ויקיפדיה

אליהו הזקן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הפיכת הפניה להערת שוליים
אין תקציר עריכה
שורה 27:
}}
 
'''רבי אליהו הזקן בן מנחם ממאנש''' (Le Mans), [[פוסק]] הלכה ו[[פייטן]] ממנהיגי ה[[יהדות צרפת|יהדות בצרפת]] הצפונית בתקופתו. חי ופעל לערך בין השנים [[ד'תש"מ]] ([[980]])–[[ד'תת"כ]] ([[1060]]). התואר "הזקן" הוצמד אליו כבר בחייו וכמה סדרות טורים ב[[אזהרות|באזהרתאזהרת]] "אמת יהגה חכי" שחיבר נושאות [[אקרוסטיכון]] "אליהו הזקן". אין להניח שהיה זה שם משפחתו שכן אחיו לא כונה הזקן.
 
הידע עליו אינו רחב. האזהרה שחיבר "אמת יהגה חכי" זכתה לתפוצה רחבה ולדיון בספרות ה[[הלכה]]{{הערה|[[תוספות]], {{בבלי|יומא דף |ח' עמוד |א' |מפרש=תוספות|ד"ה =דכולי}}.}} החל מ[[רבינו תם]] ועד למחקר המודרני. האזהרה זכתה למספר מהדורות מדעיות ומוערות. היא מעוררת שאלות מחקריות רבות כגון: הצופן הגלום באקרוסטיכון, היחס בין ה[[פיוט]] ל[[הלכה]] ועוד.▼
מסורת מ[[המאה ה-13]] בשם "סדר היחס", אשר פורסמה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ב[[שו"ת]] [[מהרש"ל]], קושרת אותו בקשרי נישואין עם משפחתו של רב [[האי גאון]]. בקרב החוקרים יש מחלוקת לגבי אמינותה של מסורת זו. אך דווקא במחקר המודרני של תולדות יהודי צרפת מצאו [[אברהם גרוסמן]] ואחרים, על סמך תיעוד מן ה[[גניזה]], סימוכין לקשריו עם [[בבל]] ו[[ארץ ישראל]] כולל קשרי הנישואין.
היחס בין ה[[פיוט]] ל[[הלכה]] ועוד.
 
==קשריו עם בבל==
▲הידע עליו אינו רחב. האזהרה שחיבר "אמת יהגה חכי" זכתה לתפוצה רחבה ולדיון בספרות ה[[הלכה]]{{הערה|[[תוספות]], יומא דף ח' עמוד א' ד"ה דכולי}} החל מ[[רבינו תם]] ועד למחקר המודרני. האזהרה זכתה למספר מהדורות מדעיות ומוערות. היא מעוררת שאלות מחקריות רבות כגון: הצופן הגלום באקרוסטיכון, היחס בין ה[[פיוט]] ל[[הלכה]] ועוד.
מסורת מ[[המאה ה-13]] בשם "סדר היחס", אשר פורסמה ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] ב[[שו"ת]] [[מהרש"ל]], קובעת כי רבי אליהו הזקן היה בעל אחותו של רב [[האי גאון]]. [[צונץ]] פיקפק במסורת זו, ובעקבותיו חוקרים רבים דחו אותה כאגדה, משום שלא סביר שחכם צרפתי לא נודע במיוחד ישא את גיסתו של הגאון ה[[בבל]]י. גם מבחינה כרונולוגית היא קשה שכן רבי אליהו הזקן חי דור שלם לאחר רב האי גאון.
 
אולם, [[עזרא פליישר]] מצא בסוף האקרוסטיכון של אזהרות רבי אליהו את הכינוי "אלוף". התואר "אלוף" היה תואר כבוד בבלי, שמעניקיו היו ראשי הישיבות והגאונים שבבבל. בכך ראה פליישר הוכחה שרבי אליהו היה בעל זיקה חזקה לישיבות בבל ואולי אף נסע ללמוד בה, ולכן הציע שניתן לקיים את המסורת שהוא נישא לאחות רב האי גאון.{{הערה|{{אוצר החכמה|עזרא פליישר|"אזהרות לר' בנימן (בן שמואל) פייטן"|615022|'''[[קבץ על יד]]''' יא [כא] (תשמ"ה), עמ' 64–66||עמוד=71}}.}} [[אברהם גרוסמן]] צירף לכך תוספת למדרש [[קהלת רבה]] שנמצאה בכתב יד בידי [[מנחם הירשמן]], שנכתבה בידי חכם בשם אליהו בן מנחם המתאר את עלייתו לירושלים בשלושת הרגלים.{{הערה|מנחם הירשמן, "שער הכוהן ועלייתו לרגל של אליהו בן מנחם: שרבובי מסורות של ימי-הביניים במדרשי חז"ל", '''[[תרביץ]]''' נה [ב] (טבת תשמ"ו), עמ' 217–227.}} בניגוד למגלה התוספת הירשמן, גרוסמן טען שהמדובר כאן ברבי אליהו בן מנחם מצרפת, והביא מכאן ראיה נוספת לשהייתו של רבי אליהו בארצות המזרח. על כך הוסיפו פליישר וגרוסמן ראיות שונות לזיקה של רבי אליהו למורשת בבל, בין השאר במניין המצוות באזהרותיו, ובנכונותו לדון בשאלת היתר אמירת [[קרובה|קרובות]] בתפילה. את הקושי הכרונולגי הציע גרוסמן לתרץ בכך שמדובר על קרובת משפחה רחוקה יותר של רב האי גאון, ואולי מדובר בבת אחותו ולא באחותו עצמה.{{הערה|אברהם גרוסמן, '''חכמי צרפת הראשונים''', עמ' 88–98.}}
 
== לקריאה נוספת ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/אליהו_הזקן"