יום הכיפורים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏יום הכיפורים בזמן המקדש: תוספת ההסבר המקובל במחקר
תגיות: שוחזרה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אילון גלעד אינו מקור לקביעת קונצנזוס מדעי. אם הוא מצטט חוקר X ניתן לייחס את הטענה לאותו חוקר.
שורה 53:
{{הפניה לערך מורחב|יום הכיפורים בבית המקדש}}
 
יום כיפור לא מוזכר בתיאורי חנוכת בית המקדש על ידי [[שלמה המלך]] בחודש תשרי, שנחנך שבעת ימים, מח' בתשרי ועד ערב חג הסוכות, כולל יום הכיפורים{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ח|}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ז|}}}}. לדעת [[רבי יוחנן]] היה זה מפני שבאותה שנה לא קיימו את יום הכיפורים, החלטה שזכתה להסכמה משמים באמצעות [[בת קול]]{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ט|א}}}}. גם בתיאורים של הקמת ה[[מזבח העולה|מזבח]] על ידי [[יהושע בן יהוצדק]] ו[[זרובבל בן שאלתיאל]]{{הערה|{{תנך|עזרא|ג|}}}} ושל [[קריאת התורה]] על ידי [[עזרא הסופר]]{{הערה|{{תנך|נחמיה|ח|}}}}, שהתקימו ב[[תשרי]], מוזכרת חגיגת [[סוכות]] אך לא יום הכיפורים. לפי חוקרי המקרא הדבר מעיד על כך שיום הכיפורים הוא מועד חדש יחסית, שנוסף למועדי ישראל במהלך תקופת בית שני, כנראה ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה ה-5 לפנה"ס]]. {{הערה|אילון גלעד, [https://www.haaretz.co.il/amp/magazine/the-edge/.premium-1.2726285 לאיזו מטרה נוצר יום הכיפורים?], באתר [[הארץ]]}}
 
אופיו של יום הכיפורים בזמן המקדש נסוב ברובו סביב העבודה ב[[בית המקדש]]. למעשה, במקרא מוצג יום זה כיום שבו מכפרים על המקדש מטומאות בני ישראל, ונראה כי כפרתם של בני ישראל נועדה "לנקות" אותם כדי לאפשר את המציאות שבה שוכנת נוכחות אלוהית תמידית בתוך עם שמטבע הדברים חוטא "וכיפר... וכן יעשה לאהל מועד השוכן אתם בתוך טומאותם"{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|טז|טז}}}}.