שבת האור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תוספת משפט על אודות אסון 1834
שורה 49:
העדויות על הטקס לאורך השנים שלאחר מכן מגיעות מצליינים קתולים ואורתודוקסים. על פי עדותו של ארכיבישוף נצרת, בשנת [[1580]] שיחדו הארמנים את המוסלמים על מנת שימנעו מהיוונים מלהיכנס לכנסייה לנהל את הטקס. אלה האחרונים עמדו מול שער הכנסייה הסגורה והתפללו, והאש יצאה מסדק שהיה בעמוד שמשמאל לדלת הכנסייה. לפי עדות זו, הנס הכפול גרם לשומר המוסלמי להכיר בישו ולפתוח את דלתות הכנסייה. האורתודוקסים מעריצים את העמוד הסדוק עד היום.
 
הטקס ופרטיו הלכו והתגבשו, ותיאור הטקס שכתב צליין [[רוסיה|רוסי]] בשנת [[1652]] דומה מאוד בפרטיו להליכי הטקס המודרני. החל מסוף [[המאה השבע-עשרה]], מאז עדותו של [[הנרי מונדרל]], אנו עדים לצליינים הנוכחים בטקס כצופים ומבקרים את האירוע, את הטקס הדתי ואת התנהגות המשתתפים. בשנת [[1834]] פרצה מהומה בשל הצפיפות והמתח העצום, ובמהלכה נהרגו כשלוש מאות צליינים. בטקס זה נכח השליט המצרי [[אבראהים פאשא]], והוא חולץ בקשיים רבים מתוך ההמולה בכנסייה. תיאור מפורט של האירוע נמסר בספרו של הנוסע הבריטי [[רוברט קרזון]] שנכח במקום.{{הערה|[[נתן שור]], "רוברט קרזון ואסון 'האש הגדולה', 1834", בתוך: '''ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט''', [[כתר הוצאה לאור]], 1988, עמ' 40–41}}
 
הקצין הבריטי [[צ'ארלס וורן]] נכח בטקס בסוף [[שנות השישים של המאה התשע עשרה]] ותיאר אותו בספרו: