סימכוס – הבדלי גרסאות

ב[[סינוד]] שנערך ברומא ב-[[1 במרץ]] [[499]] סימכוס מינה את לאורנטיוס לבישוף נוקריה שב[[קמפניה]]. בסינוד זה נקבע כלל לפיו כל איש כנסייה אשר ינסה להשיג תמיכה עבור עצמו לכהונת אפיפיור בעת כהונתו של אפיפיור מכהן יודח מתפקידו.

 

 

לפי דרישת האפיפיור נערך סינוד ב-[[23 באוקטובר]] [[502]] ואשר כונה לימים "סינודוס פאלמריס" (''Synodus Palmaris'') - ככל הנראה מאחר שנערך באתר שנקרא פאלמה. סימכוס התכוון להגיע לסינוד שנערך אולם הותקף בדרכו על ידי תומכי לאורנטיוס, וחלק מהכמרים המלווים אותו נהרגו. סימכוס נמלט לבזיליקת [[בזיליקת פטרוס הקדוש|סנט פטרוס]], וסירב לשוב ולעמוד בפני הסינוד אף שהובטח לו ליווי צבאי על ידי המלך תאודוריק, ואף שהוזמן לבוא פעמיים נוספות. לבסוף אישר הסינוד את עמדת האפיפיור, לפיה אין לבישופים סמכות לשפוט אותו ולכן אם האפיפיור פשע - רק האל יכול לשפוט אותו, והמלך נאלץ לבטל את כל ההאשמות נגד סימכוס. סינוד זה אף אישר את לגיטימיות הכהונה של סימכוס. על אף זאת, תאודוריק, אשר רגז על החלטת הסינוד, התיר ללאורנטיוס להתגורר ב[[ארמון הלטרן]] כאפיפיור. [[סכיזמה|פילוג כנסייתי]] זה, במהלכו כיהנו ברומא שני אפיפיורים בו זמנית, נמשך ארבע שנים נוספות עד שעמדותיו הפרו - ביזנטיות של לאורנטיוס הביאו להפסקת תמיכת תאודוריק בו ולגירושו מרומא של לאורנטיוס בשנת [[506]].