הארכיון הציוני המרכזי – הבדלי גרסאות

החלפות (תוכניות)
מ (הערות שוליים)
(החלפות (תוכניות))
}}
[[קובץ:Logo cza.jpg|שמאל|150px|]]
'''הארכיון הציוני המרכזי''' ('''אצ"מ''') הוא ה[[ארכיון]] הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: [[ההסתדרות הציונית העולמית]], [[הסוכנות היהודית]], [[קרן קיימת לישראל]], [[קרן היסוד]] ו[[הקונגרס היהודי העולמי]]. בארכיון הציוני המרכזי שמורים לצמיתות תיקים שנוצרו תוך כדי פעילות של מוסדות אלו ומוסדות המשנה הרבים שנוצרו על ידם. בנוסף, שמורים בארכיון הציוני תיקי ארכיונים של ארגונים ומוסדות [[היישוב היהודי]] בראשית דרכו בארץ ישראל.
 
בארכיון הציוני שמורים יותר מ-1,500 ארכיונים של אישים ממנהיגי ופעילי התנועה הציונית והיישוב. רשימת בעלי הארכיונים כוללת דמויות ידועות בהיסטוריה הציונית המודרנית, כמו: [[תיאודור הרצל]], [[נחום סוקולוב]], [[דוד וולפסון]], [[מקס בודנהיימר]], [[הנרייטה סאלד]], [[אליעזר בן-יהודה]], [[חיים ארלוזורוב]] ודמויות של פעילים, אנשי מקצוע ואחרים.
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;"
|-
| [[קובץ:Made in Israel poster.jpg|180px|כרזה מאוסף הכרזות של הארכיון הציוני]]
| [[קובץ:Herzl at his desk.jpg|180px|תיאודור הרצל. תמונה מאוסף הצילומים של הארכיון המרכזי]]
|-
|}
 
הארכיון נוסד בשנת [[1919]] ב[[ברלין]], על ידי ההיסטוריון [[גאורג הרליץ]] שמונה לתפקיד הארכיונאי של [[ההנהלה הציונית]], על ידי חבר ההנהלה [[ארתור הנטקה]]. תחילה הועברו למוסד החדש תיקים של המשרדים הציוניים המרכזיים ב[[וינה|ווינה]] וב[[קלן]], ואחר כך גם תיקים של הלשכה הראשית של [[קרן קיימת לישראל|הקרן הקיימת]] והמשרד הציוני המרכזי בלונדון. בו בזמן החל הארכיון באיסוף שיטתי של ספרים, כתבי עת ותצלומים המתעדים את תולדות הציונות ואת ארץ ישראל בזמן החדש.
 
בשנת [[1933]], עם עליית הנאצים לשלטון ב[[גרמניה]], ביקש ד"ר הרליץ היתר מן המשטרה להוצאת הארכיון מגרמניה, וכאשר ההיתר ניתן נארז החומר בארגזים והועבר לירושלים. הארכיון שוכן במרתף בבניין של המוסדות הלאומיים בירושלים ונפתח לקהל בסתיו [[1934]].
 
עם העברתו של הארכיון לירושלים התרחב מאוד תחום פעילותו. בנוסף לשמירת החומר הארכיוני של המוסדות הציוניים, קיבל על עצמו גם תפקיד של ארכיון היסטורי של מוסדות [[היישוב]] היהודי החדש בארץ ישראל. במקביל החל איסוף שיטתי של ארכיונים אישיים של מנהיגי התנועה הציונית והיישוב. לאחר שנות [[מלחמת העולם השנייה]] נעשה מאמץ מוגבר להביא לארץ את מעט החומר הארכיוני ששרד את המלחמה.
'''[[1987 בישראל|1987]]:''' נחנך הבניין של הארכיון הציוני המרכזי בירושלים.
 
'''שנות ה-2000:''' התרחב מפעל הדיגיטציה והקטלוג הממוחשב של חומרי הארכיון השונים. המערכת הממוחשבת מכילה כ- 2כ־2,876,000 רשומות, וכ-12,518,000 מיליון מסמכים, תצלומים, מפות, כרזות וכרוזים סרוקים.
 
===מנהלי הארכיון הציוני===
* [[1919 בארץ ישראל|1919]]–[[1955 בישראל|1955]] – [[גאורג הרליץ|ד"ר גאורג הרליץ]] - מנהל הארכיון
* 1955–[[1971 בישראל|1971]] – [[אלכס ביין|ד"ר אלכס ביין]] - מנהל הארכיון
* 1971–[[1990 בישראל|1990]] – ד"ר [[מיכאל היימן]] - מנהל הארכיון
* 1990–[[1998 בישראל|1998]] – [[יורם מיורק]] - מנהל הארכיון
* [[2000 בישראל|2000]]–[[2008 בישראל|2008]] – [[חיים אבני|פרופ' חיים אבני]] - מנהל אקדמי
* [[1994 בישראל|1994]]–[[2012 בישראל|2012]] – [[מתתיהו דרובלס]] - יו"ר הוועד המנהל
* 2012–[[2021 בישראל|2021]] – צבי (קיטו) חסון - יו"ר הוועד המנהל
* [[2013 בישראל|2013]]–היום – ד"ר יגאל סתרי - מנהל הארכיון
*2021-היום - [[בת גלים שער]] - יו"ר הוועד המנהל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.wzo.org.il/index.php?dir=site&page=aboutus&op=item&cs=6264|כותרת=יו"ר הארכיון הציוני הבאה: בת-גלים שער|אתר=www.wzo.org.il|תאריך_וידוא=2021-04-20}}</ref>
 
==גלריית תמונות==
CentralZionistArchives03.JPG|שטיחים עם דמותו של [[תיאודור הרצל]] באוסף הרצל
CentralZionistArchives04.JPG|אולם בארכיון
CentralZionistArchives05.JPG|חלק מאוסף המפות והתכניותוהתוכניות
</gallery>
 
 
== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.zionistarchives.org.il/collections/Pages/Madrichim.aspx המדריך לחטיבות של הארכיון הציוני המרכזי]