חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 49) – הבדלי גרסאות

▲'''החוק הנורווגי''' הוא סעיף ב[[חוקה]] הנורווגית, סעיף מספר 62 שמחייב את כל [[ממשלה|שרי הממשלה]] שנבחרו בממשלה הנוכחית להתפטר מתפקידם ב[[פרלמנט]] ולפנות את מקומם לבאים בתור ברשימות [[מפלגה|המפלגה]] אליה הם משתייכים. החוק קיים ב[[נורווגיה]] וגם במדינות אחרות כגון [[שוודיה]], [[הולנד]] ו[[צרפת]]. בנורווגיה ובשוודיה רשאים השרים שהתפטרו מהממשלה לחזור ולכהן בפרלמנט במקום אלו שהחליפו אותם לעומת הולנד וצרפת בהן האפשרות הזו איננה קיימת.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/articles/26069|כותרת=החוק הנורווגי במציאות הישראלית|אתר=www.idi.org.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-09}}</ref> המינוח המדויק לחוק הוא "חוק חבר פרלמנט מחליף (Alternate Member Bill)" אך הוא ידוע בכינויו "החוק הנורווגי".  מקור הכינוי "החוק הנורווגי" נעוץ בעובדה שהפרלמנט בנורווגיה היה הראשון שחוקק חקיקה המונעת כפל כהונה בפרלמנט וברשות המבצעת בשנת [[1828]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/committees/heb/material|הכותב=דן אבנון|כותרת=החוק הנורבגי בעידן של המהפכה המשטרית|אתר=www.knesset.gov.il|תאריך=2000|תאריך_וידוא=2021-05-09}}</ref>

▲"הפקידים המועסקים ב[[משרדי הממשלה]], למעט מזכירי המדינה [סגני שרים], וכן פקידים וגמלאי חצר המלוכה, אינם יכולים להיבחר לנציגים בפרלמנט. כלל זה חל גם על פקידים בשירות החוץ. חברי מועצת המדינה [הממשלה] אינם רשאים להשתתף בישיבת הפרלמנט כנציגים נבחרים בעודם משמשים כחברי מועצת המדינה. כלל זה חל גם על מזכירי המדינה."<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.knesset.gov.il/committees/heb/material/data/H30-01-2007_9-09-17_mmm.doc|הכותב=אביטל אפל ויהודית גלילי|כותרת=החוק הנורווגי: אוסף מקורות|אתר=הכנסת|תאריך=פברואר 2003}}</ref>