לדבר (עיר מקראית) – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{טיוטה פרטית}} {{מיקום מפורט בישראל|שם=תל דֹבֶר|רוחב=32.684061|אורך=35.628700|כותרת=כן}} קובץ:לדבר3...." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־14:43, 22 במאי 2021
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
אזכורים במקרא
לִדְבִר נזכרת ברשימת ערי שבט גָד שבעבר הירדן, שהגיעה "עַד גְּבוּל לִדְבִר". לפני לִדְבִר נזכרות חֶשְׁבּוֹן, רָמַת הַמִּצְפֶּה, בְטֹנִים ומַּחֲנַיִם:
”וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה גָד לִבְנֵי גָד לְמִשְׁפְּחֹתָם. [...] וּמֵחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה וּבְטֹנִים וּמִמַּחֲנַיִם עַד גְּבוּל לִדְבִר.”[1]
אחרי מות שָׁאוּל ובנו יְהוֹנָתָן בקרב הגלבוע, דָוִד ביקש לעשות חסד עם הנותרים מבית שָׁאוּל וגילה שמְפִיבֹשֶׁת נְכֵה הרַגְלָיִם, בֶּן יְהוֹנָתָן, חי אצל מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל ב"לוֹ דְבָר". דָוִד הביא את מְפִיבֹשֶׁת לביתו ביְרוּשָׁלַיִם והעביר לרשותו את כל רכושו של שָׁאוּל[2]. מאוחר יותר בימי מרד אַבְשָׁלוֹם דָוִד ברח אל מעבר לירדן למַּחֲנַיִם, ותומכיו הביאו לו לשם ציוד ומזון, ובין התומכים נמנה גם אותו מָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִ"לֹּא דְבָר" שארח בעבר את מְפִיבֹשֶׁת:
”וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים. מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי ...”[3]
"לֹא דָבָר" נזכרת שוב בנבואת עָמוֹס, המוכיח את הרשעים המתגאים על כיבושם של הערים לֹא-דָבָר וקַרְנָיִם (בימי יָרָבְעָם השני[4]). עָמוֹס משתמש כאן במשחק מלים על שמות שתי הערים, ואומר שהרשעים "שְּׂמֵחִים לְלֹא דָבָר", ומתגאים שבכוחם לקחו לעצמם "קַרְנָיִם" - סמל של עוצמה ופאר[5].
זיהוי האתר
לִדְבִר שכנה כאמור בגבול נחלת גָד (עם נחלת חצי המְנַשֶּׁה שמצפונה). לא ברור אם הכוונה ב"עַד גְּבוּל לִדְבִר" שלִדְבִר היתה בתחום נחלת גָד או מעבר לגבול, אך בכל מקרה מקובל לחפש אותה באזור שמדרום לכנרת. כך, יש המזהים אותה עם ח'רבת אֻם א-דַּבַּר כ-16 ק"מ מדרום לכנרת, או עם הכפר הירדני אִבְּדַר כ-11 ק"מ ממזרח לחמת גדר, המשמרות לכאורה אם שמה של לִדְבִר, אך בינתיים לא נמצאו באתרים אלה ממצאים ארכאולוגים מתאימים[6].
הצעת זיהוי נוספת היא עם ח'רבת-דֻּוֵיר שעל נהר הַיַּרְמוּךְ, כ-4 ק"מ מדרום מזרח לכנרת[7]. גם אתר זה משמר לכאורה את השם המקראי, ונמצאו בו עדויות ליישוב בתקופה הכנענית (ברונזה תיכונה ומאוחרת) והישראלית (ברזל), וגם מתקופות מאוחרות יותר (בעיקר מהתקופה הרומית).
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ג, פסוקים כ"ד–כ"ו
- ^ ספר שמואל ב', פרק ט'
- ^ ספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוקים כ"ז–כ"ח
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ה
- ^ ספר עמוס, פרק ו', פסוקים י"ב–י"ג
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, הערך על לִדְבִר, כרך ד', עמ' 410-409
- ^ עולם התנ"ך, ספר יהושע, מאת גרשון גליל ויאיר זקוביץ. "דברי הימים" הוצאה לאור בע"מ, 1999, עמ' 135