קו העוני – הבדלי גרסאות

* מי שיש לו רק ''חמישים זוז'', אבל הוא יכול להשתמש בהם למסחר שיספק לו פרנסה, גם הוא אינו רשאי לקחת מתנות עניים.

* לעומת זאת, מי שיש לו מאתיים זוז, אבל במקביל יש לו חוב לאדם אחר (אפילו ל[[כתובה]] של אשתו), והכסף שברשותו משועבד לחוב זה, רשאי לקחת.

 

#גבול אישי, המתייחס ליכולתו של העני להתפרנס, נזכר בהמשך הסימן בטור: "ויש אומרים שכל אלו השיעורים לא נאמרו אלא בימיהם שהיה להם קופה ותמחוי והיו מחלקין מעשר עני בכל שנה והיו נוטלין לקט שכחה ופאה, לפיכך שיערו שמי שיש לו מאתיים זוז לא יטול, לפי שיכול לעבור בהן שנה ולשנה הבאה יהיה לו במה שיהיה. אבל האידנא(=עכשיו), שאין כל זה, יכול ליטול עד שיהיה לו קרן כדי להתפרנס מן הריוח. תדע לך, שהרי יש חילוק בין אם נושא ונותן שאז אפילו אם יש לו חמישים זוז לא יטול שאפשר לו להתפרנס מן הריוח, אלמא (=מכאן ש-)הכל לפי הענין. ואפשר כי בימיהם היתה ההוצאה מעוטה ואפשר להתפרנס בריוח של חמישים זוז, אבל האידנא(=עכשיו) אי אפשר, והכל לפי המקום והשעה."{{הערה|שם=טור}} וכן בהמשך הסימן בשולחן ערוך.{{הערה|שם=שוע}}

#ה[[רמב"ם]] הביא את דין "מאתיים זוז" רק לעניין מתנות עניים בשדה.{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מתנות עניים ט יג}}}} אולם לעניין צדקה, כתב רק ש"מצות עשה ליתן צדקה לעניים כפי מה שראוי לעני".{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מתנות עניים ז א}}}} מכאן שלפי הרמב"ם, מצוות הצדקה תלויה בצרכיו של כל עני לגופו, ואין כלל "קו עוני" מוחלט.{{הערה|שם=מדן}} גם בעל [[יצחק מקורביל|ספר מצוות קטן]] כתב:{{הערה|[[ספר מצוות קטן]], סוף סימן רמח}} "דין מי שיש לו מאתיים זוז אינו נוהג בזמן הזה בינינו". והרב [[יעקב מדן]] הסביר,{{הערה|שם=מדן}} שכיוון שמתנות עניים בשדה מתחלקות כל שנה בעונת הקציר, מותר לקחת מהן רק מי שאין לו מספיק חסכונות כדי להתפרנס במשך שנה. אולם הדין הזה אינו רלבנטי לעניין צדקה.

על-פי ההסברים בתלמוד,{{הערה|{{ויקיטקסט|כתובות סח א}}}} פירש הרמב"ם כך:{{הערה|{{ויקיטקסט|רמב"ם הלכות מתנות עניים ט יד}}}}

 

**"א. קופת הציבור נגבית בכפייה ולא בהתנדבות, ולכן אין רשות לאדם להפיל עצמו על קופת הציבור עד שימכור כלי תשמישו, ולפחות יחליפם בזולים יותר. אך לענין צדקה ומתנות עניים, הניתנים בהתנדבות, אף שקביעת רף העוני אינה נמדדת בהכרח בכסף זמין, בכל זאת לא חייבו חכמים את העני למכור את כליו מפאת עוגמת הנפש הכרוכה בדבר."

**"ב. קופת הציבור מתחלקת לעניי הקהילה, בניגוד ללקט, שכחה ופאה, מעשר עני וצדקה מאנשים פרטיים הניתנים לכל עני. לכן, יש בנטילה מקופת הציבור גזל עניים ברור יותר, שהרי הממון ניתן לאנשים מוגדרים, מכיוון שכך יש בקופת הציבור קני מידה מחמירים יותר לחלוקה."

הרב רועי הכהן ז"ק סיכם את ההלכה בנושא: "ככלל, אין ליתן לאדם כספים כלשהם מקופת הצדקה הציבורית, אלא אם כן אין ברשותו רכוש או נכסים אותם ניתן לממש בכסף, אלא-אם-כן מדובר בהפסד משווי הקרן. זאת, על-מנת שלא לפגוע בעניים אמתיים, הסמוכים רק על שולחנה של קופת הצדקה הציבורית."{{הערה|שם=כתר}}