ויקיפדיה

שבועות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קישורים פנימיים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 128:
==מנהגי התפילה והפיוטים==
[[קובץ:Decalogue parchment by Jekuthiel Sofer 1768.jpg|220px|ממוזער|עשרת הדיברות על קלף, 1768]]
קריאת התורה היא ב[[פרשת יתרו]], שבה מתואר [[מעמד הר סיני]]. ה[[מפטיר]] הוא ב[[פרשת פינחס]], והוא עוסק בחג הביכורים [[קורבנות|ובקורבנותיו]]. ה[[הפטרה]] היא בתחילת [[ספר יחזקאל]] ([[מעשה מרכבה]]). ב[[יום טוב שני של גלויות]] קוראים כל הבכור ({{תנ"ך|דברים|טו|יט}} - {{תנ"ך|דברים|טז|יז|ללא=ספר}}) (אם חל בשבת מתחילים עשר תעשר כדי שיהיו מספיק פסוקים, והאיטלקים מתחילים "כי ימכר לך אחיך העברי"), ומפטירים בחבקוק ({{תנ"ך|חבקוק|ג|א}} - {{תנ"ך|חבקוק|ג|יט|ללא=ספר}}, ויש מתחילים פסוק אחד קודם ב{{תנ"ך|חבקוק|ב|כ}}). ברוב קהילות אשכנז,{{הערה|פיוט זה מופיע בשני מנהגי אשכנז, אבל משום מה נשמט במחזרי אשכנז המערבי המאוחרים, ולכן אינו נאמר ברוב קהילות אשכנז המערבי, אף על פי שהוא מוזכר במהרי"ל.}} אומרים באמצע הפטרה זו פיוט "יציב פתגם" ל[[רבנו תם]].{{הערה|ה[[משנה ברורה]] מכריע שיש לומר פיוט זה בתוך ההפטרה ({{משנה ברורה|תצד|ב}}), אף על פי שבאקדמות פוסק שיש לאומרו קודם לקריאת התורה. וצריך עיון מה החילוק ביניהם.}}▼
 
▲קריאת התורה היא ב[[פרשת יתרו]], שבה מתואר [[מעמד הר סיני]]. ה[[מפטיר]] הוא ב[[פרשת פינחס]], והוא עוסק בחג הביכורים [[קורבנות|ובקורבנותיו]]. ה[[הפטרה]] היא בתחילת [[ספר יחזקאל]] ([[מעשה מרכבה]]). ב[[יום טוב שני של גלויות]] קוראים "כל הבכור" ({{תנ"ך|דברים|טו|יט}} - {{תנ"ך|דברים|טז|יז|ללא=ספר}}) (אם חל בשבת מתחילים "עשר תעשר" כדי שיהיו מספיק פסוקים, והאיטלקים מתחילים "כי ימכר לך אחיך העברי"), ומפטירים בחבקוק ({{תנ"ך|חבקוק|ג|א}} - {{תנ"ך|חבקוק|ג|יט|ללא=ספר}}, ויש מתחילים פסוק אחד קודם ב{{תנ"ך|חבקוק|ב|כ}}). ברוב קהילות אשכנז,{{הערה|פיוט זה מופיע בשני מנהגי אשכנז, אבל משום מה נשמט במחזרי אשכנז המערבי המאוחרים, ולכן אינו נאמר ברוב קהילות אשכנז המערבי, אף על פי שהוא מוזכר במהרי"ל.}} אומרים באמצע הפטרה זו פיוט "יציב פתגם" ל[[רבנו תם]].{{הערה|ה[[משנה ברורה]] מכריע שיש לומר פיוט זה בתוך ההפטרה ({{משנה ברורה|תצד|ב}}), אף על פי שבאקדמות פוסק שיש לאומרו קודם לקריאת התורה. וצריך עיון מה החילוק ביניהם.}}
[[מערבית]] - כמו בכל יום טוב, אומרים באשכנז פיוטים בברכות קריאת שמע של ערבית. בשני מנהגי אשכנז, בלילה הראשון אומרים "וירד אביר יעקב" לר' [[יוסף טוב עלם]]. ביום טוב שני, במנהג המערבי אומרים "א-ל א-להים יי דברי ויקרא ארץ" ל[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]], הכולל ביכור "אשריך ישראל" על הבאת [[ביכורים]], ובמנהג המזרחי אומרים "וירד א-להים על הר סיני" מאת יצחק בן משה.▼
 
===פיוטים===
יוצרות - כמו בכל ימים טובים, נוהגים באשכנז ובאיטליה לומר פיוטי יוצרות בברכות קריאת שמע של שחרית. בשני מנהגי אשכנז אומרים ביום טוב ראשון יוצר "אדון אמנני", אופן "ועתה בנים שירו למלך", וזולת "אנכי שמעת ונתאימו", כולם לר' [[שמעון בן יצחק]]. בקצת קהילות המנהג המזרחי, אומרים גם מאורה "אמרות האל טהורות" לר' [[יהודה הלוי]], שנוהגים לאומרו בכל יום שקוראים את עשרת הדיברות. ביום טוב שני, אומרים יוצר "אילת אהבים" החתום שמעון,{{הערה|היידנהיים כותב שהוא מר' [[שמעון בן יצחק]], אבל היום מקובל שאינו ממנו.}} לאופן ברוב הקהילות חוזרים על "ועתה בנים" כאתמול ובקצת קהילות אומרים "ארחות אראלים יקדישו" האנונימי, וזולת במנהג אשכנז המערבי אומרים "אנכי גדול בנועדים" האנונימי, ובמנהג המזרחי חוזרים על "אנכי שמעת ונתאימו" כאתמול. במנהג איטליה, אומרים ביום הראשון "אור ישראל קדושי",{{הערה|מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=&pgnum=326 עמ' 324].}} וביום שני אומרים "א-להים בהנחילך דת מורשה",{{הערה|מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=&pgnum=338 עמ' 330].}} ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד "א-להים בהנחילך דת מורשה".{{הערה|עיין הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_41d0bb9325374ee7b701054e1891a8ab.pdf מחזור לשבועות כמנהג בני רומה], ירושלים תשע"ה, עמ' פו.}}▼
▲'''[[מערבית]]''' -([[קריאת שמע]] של ערבית)''':''' כמו בכל יום טוב, אומרים באשכנז פיוטים בברכות [[קריאת שמע]] של ערבית. בשני מנהגי אשכנז, בלילה הראשון אומרים "וירד אביר יעקב" לר' [[יוסף טוב עלם]]. ביום טוב שני, במנהג המערבי אומרים "א-ל א-להים יילהיםיי דברי ויקרא ארץ" ל[[אליעזר בן נתן|ראב"ן]], הכולל ביכור "אשריך ישראל" על הבאת [[ביכורים]], ובמנהג המזרחי אומרים "וירד א-להים על הר סיני" מאת יצחק בן משה.
 
▲'''יוצרות''' -(קריאת שמע של שחרית)''':''' כמו בכל ימים טובים, נוהגים באשכנז ובאיטליה לומר פיוטי יוצרות בברכות קריאת שמע של שחרית. בשני מנהגי אשכנז אומרים ביום טוב ראשון יוצר "אדון אמנני", אופן "ועתה בנים שירו למלך", וזולת "אנכי שמעת ונתאימו", כולם לר' [[שמעון בן יצחק]]. בקצת קהילות המנהג המזרחי, אומרים גם מאורה "אמרות האל טהורות" לר' [[יהודה הלוי]], שנוהגים לאומרו בכל יום שקוראים את עשרת הדיברות. ביום טוב שני, אומרים יוצר "אילת אהבים" החתום שמעון,{{הערה|היידנהיים כותב שהוא מר' [[שמעון בן יצחק]], אבל היום מקובל שאינו ממנו.}} לאופן ברוב הקהילות חוזרים על "ועתה בנים" כאתמול ובקצת קהילות אומרים "ארחות אראלים יקדישו" האנונימי, וזולת במנהג אשכנז המערבי אומרים "אנכי גדול בנועדים" האנונימי, ובמנהג המזרחי חוזרים על "אנכי שמעת ונתאימו" כאתמול. במנהג איטליה, אומרים ביום הראשון "אור ישראל קדושי",{{הערה|מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=&pgnum=326 עמ' 324].}} וביום שני אומרים "א-להים בהנחילך דת מורשה",{{הערה|מחזור קמחא דאבישונא, בולוניא ש"א, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7116&st=&pgnum=338 עמ' 330].}} ובארץ ישראל נוהגים לומר ביום טוב היחיד "א-להים בהנחילך דת מורשה".{{הערה|עיין הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי, [https://docs.wixstatic.com/ugd/8cabfe_41d0bb9325374ee7b701054e1891a8ab.pdf מחזור לשבועות כמנהג בני רומה], ירושלים תשע"ה, עמ' פו.}}
[[פיוט#קרובות|קרובות]] - לפי מנהג אשכנז, כמו ברוב ימים טובים, אומרים פיוטים בחזרת הש"ץ של שחרית. הקרובות של שבועות ארוכות ביותר, וכוללות פיוט הנקרא סדר עולם, המתאר כמפי התורה עצמה, את סירובה של התורה להינתן לאבות העולם, ונתינתה בסופו של דבר למשה רבינו, ופיוט "סדר דברין" המייחד קטע ארוך ('רהיט') לכל אחת מן הדברות.{{הערה|יונה פרנקל, '''מחזור שבועות''', ירושלים תש"ס, עמ' כג בהקדמה.}} שתי הקרובות יותר ארוכות מבשאר ימים טובים,{{הערה|סך הכל, אורך כל הפיוטים של שני ימי שבועות שווה פחות או יותר לאורך הפיוטים של שני ימי ראש השנה.}} וייתכן שהאריכו בפיוטים דווקא בשבועות משום שיש בו פחות מאפיינים מול שאר החגים. באשכנז, אומרים בשני ימי שבועות את הקרובות "ארץ מטה" לר' [[אלעזר הקליר]] ו"אורח חיים" לר' [[שמעון בן יצחק]], ויש חילוקי מנהגים לגבי איזו קרובה לומר באיזה יום.{{הערה|היום, נוהגים במנהג אשכנז המזרחי לומר "ארץ מטה" ביום טוב ראשון ו"אורח חיים" ביום טוב שני, ובמנהג אשכנז המערבי נוהגים להפוך את הסדר הנ"ל. ברוב כתבי יד של שני המנהגים, "אורח חיים" מופיע ביום ראשון, ובספר מהרי"ל (המייצג את המנהג המערבי) כתב לומר "ארץ מטה" ביום הראשון, ונראה שהסדר לא היה אחיד באף אחד מהמנהגים.}}▼
 
▲'''[[פיוט#קרובות|קרובות]]''' -(חזרת הש"ץ של שחרית): לפי מנהג אשכנז, כמו ברוב ימים טובים, אומרים פיוטים בחזרת הש"ץ של שחרית. הקרובות של שבועות ארוכות ביותר, וכוללות פיוט הנקרא סדר עולם, המתאר כמפי התורה עצמה, את סירובה של התורה להינתן לאבות העולם, ונתינתה בסופו של דבר למשה רבינו, ופיוט "סדר דברין" המייחד קטע ארוך ('רהיט') לכל אחת מן הדברות.{{הערה|יונה פרנקל, '''מחזור שבועות''', ירושלים תש"ס, עמ' כג בהקדמה.}} שתי הקרובות יותר ארוכות מבשאר ימים טובים,{{הערה|סך הכל, אורך כל הפיוטים של שני ימי שבועות שווה פחות או יותר לאורך הפיוטים של שני ימי ראש השנה.}} וייתכן שהאריכו בפיוטים דווקא בשבועות משום שיש בו פחות מאפיינים מול שאר החגים. באשכנז, אומרים בשני ימי שבועות את הקרובות "ארץ מטה" לר' [[אלעזר הקליר]] ו"אורח חיים" לר' [[שמעון בן יצחק]], ויש חילוקי מנהגים לגבי איזו קרובה לומר באיזה יום.{{הערה|היום, נוהגים במנהג אשכנז המזרחי לומר "ארץ מטה" ביום טוב ראשון ו"אורח חיים" ביום טוב שני, ובמנהג אשכנז המערבי נוהגים להפוך את הסדר הנ"ל. ברוב כתבי יד של שני המנהגים, "אורח חיים" מופיע ביום ראשון, ובספר מהרי"ל (המייצג את המנהג המערבי) כתב לומר "ארץ מטה" ביום הראשון, ונראה שהסדר לא היה אחיד באף אחד מהמנהגים.}}
[[אקדמות]] - מנהג האשכנזים לומר ב[[תפילת שחרית]] את הפיוט אקדמות באמצע או לפני [[קריאת התורה]].{{הערה|המנהג המקורי הוא לומר את האקדמות באמצע קריאת התורה, אחרי הפסוק הראשון. עיין לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/43202 מחזור לחג השבועות], רעדלהיים תקצ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=143 דף לט ע"ב-מ ע"א]. כמה אחרונים פיקפקו על מנהג זה, עי' {{משנה ברורה|תצד|ב}}, ולכן רוב הקהילות העבירו את האמירה לקודם קריאת התורה, אבל יש קהילות בודדות שממשיכות במנהג המקורי.}} הפיוט נאמר ב[[ארמית]], בליווי [[לחן|מנגינה]] מיוחדת.{{הערה|1=[[מאיר שמעון גשורי]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/akdamot-4.htm על ניגון "אקדמות"], [[סיני (כתב עת)|סיני]] מא, תשיז}} הוא פותח בבקשת רשות לקרוא בתורה, ועוסק במעלת התורה ובשכר הצפון ללומדיה. בהרבה קהילות אשכנז מחוץ לישראל (היום רק במנהג אשכנז המזרחי), אומרים פיוט דומה הפותח "יציב פתגם" באמצע ההפטרה של היום השני.{{הערה|'''[http://www.hebrewbooks.org/43202 מחזור לחג השבועות]''', רעדעלהיים תקצ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=292 דף קיד ע"א].}}▼
 
[[יזכור]] - בבתי הכנסת מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לומר יזכור בשבועות (מחוץ לישראל ביום טוב שני), לפני שמכניסים את [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[ארון הקודש]]. במנהג אשכנז המערבי, לא נוהגים לומר יזכור ברגלים כלל,{{הערה|'''מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז''' בתוך [[ירושתנו]] י (תשע"ט), עמ' 23.}} אך הוא הונהג בכמה קהילות מנהג זה בתקופה מאוחרת.{{הערה|כגון קהל עדת ישורון בניו יורק.}}▼
 
====בקריאת התורה====
'הכתובה' - חלק מהספרדים נוהגים לומר לפני קריאת התורה את הפיוט המכונה "הכתובה" שחובר על ידי רבי [[ישראל נג'ארה]]. פיוט זה מתאר את ה"[[כתובה]]" כביכול, בין הקב"ה (החתן) לבין עם ישראל (הכלה).{{הערה|[http://old.piyut.org.il/textual/868.htm]{{קישור שבור|30.4.2021}}}}
 
▲[[אקדמות]] - מנהג האשכנזים לומר ב[[תפילת שחרית]] את הפיוט אקדמות באמצע או לפני [[קריאת התורה]].{{הערה|המנהג המקורי הוא לומר את האקדמות באמצע קריאת התורה, אחרי הפסוק הראשון. עיין לדוגמה [http://www.hebrewbooks.org/43202 מחזור לחג השבועות], רעדלהיים תקצ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=143 דף לט ע"ב-מ ע"א]. כמה אחרונים פיקפקו על מנהג זה, עי' {{משנה ברורה|תצד|ב}}, ולכן רוב הקהילות העבירו את האמירה לקודם קריאת התורה, אבל יש קהילות בודדות שממשיכות במנהג המקורי.}} הפיוט נאמר ב[[ארמית]], בליווי [[לחן|מנגינה]] מיוחדת.{{הערה|1=[[מאיר שמעון גשורי]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/akdamot-4.htm על ניגון "אקדמות"], [[סיני (כתב עת)|סיני]] מא, תשיז}} הוא פותח בבקשת רשות לקרוא בתורה, ועוסק במעלת התורה ובשכר הצפון ללומדיה. בהרבה קהילות אשכנז מחוץ לישראל (היום רק במנהג אשכנז המזרחי), אומרים פיוט דומה הפותח "יציב פתגם" באמצע ההפטרה של היום השני.{{הערה|'''[http://www.hebrewbooks.org/43202 מחזור לחג השבועות]''', רעדעלהיים תקצ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=292 דף קיד ע"א].}}
ברוב קהילות אשכנז מחוץ לישראל (היום רק במנהג אשכנז המזרחי),{{הערה|פיוט זה מופיע בשני מנהגי אשכנז, אבל משום מה נשמט במחזורי אשכנז המערבי המאוחרים, ולכן אינו נאמר ברוב קהילות אשכנז המערבי, אף על פי שהוא מוזכר במהרי"ל.}} אומרים באמצע הפטרת {{הערה|ה[[משנה ברורה]] מכריע שיש לומר פיוט זה בתוך ההפטרה ({{משנה ברורה|תצד|ב}}), אף על פי שבאקדמות פוסק שיש לאומרו קודם לקריאת התורה. וצריך עיון מה החילוק ביניהם.}} יום טוב שני את הפיוט "יציב פתגם" ל[[רבנו תם]]. {{הערה|'''[http://www.hebrewbooks.org/43202 מחזור לחג השבועות]''', רעדעלהיים תקצ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=292 דף קיד ע"א].}}
 
▲[[יזכור]] - בבתי הכנסת מנהג אשכנז המזרחי נוהגים לומר יזכור בשבועות (מחוץ לישראל ביום טוב שני), לפני שמכניסים את [[ספר תורה|ספר התורה]] ל[[ארון הקודש]]. במנהג אשכנז המערבי, לא נוהגים לומר יזכור ברגלים כלל,{{הערה|'''מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז''' בתוך [[ירושתנו]] י (תשע"ט), עמ' 23.}} אך הוא הונהג בכמה קהילות מנהג זה בתקופה מאוחרת.{{הערה|כגון קהל עדת ישורון בניו יורק.}}
 
====מוסף ומנחה====
[[אזהרות]] - לפני [[תפילת מנחה]]{{הערה|אולם, לפי מנהג הספרדים הקדום, אמרו אזהרות באמצע חזרת הש"ץ של מוסף, עיין יונה פרנקל, '''מחזור שבועות''', ירושלים תש"ס, עמ' יד בהקדמה.}} אומרים ה[[נוסח הספרדים|ספרדים]] (וה[[תכלאל|תימנים]] אומרים אותו לאחר ההפטרה) את ה[[פיוט]] "אזהרות" (חובר על ידי רבי [[שלמה אבן גבירול]]) שתוכנו מניית כל [[תרי"ג מצוות]] התורה. בחלק מקהילות [[צפון אפריקה]] קוראים פיוט אזהרות דומה שחיבר רבי [[יצחק בן ראובן אלברגלוני]], ובקהילות מרוקו נוהגים לקרוא את שני סוגי ה"אזהרות". לפי מנהג אשכנז, אומרים אזהרות באמצע חזרת הש"ץ של תפילת מוסף.{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/43202 מחזור לחג השבועות], רעדלהיים תקצ"ב, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=174 דף נה ע"א].}} פיוטי האזהרות של קהילות אשכנז ("[[אתה הנחלת]]" ליום א' ו"אזהרת ראשית" יום ב') הם קדומים וממחבר לא ידוע; בסוף האזהרות, נוהגים בשני הימים לומר פיוט [[עליונים ששו|אז שש מאות]].
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שבועות"