מכניקה של גוף קשיח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 0 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
מ החלפות (, =תיאור ), הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
[[קובץ:Gyroscope operation.gif|שמאל|ממוזער|200px|[[גירוסקופ]] המאופיין בתנועה סיבובית מורכבת, אשר נחקרת במסגרת מכניקת הגוף הקשיח]]
'''מכניקה של גוף קשיח''' (או '''של גוף צפיד''') היא ענף [[פיזיקה|פיזיקלי]] החוקר את תכונותיהם ו[[תנועה (פיזיקה)|תנועתם]] של גופים קשיחים.
ענף זה של ה[[מכניקה]] מטפל במספר תופעות הנוגעות לגופים קשיחים ובפרט מאפשר לנתח את תנועתם הסיבובית של גופים קשיחים סביב עצמם. הכלים של מכניקת הגוף הקשיח מאפשרים את ניתוחם ותכנונם של גופים כדוגמת ה[[סביבון]], ה[[גירוסקופ]] ו{{פירושון|נדנדה|נדנדות}} למיניהן, כמו גם [[גלגל שיניים|גלגלי שיניים]] ורכיבים מכניים נוספים.
==הקשר לדינמיקה של חלקיק יחיד==
[[קובץ:Moment of inertia examples.gif|שמאל|ממוזער|250px|באיור [[מומנט התמד|מומנטי התמד]] של גופים שונים. מומנט ההתמד הוא מדד להתנגדות של גוף קשיח לשינוי ב[[מהירות זוויתית|מהירות הזוויתית]] שלו.]]
ב[[דינמיקה (מכניקה)|דינמיקה]] הקלאסית של [[חלקיק]] יחיד (בהקשר זה הוא מכונה "גוף נקודתי"), על מנת לתאר תנועה של חלקיק במרחב
ניתן לפרק את תנועתו של גוף קשיח לתנועה קווית של [[מרכז המסה]] ולתנועה סיבובית של הגוף סביב עצמו. פירוק זה שימושי במיוחד, כיוון שתנועתו של
==הגדלים היסודיים==
בניתוח דינמיקה של חלקיק יחיד נהוג להגדיר מספר גדלים: [[מהירות]], [[תנע]], [[אנרגיה]], וכיוצא בהם. עבור תנועה סיבובית של גוף קשיח, ניתן להגדיר גדלים דומים:
*
▲* ה[[תנע]] הקווי של גוף נקודתי מוגדר כמכפלת מהירותו של הגוף ב[[מסה|מסתו]], או בניסוח מתמטי: <math>\vec p=m\vec v</math>. ההיטל של וקטור התנע על ציר מסוים מהווה, באופן אינטואיטיבי, מדד ל"כמות התנועה" בציר זה. באופן דומה, מוגדר וקטור ה[[תנע זוויתי|תנע הזוויתי]], <math>\vec L</math>, כך שההיטל שלו על ציר מסוים מהווה מדד ל"כמות הסיבוב" סביב ציר זה. התנע הזוויתי מוגדר כ[[מכפלה וקטורית]] של מיקום הגוף בתנעו הקווי, או בכתיב מתמטי: <math>\vec L=\vec r\times\vec p</math>. הבדל משמעותי בין התנע הקווי לתנע הזוויתי הוא שהתנע הקווי מקביל למהירות, ואילו וקטור התנע הזוויתי '''ניצב''' למישור הסיבוב של הגוף. ניתן גם להציג את התנע הזוויתי על ידי מכפלת [[מומנט התמד|מומנט ההתמד]] שלו ב[[מהירות זוויתית|מהירותו הזוויתית]] <math>\vec L = I\vec\omega</math> (ראו הסבר בהמשך).
*[[החוק השני של ניוטון]] קובע כי נגזרתו של התנע הקווי לפי הזמן היא גודל הכוח הפועל הגוף, או בשפה מתמטית: <math>\sum \vec F=m \vec a</math>. בצורה פשטנית, ניתן לומר שגודל זה גורם לשינוי בתנועה הקווית. המקביל הסיבובי אליו, הגורם כביכול לשינוי בתנועה הסיבובית של הגוף הקשיח, נקרא [[מומנט כוח]], <math>\vec \tau</math>, והוא מוגדר כמכפלה ווקטורית בין הכוח למיקומו של הגוף. בשפה מתמטית: <math>\vec \tau = \vec{r} \times \vec{F} </math>. הכללה ישירה של החוק השני של ניוטון קובעת כי <math> \vec\tau=\frac{d}{dt}\vec L=I\vec\alpha</math>. כלומר, בהיעדר מומנטים חיצוניים, התנע הזוויתי במערכת נשמר.
* בדינמיקת החלקיק, מהווה ה[[מסה]] מדד להתנגדותו של גוף לשינוי תנועתו הקווית. הגודל המקביל בדינמיקה של גוף קשיח נקרא [[מומנט התמד]], המבטא מדד להתנגדותו של גוף לשינוי בתנועה הסיבובית שלו. היות שניתן לסובב גוף במספר כיוונים, מומנט ההתמד לא יכול להיות מורכב ממספר אחד בלבד (כמו המסה) אלא צריך להכיל מידע על התנגדות הגוף לסיבוב בכל הכיוונים. בשפה פיזיקלית אומרים כי מומנט ההתמד הוא [[טנזור]] (בניגוד למסה שהיא [[סקלר (פיזיקה)|סקלר]]). עם זאת, בבעיות פשוטות שבהן הגוף מסתובב תמיד סביב ציר אחד (כמו במקרה של [[קרוסלה]], לדוגמה) ניתן להחליף את הטנזור המלא של מומנט ההתמד במספר יחיד. קל לייצג את טנזור מומנט ההתמד על ידי [[מטריצה]], ובכל פעם ש־<math>I</math> מופיע במשוואה, יש להבין את המשוואה כמכפלה של מטריצה בוקטור. כאשר רוצים להדגיש את עובדת היותו טנזור, הוא מסומן עם [[גג (סימן דיאקריטי)|גג]]: <math>\hat I</math>. לדוגמה, הנוסחה <math>\vec L = \hat I\vec\omega</math> מבטאת את העובדה שישנם מצבים בהם התנע הזוויתי אינו מקביל למהירות הזוויתית.
שורה 27:
| [[מומנט כוח|מומנט הכוח]] || <math>\vec{\tau}</math>
|-
| [[מסה]] || <math>
| [[מומנט התמד|מומנט ההתמד]] || <math>
|-
| [[העתק (פיזיקה)|העתק]] קווי || <math>\vec{x}</math>
שורה 49:
[[קובץ:Praezession.svg|שמאל|ממוזער|150px|תנועה מורכבת של גוף קווי המורכבת מסיבוב סביב צירו (בירוק), תזוזה של ציר הסיבוב הנקראת "[[נקיפה]]" (בכחול) ומסטיות ממנה הנקראות "[[נוטציה (פיזיקה)|נוּטַצְיוֹת]]" (באדום)]]
<!-- ==
ניתן להסיק את רוב העקרונות החשובים של מכניקת הגוף הקשיח על ידי הפעלת [[מודל]] בו מהווה הגוף הקשיח מערכת אשר הנה
תיאור תנועתו המלאה של גוף קשיח דורש שימוש בשש [[דרגות חופש]], שלוש לתיאור תנועתו הקווית ושלוש נוספות לתיאור תנועתו הסיבובית, כאשר חוקי הבסיס המתארים את התנהגות התנע והכוח נשמרים אף עבור מקביליהם המתארים גוף קשיח. לפיכך, במערכת מתקיים שימור תנע זוויתי, כאשר שקול המומנטים על המערכת מתאפס.
שורה 67:
:<math>I \ \stackrel{\mathrm{def}}{=}\ \sum_i m_i{\rho_i}^2 </math>
כאשר <math>\rho_i</math> הוא המרחק של המסה ה־i מציר הסיבוב. ב[[גבול הרצף]], הסכום הופך לאינטגרל:
:<math>I \ \stackrel{\mathrm{def}}{=}\
וכאן <math>\rho(m)</math> הוא המרחק של המסה m מציר הסיבוב.
שורה 73:
===טנזור מומנט ההתמד===
כיוון שטנזור ההתמד [[מטריצה סימטרית|סימטרי]], ניתן [[לכסון מטריצות|ללכסן]] אותו עבור כל גוף קשיח. בצורתו המלוכסנת של הטנזור, הצירים המתאימים לרכיביו נקראים "צירי התנועה הראשיים" (או, "צירי התנועה הטבעיים") והערכים על האלכסון הם מומנטי ההתמד הראשיים. לצירים הראשיים של גוף יש חשיבות רבה, כיוון שכאשר גוף מסתובב סביב ציר ראשי שלו, ציר הסיבוב נשאר קבוע. כלומר,
מבחינת החישוב, חלק מהמשוואות הופכות פשוטות יותר אם מלכסנים את טנזור מומנט ההתמד. כך, למשל, האנרגיה הקינטית הכוללת במצב זה היא סכום האנרגיות המתקבלות מתנועה סביב כל אחד מהצירים.{{הערה|בכתיב מתמטי:
שורה 91:
==גוף קשיח ב[[תורת היחסות]]==
[[תורת היחסות]] שוללת את קיומם של גופים קשיחים, שכן כאשר מתחיל לפעול כוח על גוף לא ייתכן שכל חלקיו יתחילו לנוע באופן מיידי, בגלל המגבלה של העברת האינפורמציה
==מקורות==
<div
* Kittel, '''Mechanics''', Berkeley Physics Course
* L. D. Landau and E. M. Lifshitz, '''Mechanics, Course of Theoretical Physics''', 3rd ed., Vol. 1.
* Michael Gedalin,[http://physweb.bgu.ac.il/COURSES/Physics1_Gedalin/Lecture11.pdf Rigid body rotation I, Theory]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }},[http://physweb.bgu.ac.il/COURSES/Physics1_Gedalin/Lecture12.pdf Rigid body rotation II, Applications]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
==ראו גם==
|