השומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת רווח לפני ) (דרך WP:JWB)
שורה 148:
==חברי "השומר"==
[[קובץ:Tel_hai_inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סיסמת "השומר": "בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום", מובלטת בקיר זיכרון בבית הקברות ב[[כפר גלעדי]]]]
מייסדי הארגון ומרבית חבריו היו [[חלוצים]] אשר הגיעו לארץ ישראל בתקופת [[העלייה השנייה]]. חלקם היו פעילים עוד טרם עלייתם בתנועות [[מחתרת]]יות ובהתגוננות יהודית מ[[פרעות]] ב[[מזרח אירופה]] בראשית [[המאה ה-20]]. יחזקאל חנקין, למשל, נחשב גיבור ההגנה היהודית ב[[הומל]], ונרדף בשל כך בידי השלטונות. משה גבעוני (גולדשטיין ) היה ממארגני ההגנה היהודית ביוזובקה וב[[קישינב]], ישראל שוחט היה פעיל ב"פועלי ציון" ובארגון ההגנה היהודית ב[[הורדנה|גרודנה]], ואשתו מניה שוחט הייתה פעילה, טרם עלייתה לארץ, במפלגת ה"[[הבונד]]" (מפלגת [[פרולטריון|פועלים]] יהודית לא-ציונית), וב-[[1898]] נכלאה בגין פעילותה המחתרתית. רבים מהפועלים היהודים אשר הקימו את "השומר" היו ממשפחות יהודיות מ[[המעמד הבינוני]] ו[[המעמד הנמוך|הנמוך]], שהגיעו לארץ חסרי-כול. [[אלכסנדר זייד]] סיפר שהרכוש היחיד שהיה ברשותו עם הגיעו לארץ היה [[שעון]] עשוי [[כסף (מתכת)|כסף]] של אביו, שאותו הוא נתן כ"[[בקשיש]]" לחיילים הטורקים בעבור כניסתו לארץ. שתי הדמויות הבולטות בהנהגת הארגון אשר לא היו מבני העלייה השנייה היו [[יצחק נדב]], בן למשפחה יהודית מ[[יהדות תימן|תימן]], שפגש את אלכסנדר זייד ויחזקאל חנקין ב-[[1908]] בירושלים, ו[[מרדכי יגאל]], שהיה בן המושבה [[זכרון יעקב]].
 
דפוסי הפעילות המפלגתיות והמחתרתיות שאפיינו את פעילות החברים במזרח אירופה השפיעו על אופיו ועל דרכי פעולתו של "השומר". הארגון הוקם, כאמור, על בסיס ארגון "בר גיורא", שהיה [[אגודת סתרים|חשאי]] לגמרי. "השומר" היה אומנם לגאלי למחצה, אך הוא הוקם לא רק כארגון שמירה אלא גם כארגון פוליטי. השומרים שפעלו במסגרת הארגון התחלקו לחברים קבועים ול"מועמדים": צעירים שרצו להצטרף לתנועת "השומר" נדרשו לעבור בהצלחה תקופת ניסיון שארכה לפחות שנה, ושלאחריה הועלתה מועמדותם להצבעה, שבה הפכו לחברי "השומר" רק אם הם זכו לתמיכת של שני שלישים לכל הפחות מהחברים הקבועים. ה'מועמדים' עברו מבחנים שונים לבדוק את התאמתם למסגרת השמירה - שכללו שליחתם למשימות מסוכנות ואף ירי בסביבתם בשביל לבדוק את תגובתם.