מרד עוראבי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ויקי4800 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 34:
[[טורקית עות'מאנית|טורקית]] הייתה עדיין השפה הרשמית הנהוגה בצבא, וקצינים עות'מאניים הועדפו וקודמו לעומת קצינים מצרים. בקבינט של הח'דיו תאופיק, כל החברים היו צ'רקסים טורקים ואף לא אחד מצרי. המשבר הכלכלי הגובר באוצר המדינה אילץ את הח'דיו לקצץ בצורה דרסטית בשורות הצבא. מסדר גודל של 94,000 חיילים ב-[[1874]], צומצם הצבא לסדר גודל של 36,000 חיילים ב-[[1879]], כשהתוכנית הייתה לקצץ אותו אפילו יותר; צעד דרסטי זה הביא למובטלים רבים. בנוסף לכך, הקרבות הרי האסון והתבוסה המשפילה ב[[אתיופיה]], במהלך [[מלחמת אתיופיה-מצרים]] בשנים [[1875]]-[[1876]], הכעיסו את הקצינים; כוונתו של [[איסמאעיל פאשה]] במלחמה זו הייתה ליצור אימפריה שתקיף את כל נהר ה[[נילוס]], שחלק גדול ממנו נמצא באתיופיה, והקצינים חשו שזו הייתה מלחמה מיותרת וטיפשית. בנוסף לכך, רוב המפקדים במלחמה זו היו קצינים אמריקנים ואירופיים שפאשא הביא, ודבר זה גרם למרמור גדול וכן להאשמות שהתבוסה נגרמה בגללם.
 
מודעות ציבורית התפתחה גם היא במצרים באותה תקופה, ההשכלה התפשטה, ויותר ויותר עיתונים יצאו לאור בשנות ה-70 וה-80 (של המאה ה-19), כמו למשל העיתון רב-ההשפעה "אבו נאדארהנזארה" (أبو نظارة; מילולית: "בעל המשקפיים"). עיתון זה, שנדפס על ידי [[יעקוב צנוע]], [[עיתונאי]] יהודי ממוצא מצרי ואיטלקי, היה עיתון סאטירי-פוליטי שלעיתים קרובות לעג להשפעה האירופאית על מצרים. הדפסת העיתון הרגיזה מאוד את השלטונות כמו גם את האירופאים, כיוון שהייתה בו עדיפות ברורה לרפורמיסטים ולגורמים מהפכניים. לעיתון הייתה תפוצה רחבה, שלא כמו לעיתונים אחרים, מכיוון שהיה כתוב ב[[ערבית מצרית]] ולא בערבית קלאסית, דבר שאיפשר להמון הרחב - ולא רק לשכבה המשכילה - להבין את הסאטירה הפוליטית. יעקב צנוע טען שהעיתון שלו הגיע לתפוצה של 10,000 עותקים; זהו מספר גדול יחסית לימים ההם{{הערה|1=תומאס מאייר (1988; Mayer, Thomas) בספרו "The Changing Past: Egyptian Historiography of the Urabi Revolt, 1882-1983", בהוצאת [[אוניברסיטת פלורידה]].}}.
 
===התחזקותו של עוראבי===