבריטי ושירת בתפקיד זה כשנה אחת משום שייצוג מחוז הבחירה שלו צומצם בעקבות חוק הרפורמה של 1832. קרזון הצעיר בחר לבלות במסעות וברכישת ספרים נדירים.
בשנים 1833–1834 סייר במצרים ובארץ ישראל בחיפוש אחרי כתבי-יד נדירים, ועיקר ביקוריו נערכו בספריות המנזרים. במצרים ביקר במנזרים באזור ואדי אל-נטרון (אנ') שממערב לדלתת הנילוס וכן במנזרים הקופטים במצרים התיכונה. הבולטות ברכישותיו מתקופה זו הן ספרי הבשורות קופטים מהמנזר הלבן (אנ') שמדרום לאסיוט. כמו כן רכש עתיקות, כגון תגי מומיות נושאי כתב. לפני צאתו לירושלים נסע קרזון למנזר סנטה קתרינה בסיני. הוא סייר במנזר ואף ניתנה לו גישה לספרייה, אך מאמציו לרכוש כתב יד כלשהו נכשלו. בביקורו בארץ ישראל באביב 1834 רכש במנזר מר סבא מִצחָפים עתיקים של הברית החדשה ביוונית, בהם "קודקס 548" (אנ') מן המאה ה-11. בהמשך מסעו הגיע לאי פטמוס שבים האגאי, אך נתקל בסירוב למכור כתבי יד מספריית מנזר יוחנן הקדוש תאולוגוס שם. קרזון המשיך למערב יוון, נחת בקורפו וחצה את חבל אפירוס בדרכו למנזרי מטאורה, בהם התרכז באוצרות ספריותיהם. ב-1837 חזר למזרח. מקונסטנטינופול יצא למנזרי הר אתוס. על פי עדותו, אמר לו אב מנזר אַיוּ פּאבְֿלוּ (אנ') שאין להם חפץ בספרים ישנים וכי ישמח אם קרזון יקבל אחד מהם. קרזון נטל לעצמו כתבי יד בולגרים מאוירים מימי הביניים – "ספרי המקרא של הצאר איוואן אלכסנדר" (אנ') מן המאה ה-14 וספרי מקרא עתיקים אחרים.
ב-1841 התמנה כנספח בשגרירות בריטניה בקונסטנטינופול ושימש כמזכירו הפרטי של השגריר. גם בתקופה זו בילה את שעות הפנאי באיתור כתבי יד. ב-1842–1843 פעל בארזורום כשותף לנציב הבריטי בוועדת הגבולות הבריטית-טורקית-פרסית-רוסית שיישבה את המחלוקות על קווי הגבול שבין האימפריה העות'מאנית לפרס הקאג'ארית. על חלקו בעבודת הוועדה הוענק לו עיטור מסדר האריה והשמש (אנ') מידי השאה של איראן וכן הוענק לו עיטור הצטיינות (nişan) מידי הסולטאן העות'מאני. ב-1844 חזר לביתו בעקבות מחלה, שבה לקה בארזורום, ולא יצא עוד למסעות רחוקים.
קרזון כתב על מעשיו ועל תחביביו. ב-1849 ראה אור ספרו "ביקורים במנזרי הלבאנט",[1] שעורר עניין רב וזכה בעשורים הבאים לכמה וכמה מהדורות. ב-1854 פורסם ספרו "ארמניה: שנה בארזורום ומסע בגבולות רוסיה, טורקיה ופרס".[2] באותה שנה פורסם גם חיבורו "דוח קצר על כמה מהספריות הכי מעוּלוּת של איטליה".[3] חלק מהאיורים המלווים את ספרי מסעותיו עובדו לתחריטים על פי ציורים שעשה במקומות שונים.
רוברט קרזון ירש ב-1870 את תוארה של אימו (Baron Zouche). במותו ב-1873 הפקיד בנו פריטים מאוספיו במוזיאון הבריטי, וב-1917 הורישה בתו את האוסף כולו למוזיאון. כתבי-היד אצורים בספרייה הבריטית.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Visits to Monasteries in the Levant
- ^ Armenia: A year at Erzeroom, and on the frontiers of Russia, Turkey, and Persia
- ^ A Short Account of Some of the Most Celebrated Libraries of Italy