דורא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה: תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 28:
דורא נזכרת לראשונה ברשימת הערים ב[[פפירוס אנאסטאזי א]] וב[[מכתבי אל-עמארנה]] מ[[המאה ה-14 לפנה"ס]]. בתנ"ך מוזכרת דורא בשם "אדוריים" ([[דברי הימים|דברי הימים ב']] [[S:דברי הימים ב יא ט|י"א, ט]]) כאחת הערים ש[[ביצורים|בוצרו]] על ידי [[רחבעם]]. פרעה [[שושנק הראשון]] ערך מסע צבאי לכנען בשנת 925 לפני הספירה ומפרט את הערים שכבש, מספר 19 ברשימה הוא ככל הנראה דורא, אולם החוקרים סבורים כי ייתכן ומדובר בהתייחסות ליישוב אחר שאינו ידוע, צפונה יותר בממלכת ישראל. בראשית המאה השישית לפני הספירה תקפה [[האימפריה הנאו-בבלית]] את ממלכת יהודה, וחלקה הדרומי מדורא ועד [[מרשה]], נפל לידי [[אדום (עם)|ממלכת אדום]].
 
בעקבות כיבושיו של [[אלכסנדר מוקדון]], האזור היה חלק ממלכת [[בית תלמי]]. היישוב מוזכר ב[[ההפפירוסים של זנון|פפירוסים של זנון]] בשנת [[259 לפנה"ס]] כ"עיר מבצר". על פי [[יוסף בן מתתיהו]], [[יוחנן הורקנוס]] לכדה ולחץ על יושביה ה[[אדום (עם)|אדומים]] למול את ילדיהם [[גיור|ולהתגייר]]{{הערה| {{הארץ|מוזיאון העם היהודי|גיור העם האדומי: ברית המילה הגדולה בהיסטוריה|1.5844693|22 בפברואר 2018}}}}. ב[[ה|תקופה הרומית בארץ ישראל]] נכללה ברשימת הערים שנבנו מחדש על ידי הקונסול הרומי [[אולוס גביניוס]]. היא שימשה בין השנים [[57 לפנה"ס|57]]–[[47 לפנה"ס]] כ[[עיר בירה|בירת]] [[מחוז]] ("סינדריה") אדום המזרחית. לאחר מכן, [[סיפוח|סופחה]] למחוז יהודה הצפוני לה, ואוכלוסייתה הפכה ל[[יהודים|יהודית]] בעיקר, עד למרד [[מרד בר כוכבא]].
 
עם התפשטות הנצרות באזור ב[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|תקופה הביזנטית]] (סביב סוף [[המאה ה-4]] לספירה), הפכה לעיר נוצרית{{הערה|1=אבי יונה, עמ' 96.}}. ב[[ה|תקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]] התאסלמו בהדרגה תושבי העיר. לפי ההיסטוריון [[צבי מסיני]], תושבי דורא הם צאצאי יהודים, כולל חמולת רג'וב, אליה משתייך [[ג'יבריל רג'וב]] (ולכן נפגש עם הרב [[עובדיה יוסף]]{{הערה| {{כיכר השבת|ישראל כהן|ג'בריל רג'וב לכיכר השבת: 'הרב עובדיה יסייע לשלום'|גבריל-רגוב-לכיכר-השבת-הרב-עובד|29 ביולי 2013}}}}) ושימרו מסורות יהודיות, כולל נוהל קבורה יהודית השונה מהותית מהנהוג באסלם: שימוש במערות קבורה, שימור הקברים ועלייה אליהם כל שנה{{הערה|[[צבי מסיני]], '''[http://the-engagement.org/wp-content/uploads/2014/11/ספר-ההתחברות.pdf ההתחברות - בעיית ארץ ישראל שורשיה ופתרונה]''', הוצאת ליעד, 2014, עמוד 42}}.