הר אתוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ הוספת תמונה, סדר התמונות |
||
שורה 56:
===התקופה העות'מאנית===
[[קובץ:View of the Monastery and Aqueduct of Simopetra, on Mount Athos, taken from the Sea-shore - Curzon Robert - 1849.jpg|ממוזער|220px|המנזר וה[[אמת מים|אקוודוקט]] של סימונופטרה; איור של [[רוברט קרזון]] שביקר במקום ב-[[1834]]]]
[[קובץ:Prodromos-5.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פעמון בסקיטת פודרומוס]]▼
במאה ה-13 ידעה ההתיישבות הנזירית תקופה קשה ונפגעה מהתקפות שודדי ים [[קטלוניה|קטלאנים]] ולטינים. סכסוך עם הקיסר הביזנטי [[מיכאל השמיני פלאולוגוס]], על רקע התפייסותו עם הכנסייה המערבית ב-[[1277]], עלה לנזירים בהר אתוס במחיר כבד. הקיסר שלח את צבאו אל חצי האי, העלה מנזרים באש וטבח בנזירים. התקפות שודדי הים נמשכו גם בתחילת [[המאה ה-14]], והגיעו לשיאן בשנים [[1307]] ו-[[1308]]. מכה נוספת שניחתה כמעט על כל המנזרים היא מכת השריפות, אשר כילו ושבו וכילו את המנזרים או חלקים גדולים מהם. השריפות הכו במקום משך אלף שנים והמשיכו בכך גם במהלך [[המאה ה-20]].
שורה 65 ⟵ 64:
===השלטון היווני===
▲[[קובץ:Prodromos-5.jpg|שמאל|ממוזער|200px|פעמון בסקיטת פודרומוס]]
[[קובץ:St Panteimon.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מנזר איו פנטליימונוס]]
ב[[מלחמת הבלקן הראשונה]] ב-[[1912]] נסוגו העות'מאנים מהר אתוס, והאזור, כמו כל מקדוניה היוונית, היה לחלק מיוון במסגרת [[הסכם בוקרשט (1913)|הסכם בוקרשט]] מ-[[10 באוגוסט]] [[1913]]. ב-[[3 באוקטובר]] 1913 הכריזה מועצת הר אתוס ("המועצה הקדושה") כי היא מכירה בריבונות היוונית בהר אתוס והצהירה על נאמנותה למלכי יוון, "יורשיהם של הקיסרים אשר בנו את המנזרים". [[ממשלת יוון]] מצידה הכירה במעמדו האוטונומי של ההר, וזה אושר בחוקת יוון אשר קבעה כי מושל מטעם המדינה שמקום מושבו בקארייס ייצג אותה בתחומי המדינה הנזירית.
| |||